תפריט חיפוש

ערר 2/12 נסי צור נ' הועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ

ועדת ערר מחוזית

מדינת ישראל משרד הפנים – מחוז המרכז ועדת ערר מחוזית

ערר מס' 002/12

הרכב ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מיכל גלקין - גולן

העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים

נציג מתכנן המחוז: מר מוחמד נאטור

נציג ציבור: מר עמירם גלילי

העורר/ים:

נסי צור

- נגד -

המשיב/ים:

הוועדה המקומית לתו"ב ראשון לציון

על ידי עו"ד ברנר

משפחת שמיר

החלטה

ערר זה הוגש על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשל"צ (להלן: "הועדה המקומית"), שלא לאשר את בקשת העוררת להכשרת פרגולה בדירת קרקע בבית משותף קיים במקרקעין הידועים כמגרש 256 חלקה 74, בגוש 5389 ברחוב ניר דוד 41 בראשל"צ (להלן: "המקרקעין").

מדובר בהכשרת בניה בדיעבד.

הועדה המקומית החליטה כדלקמן:

"לאחר ששמענו את הצדדים הגענו למסקנה לא לאשר את הבקשה וזאת מסיבה אדריכלית ואסטטית.

הפרגולה מונעת מהקומה השניה לממש את האפשרות לבנות מרפסת. במידה ותוגש בקשה להנמכת הפרגולה ב – 0.40 מ' וגם שינוי חזות הפרגולה תבחן הבקשה מחדש."

העוררת טוענת כי הפרגולה תואמת את הוראות הדין ולכן יש ליתן לה היתר וכן כי לא התבקשה בקשה לבנות המרפסת מעליה.

המשיבים, הודיעו כי בכוונתם לקדם בניית מרפסות בבניין וכי אותה מרפסת עשויה לשמש קירוי לחצרה של העוררת, תחת הפרגולה.

דיון והכרעה

במקרקעין חלות בין היתר תכנית רצ / 1 / 1 ז, אשר מאפשרת בניית גזוזטרא כזכות תכנונית מוקנית;

תכנית זו שוכללה במסגרת רצ / מק / 1 / 1 / ז / 3, משנת 2009 ובהתאם לתיקון לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב – 1992, כך שהיום ניתן לבנות בבניין גזוזטראות בשטח של 14 מ"ר או לחלופין 15% משטח הבניה המותר בבניה לכל הגזוזטראות לפי הגבוה מביניהם.

לא אחת עמדנו על כך כי הרציונאל בבסיס תקנות אלה חשוב וכפול:

באופן כללי, ההכרה בכך כי רצוי לאפשר לדירות שטח פתוח ומקורה לרווחת ואיכות חיי התושבים הן מהבחינה השימושית הן מהבחינה הבריאותית והן מבחינת איכות הסביבה מיזוג הדירה, חיסכון בהפעלת מזגנים וכיוב'. ביסוד השינוי הכרה בבגרותו של הציבור והבנת חשיבותו של שטח פתוח כנ"ל לצרכיו מתוך הנחה שלא ייסגר שלא בהיתר.

המטרה השנייה הייתה הכחדתן של המרפסות "הקופצות" אשר לידתן בנטייתו הקודמת של הציבור, להרחיב דירות על חשבון מרפסות מקורות מתוכננות.

מקום בו מתנגשים שני דינים רלוונטיים יש למצוא פתרון שיאפשר מימושם בצוותא חדא.

אילו היתה בניית הפרגולה מתבקשת מראש, קרוב לוודאי כי היתה מוגבלת באופן שיאפשר בניית מרפסת בקומה ממעל. העובדה כי העוררת הקדימה בניה לרישוי אינה יכולה ליתן בידיה זכויות יתר.

במקרה דנן, בניית מרפסת בקומה ראשונה ככל שתתבקש תאושר ותבוצע, תשיג גם את מטרת בנייתה של פרגולה שכן תיצור קירוי לדירת המבקשת היא העוררת.

לפיכך במקרה זה אין צורך בויתור או הסגה של אחת מהזכויות, שכן לטעמנו שתיהן תושגנה עם בנייתה של מרפסת כנ"ל.

אשר על כן ולאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן:

1. ההיתר המבוקש יינתן בתנאים הבאים:

א. חתימת העוררת על התחייבות להסיר הפרגולה ככל שתידרש על ידי הגורמים המקצועיים בועדה המקומית, אם וכאשר תוגש בקשה לתוספת מרפסת בקומה ממעל.

ב. בהיתר יקבעו תנאים מפורשים:

1. עצם אישור בניית הפרגולה לא יהווה שיקול בהתרתה של תוספת מרפסת בקומה א'.

2. במידה ותתבקש תוספת כזו, תפורק הפרגולה ומהנדס הועדה המקומית יקבע קירוי חלופי בתחתית תוספת המרפסת שתתבקש.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.

ניתנה בתאריך 13/02/2012.

סמדר בטש הורוביץ - מזכירת ועדת הערר

מיכל גלקין גולן, עו"ד - יו"ר ועדת הערר