מפי עליון
מומחה אשר נותן חוות דעת מקצועיות ואמור להיחקר בבית המשפט, צריך לדעת מהן ההלכות הפסוקות החלות על חוו"ד ועל מומחים, ומהו הלך הרוח בעניין זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון.
רשלנות ואחריות
הבעת דעה, האם הטיפול הרפואי היה רשלני, אינה אמורה להיכלל בתוך חוות דעתו של המומחה, כי סוגיה זו אינה בתחום מומחיותו.
אמנם בית המשפט צריך לשקול, האם בית החולים ו/או הרופא המטפל נגועים ברשלנות ועל כן רובצת עליהם האחריות לנזק, אך לא המומחה ילמד את בית המשפט מי התרשל ומי אחראי.
תפקידו של המומחה מצטמצם בהבעת דעה מקצועית ביחס לאיכות הטיפול ותו לא.
ראה בעניין זה רע"א 6022/15 עמוס מבורך נ' פרגיות ירושלים בע"מ, שופט: ניל הנדל בעניין זה:
2. דין הבקשה להידחות. תפקידו של המומחה שממונה על ידי בית משפט הינו בהצגת חוות דעתו המקצועית. אולם, אף עניין שבמומחיות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט. כבר נאמר בפסיקת בית משפט זה כי - "תפקידו של המומחה הרפואי הוא להביע את דעתו ביחס לאיכות הטיפול, אולם שאלת הרשלנות, שאלה משפטית היא, וככזו נתונה היא להכרעתו הבלעדית של בית המשפט". (רע"א 8998/10 אלישע בע"מ נ' מחמוד זובידאת (21.3.2011). הדבר נכון בטיפול רפואי, ובכל חוות דעת מומחה.
כמובן שהלכה זו לא מצטמצמת לתחום הרפואי, אלא בת תוקף לגבי כל חוות דעת מומחה.
פרשנות
לאחר שהמומחה מציג בחוות דעתו את דעתו המקצועית, הוא עלול לכלול בה גם פרשנות משפטית, והדבר יהיה לו לרועץ. על המומחה לסיים את חוות דעתו לאחר שפרש בתוכה את העובדות ואת הניתוח המקצועי; עליו להימנע מלפרש פרשנות בנושא תקפותם של מסמכים, וזאת ניתן ללמוד מתוך פסק הדין בע"א 665/86 רשות החינוך מושריפה נ' ברגמן-מדלג' קבלני בניין (שותפות רשומה).
להלן ציטוט, עם הדגשה שאינה במקור:
8. סיכומם של הדברים: כל התשובות שנתן המומחה במסגרת חוות-דעתו תומכות, למעשה, בגירסתה של המערערת ובכלל זה התשובה שלפיה, בניית התשתית של אולם הספורט אכן כלולה בחוזה. ורק התוספת שהוסיף המומחה כמפורט לעיל היא היא שגרמה להסתבכותו של הדיון. אך כפי שאמרתי, יש בתוספת זו משום חריגה מהמוסכם ובית המשפט היה מיטיב עשות אם היה משאיר בידיו שלו את נושא פירושו של החוזה תחת אשר הסתמך על פרשנותו של המומחה.
אכן, כאשר מומחה חורג מסמכותו - הוא מסבך ומסרבל את הדיון המשפטי, שכן הוא לפעמים מגלה בכך את נטייתו, שהייתה עלולה להשפיע על חוות דעתו, או שהוא משפיע גם על בית המשפט.
בית המשפט המסתמך על פרשנותו של המומחה - טועה; עליו להתייחס רק לחלקים המקצועיים של חוות הדעת, ולהתעלם מהפרשנות של המומחה, שמוטב שלא הייתה מלכתחילה נכללת בתוך חוות דעתו.
מסקנות משפטיות - לעומת עובדות והערכות
הערכותיו המקצועיות של המומחה הן חיוניות להיכלל בתוך חוות דעתו.
את המסקנות מכך - יסיק בית המשפט.
אם המומחה כולל בחוות דעתו גם את המסקנות, הוא עושה את מלאכתו של השופט יותר קשה, במקום שהיה על המומחה להשאיר את הסקת המסקנות לבית המשפט, ובכך להקל עליו.
להלן ציטוט בעניין זה מתוך ע"א 3056/99 רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא:
אין ממש אף בטענה כאילו בהחלטה לסמוך את ידיו על חוות דעתו של פרופ' פייזר, אצל בית המשפט את סמכות ההכרעה בתביעה למומחה מטעמו. זה האחרון אמור להעמיד לרשות בית המשפט את הידע, הנתונים והעובדות בתחום בו נדרשת מומחיות, וזאת על מנת לסייע לבית המשפט בגיבושה של המסקנה המשפטית הנכונה. המומחים כולם, אלה מטעמם של בעלי הדין וזה מטעם בית המשפט, לא התיימרו להציע מסקנות משפטיות, אלא עובדות והערכות, כל אחד מנקודת מבטו, כאשר לבית המשפט נותרה שמורה הסמכות להחליט את מי מבין חוות הדעת להעדיף, אם בכלל. כך או כך, למתדיינים שמורה הזכות לנסות לקעקע את אמינותו של המומחה מטעם בית המשפט, אולם משלא השכילו לעשות זאת בערכאה הראשונה, תקשה מלאכתם שבעתיים בערכאת הערעור (ע"א 558/96, חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל חנן ו- 32 - אח', פ"ד נב(4),563, 571; ע"א 167/59, שמחה רוחוביץ ואח' נ' מרגרט שורץ, פד"י י"ג(2), 1233, 1234).
לעניין ההערה כי מלאכתם של המתדיינים לקעקע את אמינותו של מומחה מטעם בית המשפט היא קשה - אביא מאמר סיני קצר ועתיק: "קשה פירושו אפשרי", והפניה לפסק דין חשוב ששם המשישה הושגה - ע"א 25-38/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, פורסם ב"פדאור".
תודה לעו"ד ענת כהן על תרומתה החשובה בהכנת מאמר זה.
