אירופה הנענשת
אין צורך להאמין בשכר ועונש נוכח המציאות בה נתונה יבשת אירופה והטרור ההולך ומתגבר בקרבה מבלי שיהיה לאירופאים פתרונות או אפילו מודעות להתמודד עם הבעיה. הדברים מתרחשים, כהווייתם, מול עינינו, ועל העבר למדנו בשיעורי ההיסטוריה.
באירופה "הומצאה" האינקוויזיציה הקתולית, אשר השתמשה בעינויים פיזיים כדבר המובן מאליו ואף חוקי, מאז המאה ה- 13, ועד שבוטלה בשנת 1821 בפורטוגל ואחר כך גם במדינות אחרות בזמנים שונים. בתקופת קיומה במשך מאות שנים, אנשי הדת התעללו ביהודים מבלי לתת להם מוצא מהעינויים הקשים העולים על כל דמיון פרוע, ובוודאי שמי שלא הסכים לוותר על דתו ועל אמונתו - לא היה יכול להשתחרר מהעינויים. לעתים המרת הדת בוצעה תוך כדי העינויים, והממיר דתו תחת לחץ העינויים - יצא משם כשבר כלי, עם נזקי גוף ונפש בלתי הפיכים, או שמת זמן קצר לאחר מכן. העינויים כללו מתיחות, הכנסת כלי מתכת חדים לגוף ועוד מיני התעללויות שהמציא השטן הדתי הנוצרי.
באירופה "הומצאה" גם השואה, בה נרצחו שישה מיליון יהודים, לרוב לאחר שהושפלו ועונו, בירי, גז, חנק, זריקה למרחקים, קבורה בחיים ועוד המצאות השטן הגרמני, כל זאת - לפי חוקי המדינה הנאצית בתמיכה ו/או בשתיקה של שאר העולם, שידע בדיוק מה נעשה.
אירופה נענשת ללא כל קשר עם "שכר ועונש", או עם קשר, לפעמים מגיע העונש למי שראוי לכך, בין עונש משמיים ובין בדרך המקרה. מה שחשוב בעניין זה - לא סיבת ההתרחשות, אלא עצם ההתרחשות.
והנה, כעובדה, אירופה מוצפת בגל טרור בעקבות פלישת המוני מהגרים לתחומה, ובמקרה – רק כמה שנים לפני כן, נפתחו גבולותיה בין המדינות, דבר המהווה קרקע פורייה ותנאים מועדפים לקיומו ולהתפתחותו של הטרור הבינלאומי. במקרה – אירופה עדיין מחזיקה בחלקה הגדול בתפישת עולם חופשית, דמוקרטית, "מוסרית", פתוחה ושוויונית, לפיה יש לאפשר חופש דת, לקלוט כל דכפין, לספק שירותי רווחה סוציאליים לכולם, ולשלם מינימום הכנסה לכל תושב ומקסימום מימון לכל אגודה וארגון הפועלים נגד מדינת ישראל בגלל צבאה ה"בלתי מוסרי", בגלל ה"כיבוש", בגלל היתרון של ניצולי האינקוויזיציה והשואה במדינתם המתחדשת, החזקה, העצמאית, היודעת מה פירושה של מלחמה ומה סיכונה של תבוסה - יתרונם של אלה על הקמים עליהם להורגם.
מה שיודעים כאן, שם עוד ידעו לאחר שילמדו בדרך הארוכה והקשה, ואולי זהו חלק מעונשה של אירופה.
דווקא התמיכה האירופית בארגונים כמו "שוברים שתיקה" ו"שלום עכשיו", יוצרת האדרה של עונשה של אירופה, אשר מעמדה כזו - הדרך להילחם בטרור ארוכה הרבה יותר, ועוברת דרך שינויי תפישה והכלת אידיאולוגיה הפוכה מהרווחת כיום.
קנצלרית גרמניה פעלה בתחום ההגירה לא מעט בכיוון ההפוך לאינטרסים של ארצה, ככל שאינטרסים אלו הנם מלחמה בטרור והתנגדות לקיומו. אט אט היא משנה כיוון, וככל שהשינוי מתארך, הסבל לבני עמה גדל.
בשוודיה מתקבלות ידיעות על אונס, כאשר האנס מתגונן ואומר – "כך אני רגיל", "אצלנו זה תקין", והנאנסת-בכוח המגנה על עצמה באמצעות גז מדמיע – מואשמת על ידי השלטונות בשימוש בלתי חוקי באמצעי הגנה האסור על פי חוקי המדינה...
שם, ובארצות אירופאיות נוספות, המשטר מערפל ומטשטש אירועי אונס המוניים ומתעלם ממעשי שוד ואלימות ברחובות, כדי לא לעורר זעמם של העבריינים הכובשים את אירופה. בלונדון רוב הלידות הן של מיעוטים, ובפריז כבר חושבים כיצד ומה יהיה כשהמהגרים הזרים יהיו, רוב וכרוב הם יחילו את חוקי השריעה בכל מקומות כיבושם; האומנם הצרפתים אבירי החופש והשוויון יינטשו את עקרונות השוויון, כדי להציל בצרפת ערכים אחרים? בינתיים זה לא הולך לקרות, ואולי כשירצו – יהיה כבר מאוחר.
עיתון ספרדי התייחס לגירוש ספרד, והשווה את האיוולת של גירוש היהודים מארצו – ומצד שני פתיחת הגבולות לאחרים, בהיקפים עצומים ללא כל השוואה, כאשר עשרות מיליונים עוד ממתינים לתורם.
במדינת ישראל נוצר עם וגדל צבא הנלחמים על החופש ועל החיים, דבר שלא רואים באירופה. כשרואים מחבל המסכן את הסביבה, מגיעים אליו, בין אם זה חייל שהסתער בגפו בסופרמרקט ולמרבה הצער נהרג באותה תקרית, בין אם זה גיטריסט שהיכה את המחבל החמוש בגיטרה [וקיבל גיטרה חדשה, כנראה יותר משוכללת, מאביב גפן], ובין אם זה מוכר בחנות שהיכה עם מטריה, או שוטר שלא בתפקיד שרדף והשיג וחיסל.
אין דבר כזה באירופה, ועד שיהיה, אם יהיה, יגבה הטרור קורבנות רבים.
ווידוא הריגה נחוץ לפעמים, והוראות פתיחה באש אינן מן התורה ולכן הן משתנות מעת לעת לפי הנסיבות. איני מעודכן לגבי נוסח ההוראות בעת כתיבת שורות אלו, אך ידועים לי מעשיהם של גיבורי ישראל מימים עברו - ומימינו, גיבורים המהווים מופת.
מימינו, מאיר הר ציון יצר הרתעה שסייעה לא מעט לחוסנה ולביטחונה של מדינת ישראל, וההרתעה בוצעה על ידי נקם, בידיעת כל דרגי צה"ל והממשלה. [פורסם בעיתון].
מימים עברו, דוד גבר על גוליית ולאחר שהכניעו לארץ, לקח חרבו והסיר ראשו. כולם יודעים. [כתוב בתנ"ך].
כללי המשחק בעת לחימה, שונים מהכללים ברווחת שלום ושלווה.
הכללים בישראל [אשר צריכים להתקיים גם באירופה, אך היא רחוקה מהחלתם כרחוק מזרח ממערב] – אינם דומים לאלה שבאירופה.
לאמור, אירופה הנענשת, אינה מוכנה למלחמה בה היא כבר מצויה, ומתגוננת מפניה תוך הכחשה, ובכלים ובכללים לא מתאימים, בלשון המעטה.
