תפריט חיפוש

ת"א 53539-05-16 בוחבוט נ' ישראלוב

20 דצמבר, 2018 |
בית משפט השלום

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 53539-05-16 בוחבוט ואח' נ' ישראלוב ואח'

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובע:

אליהו בוחבוט

על ידי ב"כ עו"ד ז.שליש, רן שליש ואח'

נגד

הנתבעים ושולחי הודעת צד ג':

1. נריה ישראלוב

2. ברוריה (בלוריה) ישראלוב

על ידי ב"כ עו"ד שמעון קושניר

נגד

1. כלל חברה לביטוח בע"מ

על ידי ב"כ עו"ד רם צרפתי

2. דוידוף סוכנות לביטוח (1989) בע"מ

פסק דין

מבוא

לפני תביעה לצו עשה וכספית על סך 30,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע לכאורה בעקבות נזילה מדירתם של הנתבעים 1-2 (להלן: "הנתבעים") אשר מבוטחים על ידי צד ג' 1 (להלן: כלל חברה לביטוח"). הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כלפי חברה לביטוח על מנת שתשפה אותם במקרה שיושתו עליהם כלשהן הנובעות מההליך המשפטי בין התובע לבינם.

תמצית טענות הצדדים

1. התובע טוען כי בסמוך ליוני 2015 או בסמוך לכך, החלו נזילות מים מדירת הנתבעים לחלקים נרחבים בדירתו (מטבח, סלון, פרוזדור וחלונות) ראה תמונות על נזקי הרטיבות שצורפו כנספח "ב" לכתב התביעה. עקב כך, פנה התובע לנתבעים וביקש מהם לטפל בנזילות המים (נספח "ג" לכתב התביעה). הנתבעים הפנו את התובע לכלל חברה לביטוח אך זו סירבה לטפל. כתוצאה מכך נזילות המים המשיכו וגרמו לנזקים רבים ובכללם: עובש, התנפחות דלתות, פגיעה בארון מטבח, רטיבות ואיבוד הנאה של מגורים מצד התובע. לאחר פניות חוזרות ונשנות לאפשר למומחה מטעמו לבדוק את דירת הנתבעים לשם עמידה על מקור הרטיבות, ביקר מומחה הדירת הנתבעים ואיתר את מוקדי הרטיבות, אך אלה לא תוקנו עד לעת זו. (חוות דעת מומחה מטעם התובע צורפה כנספח "ה" לכתב התביעה).

2. הנתבעים הציגו חוות דעת מטעמם (ראה נספח "א" לכתב ההגנה) המוכיחה שהחלק של הנתבעים בנזק שלכאורה נגרם לתובע הינו חלקי ביותר, ומקורם של מרבית הנזקים לא נובעים מדירתם אלא עקב נזילות חיצוניות. עם זאת, ומתוך רצון טוב לסיים את הסכסוך מסכימים הנתבעים לשלם במסגרת הסכם פשרה 10% מחשבוניות שיגיש התובע על הנזק הישיר שנגרם לו מהנזילה עצמה. עם הגשת כתב ההגנה שלחו הנתבעים הודעת צד ג' שעיקרה כי צד ג' לא ביצע את תפקידו בדרך הראויה, לא שלח מומחה מטעמו והנתבעים נאלצו לעשות זאת בעצמם, צד ג' ניהל משא ומתן בחוסר תום לב כאשר לא חשף בפניהם כי הפוליסה באמצעותה ביטח את הנתבעים אינה כוללת נזקי טבע ובכך הפר את סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וכן הלינו על שצד ג' הותירם לבד במערכה אל מול התובע וגרם לעוגמת נפש על אלה מבקשים הנתבעים הנתבעים מבית המשפט פיצול סעדים על מנת שיוכלו בבוא העת לתבוע את צד ג'.

3. כלל חברה לביטוח טענה כי הנתבעים לא פעלו להקטנת הנזק בדירתם אף שידעו שקיים סדק בתפר שבין מבנה ישן לתוספת בניה חדשה שביצע מוכר הדירה לנתבעים, בכך מדובר בליקויי בניה שאינם מצויים בכיסוי ביטוחי. מדובר בנזק אשר התהווה עובר לתחילת תקופת הביטוח והנתבעים לא גילו לה זאת ובכך הפרו סעיפים 16(א) ו- 24-25 (בהתאמה) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981. כן ציינה כלל חברה לביטוח כי המומחה מטעם הנתבעים גרס כי מדובר בבעיית איטום בדירתם ואין בפוליסה כיסוי לנזק זה. כשלו הנתבעים משלא שלחו הודעת צד ג' כנגד נציגות הבית המשותף ואין להתיר פיצול סעדים אשר נמנעו מלצרף את בעלי הדין הנחוצים.

דיון והכרעה

4. התובע והנתבעים התגוררו בשכנות, בבית ברחוב רינגלבלום 8 תל-אביב (ראה נסח טאבו שצורף כנספח "א" לכתב התביעה). הנתבעים מתגוררים בדירה הממוקמת מעל דירת התובע.

5. לתיק צורפו שלוש חוות דעת, מטעם כל אחד מהצדדים. מכלל חוות הדעת והראיות בתיק, אין חולק כי דירת התובע ניזוקה עקב נזילות מים ורטיבויות.

6. לנוכח חוות הדעת המרובות שהוגשו בתיק, הסכימו והחליטו הצדדים שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו אשר ייתן חוות דעת מכריעה בסוגיות אשר במחלוקת, ראה עמ' 2 לפרוטוקול:

ב"כ הנתבעים

הטענה שלי היא חד משמעית, הצענו הצעת פשרה של 10 אחוז של כל חשבונית שתוצא אנו נשלם מתוכם 10 אחוז. בגלל שיש פה המון חוות דעת אני מציע שבית המשפט הנכבד ימנה מומחה מטעמו והוא יקבע ואז נוכל להתקדם. יש פה כל כך הרבה מומחים.

ב"כ התובע

אני מציע שתוך 10 ימים נחפש מומחה מוסכם, אם לא נגיע אליו, נבחר אותו מהרשימה.

ב"כ הנתבעים

אני אשמח אם בית המשפט יעביר לנו רשימה של מומחים, הכי טוב, אני אשמח אם כב' בית המשפט יחליט על מינוי מומחה.

7. בהתאם להסכמת הצדדים ועל פי הצעתם כמפורט בפרוטוקול לעיל, מונה ביום 22.1.2017 ד"ר אברהם בן עזרא כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") לעניין המקור והסיבה לרטיבות בדירת התובע. ביום 27.2.2017 העביר המומחה את חוות הדעת מטעמו לבית המשפט ולצדדים. חוות דעת המומחה התייחסה לכל אותם מוקדי רטיבות ופגמים אשר מקורם, לטענת התובע, בדירת הנתבעים.

עיקרי חוות דעת המומחה

8. המומחה בדק את דירת התובע והנתבעים ביום 26.2.2017. דירת התובע ממוקמת בקומת הקרקע ודירת הנתבעים ממוקמת מעל דירת התובע וכוללת שתי קומות. הבדיקה נערכה בנוכחות המומחה, התובע, הנתבעים ובאי כוחם וכן המומחה מטעם צד ג'.

9. ממצאי המומחה כדלקמן:

א. המומחה מצא רטיבות בקיר החזית הצדדי של הבניין ושל דירת התובע: נקבע על ידי המומחה כי הקיר מחדיר רטיבות לדירת התובע אשר נגרמת עקב ליקויי איטום שלא קשורים למעברי הרטיבות בין הדירות.

ב. תקרת המטבח בדירת התובע: נקבע על ידי המומחה כי התקרה רטובה, הטיח והבטון שתפקידם להגן על הזיון התחתון של התקרה נשרו ומדובר במצב מסוכן אשר נגרם כתוצר משולב של מעברי רטיבות מהדירה של הנתבעים אל הדירה של התובע, ועקב הזנחה ארוכת טווח של התובע וחוסר שיקומה. המומחה קבע כי ישנה חובה בטיחותית לבצע עבודות שיקום של התקרה בפיקוח מהנדס מורשה, שכן התקרה מהווה סיכון ועלולה להתמוטט.

ג. קיר פינת האוכל מול שיש המטבח. נקבע כי הרטיבות אכן גבוהה, אך המדידות מוכיחות כי מקור הרטיבות ברצפת הדירה (מהקרקע) ולא מדירת הנתבעים.

ד. פרוזדור מעבר למטבח: הרטיבות בקירות הפנים של דירת התובע נפגעו מרטיבות שמקורה תחת הרצפה ולא מדירת הנתבעים.

ה. הכיור מעברו השני של קיר הפרוזדור: ספוג רטיבות אשר כתוצאה ממנו נפגעו ארונות המטבח. מקור הרטיבות היא תת רצפתית בדירת התובע.

ו. פינת אוכל סלונית המרוחקת מהמטבח: רטיבות שמקורה אינה בדירת הנתבעים.

ז. רטיבות בתקרת הסלון: ממוקדת תחת חדר האמבטיה, ומקורה במעברי רטיבות מדירת הנתבעים.

ח. המרפסת שבקומה העליונה של הנתבעים: אטומה ולא מעבירה רטיבות לדירת התובע.

10. בהמשך פירט המומחה מה הפעולות שיש לבצע הן בדירת התובע והן בדירת הנתבעים:

א. בד בבד עם תיקון בדירת הנתבעים כפי שיפורט להלן, יש צורך בטיפול ושיקום דירת התובע. בנושא זה יש לבצע איטום תת רצפתי כמפורט בסעיף 1 לסיכום המומחה.

ב. המומחה קבע כי המקור לרטיבות בתקרת התובע היא בחדרי השירות של הנתבעים (שירותי הורים וברצפת חדר האמבטיה) הוא ציין כך:

אשר על כן דרוש לפרק את הריצוף בשני חדרי הרחצה שבדירת הנתבעים, כולל פירוק כלים סניטריים, ולבצע איטום תת רצפתי על ידי קבלן שיספק אחריות רב שנתית כמקובל בתחום זה. לאחר עבודות האיטום יש לבצע בדיקת מעברי רטיבות לפי תקן מס' 1752 סעיף 5.3 (כל הבדיקות הרשומות תחת סעיף זה) ורק לאחר קבלת תוצאות לפיהן ברור שאין מעברי רטיבות - ויש להשלים את החיפויים והתקנת הכלים הסניטריים.

ג. על התובע לבצע עבודות בדירתו אשר סובלת מחדירת רטיבות לקירות פנים של הבית דרך המסד סביב קירות החוץ וגורמת לריקבון של הקירות ושל רכיבי הנגרות, לעובש ולקילופי סיד וטיח. המומחה מדגיש כי לתופעות אלה אין קשר לנתבעים.

ד. על התובע לשקם את תקרת המטבח וזאת בפיקוח מהנדס רישוי שכן תקרה זו מהווה סיכון ועלולה להתמוטט.

11. המומחה השיב על שאלות ההבהרה של הצדדים וביום 26.2.2018 אף התייצב לדיון והשיב לשאלות ב"כ הנתבעים כדלקמן:

ש. אני מפנה אותך לסעיף 7 של חוות הדעת שלך, ציינת הקיר החיצוני מחדיר רטיבות לדירה - האם תיקון דירת הנתבעים היה פותר בעיה זו?

ת. לא, כתבתי זאת בחוות דעתי.

...

ש. בסעיף 8 ציינת שבתקרת המטבח בדירת התובע רטובה ואפילו ציינת שמדובר במצב מסוכן, מקור הרטיבות של רצפת הנתבעים?

ת. מקור הרטיבות הוא בדירה של הדייר למעלה, משולב עם הזנחה של התובע. 1

ש. במסגרת אותו סעיף ציינת שיש רטיבות אוטונומית של תקרת המטבח של התובע למעשה איננה קשורה לנתבעים, אלא רבת שנים?

ת. לו לא היתה נזילת צנרת בדירת הנתבעים אז הליקוי זה לא היה נגרם. לו היתה שמירה כנדרש ואחזקה מקצועית בדירת התובע גם לא היתה. פה מדובר בליקוי קונסטרוקטיבי של הזנחה של שנים.

ש. בסעיף 8 גם ציינת כי הרטיבות בקירות הפנים מתוך הרצפה?

ת. נכון, לא שייך לנתבעים.

לשאלות בא כוח התובע השיב:

ש. איך אתה מבקש שיתקן התובע את הרטיבות בתקרה שהרטיבות ממשיכה וכל תקון היה בסיס לרטיבות נוספת?

ת. צריך לבצע עבודות איטום בשני חדרי השירותים של הנתבעים ולאחר מכן רק אז יורדים למטה ומבצעים, צריך קודם לתמוך את התקרה.

ש. המסקנה היא לפי מה שאתה אומר, כל עוד לא תוקנו הליקויים כפי שקבעת אי אפשר לתקן את התקרה?

ת. במצב בדיקתי זה נכון.

ש. אתה בדקת ואמרת שחדרו מים מהקיר החיצוני של הבניין?

ת. נכון.

ש. אתה היית במקום?

ת. נכון.

ש. נכון שהמקום מהווה שתי דירות בית משותף?

ת. לא בדקתי זאת, אבל נראה לי שכך צריך.

ש. בהנחה ששתי הדירות האלה מהוות בית משותף, האם נכון שהקירות החיצוניים הם רכוש משותף של הבית?

ת. שאלת שאלת הבהרה ואמרתי שכן.

12. מעמדה של חוות דעת המומחה:

הפסיקה פירשה את כוחה ומעמדה של חוות דעת מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש:

... חוות הדעת על בסיס הסכמת הצדדים. הסכמה זו כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נמנו וגמרו ביניהם שחוות הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה כלפי בית המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות והמוסכמות על הצדדים." [ראה ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' חנן רוזנטל ו- 32 אח' (פורסם בנבו); ע"א 1240/96 יוסף לוי ובניו בע"מ ואח' נ' חברת שיכון עובדים בע"מ (פורסם בנבו)]. כן נקבע כוחה המחייב של חוות דעת זו: "כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה...[ראה ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי [2], (פורסם בנבו)].

עוד יפים בענייננו, דבריו של כבוד הנשיא בדימוס שמגר בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון (פורסם בנבו): "... משמונה מומחה בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה... בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה... יש להוסיף, שגם יכולתם להסתמך על דברי המומחה שלהם מצטמצמת, כי לפני בית המשפט מצויה חוות הדעת של מי שמונה על ידיו, היינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות-דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת...

13. חוות דעתו של המומחה לא נסתרה בעקבות שאלות ההבהרה והחקירה הנגדית שפורטה לעיל. המומחה הטיל אחריות לנזקים הנטענים. הן על הנתבעים והן על התובע, תוך ציון חלוקת אחריות ביניהם בגין הרטיבות הנטענת. המומחה חזר וציין כי דירת התובע מוזנחת מזה מספר שנים: לא בוצע בה איטום, יש צורך וחובה בטיחותית לבצע עבודות שיקום של תקרת המטבח שכן תקרה זו עשויה להתמוטט. המומחה קבע כי יש צורך בביצוע פעילות איטום בדירת הנתבעים כמפורט בסעיף 1 סיפא בעמ' 12 לחוות הדעת, וזאת לאור קביעת השירות של הנתבעים (חדר אמבטיה וחדר שירותי הורים). המומחה אף התייחס לסדר הפעולות שיש לבצע וציין שראשית יש לבצע את התיקונים בדירת הנתבעים ולאחר מכן את התיקונים בדירת התובע.

הודעת צד ג'

14. כלל חברה לביטוח טענה כי הנתבעים לא פעלו להקטנת הנזק בדירתם אף שידעו שקיים סדק בתפר שבין מבנה ישן לתוספת בניה חדשה שביצע מוכר הדירה לנתבעים, בכך מדובר בליקויי בניה שאינם מצויים בכיסוי ביטוחי וכן על התהוותם עובר לתחילת תקופת הביטוח ובכך הפרו סעיף 16(א) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן "חוק חוזה ביטוח") הקובע:

חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל.

בשים לב לחוות הדעת מטעם המומחה וכעולה מעדותו, ניכר כי הנזילות החלו עובר לתחילת תקופת הביטוח:

ש. אתה אומר שלאחר שחדרה רטיבות מדירת הנתבעים לתקרת המטבח של התובע התחילו לנשור כל מיני דברים מתקרת התובע?

ת. לא מיד לאחר, זה תהליך הדרגתי, זה תהליך שמתרחש עם הזמן.

ש. אתה יודע מתי החלה הרטיבות מתקרת הנתבעים?

ת. לא נכון, אני מעריך שמדובר במספר רב של שנים, רואים את הברזל, הברזל לא נחלד תוך שנה, הברזל מקבל חלודה והבטון מתרופף במשך שנים. יכול להיות שהיה אירוע בשנת 2015 של נזילה הדרגתית שלא הרגישו בה.

ש. אתה מעריך אבל התובע בדירה יודע בדיוק, הוא גר בדירה, הוא כתב בכתב התביעה שהרטיבות החלה בשנת 2015?

ת. הוא טועה.

לפיכך, ובהתאם לסעיף 16(א) לחוק חוזה ביטוח, הפוליסה אינה מכסה אירוע הרטיבות. ההכרעה בטענת אי גילוי הנזק על ידי הנתבעים וכפועל יוצא, שאלת הפרתם את סעיפים-24 25 לחוק חוזה הביטוח, מתייתרת בנסיבות העניין.

לפיכך, אני דוחה את הודעת צד ג' ללא צו להוצאות.

15. הגם שצד ג' 2 לא התייצב לדיון, מורה על דחיית ההודעה כנגדו, וזאת מאחר שמדובר בפוליסה סטנדרטית אשר איננה מכסה אירועי רטיבות שאירעו קודם לכריתתה.

סוף דבר

16. כאמור מחוות דעת המומחה, הנזקים בדירת התובע אינם נובעים אך ורק מדירת הנתבעים אלא גם מליקויים מהותיים והזנחה רבת שנים, כמו גם אי ביצוע איטומים כנדרש, בדירת התובע. עוד יש לציין, כי המומחה אף מצא בעיות בטיחות בדירת התובע וקבע שיש לבצען בפיקוח מהנדס מורשה. אין באמור לעיל לגרוע מאחריות הנתבעים כמפורט בחוות הדעת.

מקבל באופן מלא את חוות דעת המומחה על כל ממצאיו ומסקנותיו, כמפורט בחוות דעתו, בשאלות ההבהרה שהשיב ובעדותו.

17. התביעה עניינה צו עשה המחייב את התובע לתקן את הפגמים, וכן תשלום נזק לא ממוני לתובע כמפורט בסעיף 14 לכתב התביעה המתוקן וסעיף 1.10 לסיכומי התביעה. ניתן בזאת צו עשה המורה על הנתבעים לבצע בעצמם ועל חשבונם את העבודות בחדרי השירות שלהם כמפורט לעיל, בדירת הנתבעים יוזמן המומחה לערוך ביקורת ולאשר שעבודות התיקון בוצעו כנדרש בהתאם לחוות דעתו. אישור המומחה כאמור יומצא לבית המשפט תוך 4 חודשים מהיום. שכ"ט המומחה, לעניין זה, ישולם ע"י הנתבעים.

18. בנסיבות העניין, ולאחר שנקבע כי חלק מהותי מהנזקים בדירת התובע כלל אינם נוגעים לנתבעים ומקורם גם באי ביצוע מעשים ו/או הזנחה רבת שנים בדירתו (כמפורט בחוות דעת המומחה ובעדותו), פוסק לתובע הוצאות בסך של 4,500 ₪ אשר ישולמו על ידי הנתבעים תוך 30 יום ודוחה תביעתו לעניין עגמת נפש ו/או השתתפות בהוצאות שהוציא התובע עבור המומחה מטעמו. כל צד יישא בשכר טרחת עורך דינו.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ט, 20 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

נמרוד אשכול, שופט

פסק דין זה מופיע עוד ב:

-  התייחסות לעדות א' בן עזרא