הצפונות הגלויים
האם יש רגליים לטענה כי בכתבי הקודש חבויים רמזים הניתנים לפיענוח על בסיס גימטריה ומיקומי מלים ואותיות?
שוב עולה טרנד של האדרת כתבי הקודש, בעקבות ייחוס לכתבי הקודש - ניבוי העתיד הטמון ברמזים שבתורה, וניתוח מעין מדעי על ידי סטטיסטיקאים בעלי תארים אקדמיים, המבהיר כי הסיכויים לרמזים אקראיים ולא מכוונים אלו - כאילו במקרה ולא בכוונת מכוון - הם סיכויים קלושים, אפסיים, ולכן המסקנה היא כי הרמזים אינם באקראי אלא בכוונה תחילה.
על תיאוריות מדעיות אלו חותמים אנשי אקדמיה, ולכאורה - אין אפשרות להשיג על ממצאיהם ועל מסקנותיהם.
כתרגיל המחשה, אשתמש במאמרה של צופיה מרצבך (כהן), "מצפון תיפתח הטובה", שפורסם בבטאון "השילוח" - מרץ 2021 [1].
ניתוח המאמר מראה כדלקמן:
* אחרי ספירת 7 מילים מראשית המאמר - (1 * 7) – במקום השמיני - מופיעה המילה "החלום" המסתיימת באות מ'.
* אחרי ספירת 21 מילים מראשית המאמר - (3 * 7) - מופיעה המילה במקום ה- 22 - הכוללת את האות ש' ("למשמע").
* המילה ה-35 (7 * 5) היא "ישראלי" - ובה האות: י', בראשית המילה ובסופה.
* המילה ה-49 (7 * 7) היא "הרחק" - עם האות ח'.
האין כאן כוונה ל"משיח" - שאותיותיו מוחבאות במילים המובאות לעיל?!
מהו הסיכוי לקיומו של הסדר המיוחד הזה - בטקסט אקראי כלשהו?
הסטטיסטיקאים יחשבו ויגיעו למסקנה בדוקה וברורה - סיכוי קטן ביותר, ממש אפסי.
האם זו הוכחה לכך כי הגב' צופיה מרצבך (כהן) הסתירה בין השורות את השם: "משיח"?
התשובה היא: לא.
אפשר לחבר עוד ועוד תרחישי בדיקה ל"הוכחות" שונות ומוזרות, אשר חישוב מתמטי-סטטיסטי מלומד יוכיח כי ההיתכנות של התרחישים היא אפסית, ואעפ"כ, אין כאן שום הוכחה לרמז מכוון, למסר סמוי או לניבוי עתיד.
ההסבר לכך - אף הוא מדעי-סטטיסטי;
קראתי טקסט, בו המילה העשירית מתחילה באות ע' - שהגימטריה שלה היא 70 - והיה זה ביום הולדתי ה-70!!!
אירוע זה, מכיוון שארע ארע בעבר, הסיכוי לקיומו הוא 100%. אין כאן שום נס. מדובר באירוע וודאי.
לשאלה [לו נשאלה] מהו הסיכוי כי אטול טקסט אקראי ויקרה מה שקרה כמתואר לעיל - התשובה היא 1:22 = 4.5% בלבד, ואם יצורפו עוד כמה צירופים - הסיכוי ילך ויקטן בקצב של טור גיאומטרי יורד...
לאמור, אין כאן שום נס, אין רמז לאירוע כלשהו ואין ניבוי עתיד.
אלו הם פשוט טקסטים, אשר לאחר כתיבתם - הסיכויים לקיומם כפי שהם - הם מאה אחוז, וכל החישובים לאקראיות ההיתכנות, במסווה מדעי, חישובי שווא המה.
אפשר להגיע בדרכים שונות ולאתר הקשרים של טקסטים לניבוי העתיד, כביכול – אף על פי שהכותב לא ניבא כלום. הנכונות של הסיכוי בדבר האפשרות להיתכנות טקסט כזה, מתייחס למצב טרם כתיבת הטקסט, מצב שאינו רלוונטי לאחר כתיבתו, ומכאן שהניתוח הסטטיסטי לצפונות התורה מטעה ואינו רלוונטי מעיקרו. ראה גם המאמר "הצפנים שבתורה" [2].
מראה מקום
1) "מצפון תיפתח הטובה" - מאת צופיה מרצבך (כהן), "השילוח" מרץ 2021.
2) "הצפנים שבתורה" - מאת ד"ר אברהם בן-עזרא, מתוך הספר "מחשבתחילה" בהוצאת קורטוב עמ' 150.
