תפריט חיפוש

בית המשפט פסק כי אין להסתמך על תקן 1205 וטעה בכך

ד"ר אברהם בן עזרא

בית משפט השלום בחיפה פסק כי תקן 1205, הדן במתקני תברואה, הוא בגדר המלצה בלבד ולכן לא ניתן להסתמך על תקן זה. בעניין זה, נתפש בית המשפט לכלל טעות.

בעניין זה, העדיף בית המשפט את חוות דעתו של המהנדס רונן שטרנברג על פני חוות הדעת של ד"ר אברהם בן-עזרא [כותב שורות אלה], שהסתמך גם על התקן 1205 וגם על הל"ת. הליקויים בדירת התובעים, שנקבעו בגלל אי התאמה לתקן 1205.3 ולהל"ת - נפסלו על ידי בית המשפט, מהטעם שלדעתו [של בית המשפט] התקן הנ"ל אינו מחייב.

מדובר בפסק דינו של השופט אורי גולדקורן, בית משפט השלום בחיפה, ת"א 40733-09-13 יורם אדלר נגד יובל אלון חברה לבניין בע"מ.

להלן ציטוט מפסק הדין בעניין זה:

"17. לא ניתן להסתמך על תקן ישראלי 1205 כמקים אחריות של הנתבעת, מאחר ותקן זה הינו בגדר המלצה בלבד".

האומנם?

הבה ונבדוק:

אין חולק כי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) הן חובה חקוקה לכל דבר ועניין. והנה, בתקנות אלו תקנה 1 מוגדר תקן כדלקמן:

 "תקן" - תקן ישראלי (להלן - ת"י), ובהעדר תקן כאמור - תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות והצלה;

בהמשך, עיון בתקנות בחלק א' שכותרתו התקנת מתקני תברואה, בתקנה 1.01 נאמר כדלקמן:

1.01 מיתקני תברואה ייבנו ויותקנו בהתאם להל"ת, לכללי המים (אבזרים לצורכי בית), התשכ"ד- 1964, ולתקן ישראלי, ת"י 1205 על חלקיו מלבד חלק 5 (להלן - תקן 1205).

לאמור, לפי הוראת התקנות, ייבנו ויותקנו מתקני תברואה לפי אותו תקן שבית המשפט קבע משום מה כי אינו מחייב והוא כביכול בגדר המלצה...

לא די בכך, והנה עינינו הרואות כי בתקנה 1.26 שכותרתה: חובת בדיקה, נאמר כדלקמן:

1.26 (א) חומרים ומוצרים של מיתקן תברואה ואופן התקנתם, ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, לתקן 1205 ולהוראות האחראי לביקורת על התקנתו של מיתקן תברואה, אם ניתנו הוראות כאלה ובמידה שאין בהן כדי להקל על ההוראות שבחלק זה, בהל"ת או בתקן 1205.

(ב) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מיתקן תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, להוראות האחראי לביקורת או לתקן ישראלי ת"י 1205.0 - התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.

(ג) מבקש ההיתר ימסור לוועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לביקורת ומתכנן מיתקן התברואה בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון החומרים, המוצרים או אופן ההתקנה, בהתאם להל"ת או לתקן, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

משמעות הדברים היא כי לפי התקנות, גם לאחר ההתקנה של הכלים הסניטריים הם ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת האם ההתקנות הן בהתאמה לתקן 1205 ....

הנכון להוסיף ולומר, כי בית המשפט נעזר בפסקו בעניין זה, באזכור מספר פסקי דין, שגם בהם נפסק כי לכאורה התקן 1205 הוא בגדר המלצה ואינו מחייב. הטעם לכך שיצא לתקן זה "שם" (בקרב קהילת עורכי הדין של הקבלנים) כלא מחייב - אינו מטעמי משפט, אלא מטעמי מסחר.

אין מקום לחפש מזור בפסיקה של בתי המשפט שלא קובעים הלכה, כאשר התקנה קובעת הלכה באופן ברור שלא משתמע לשני פנים.

מצער כי בית המשפט גרם לנזק ממשי לתובעים בתיק זה, ומאזכורי הפסיקה שהובאו בגוף פסק הדין מסתבר כי גם תובעים בתיקים אחרים, כנראה לא מעטים, ניזוקו בניגוד לדין ולזכויותיהם לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973.