"לא" - הפרשנות והפירוש

למילה "לא" יש מספר פירושים. אבן שושן, ב"המילון המרוכז", מונה שמונה פירושים שונים.

מדוע נהוג לומר, כביטוי השגור בשפה העברית כאשר יש כוונה להדגיש את המילה "לא" - "לא באל"ף רבתי" במקום "לא בלמ"ד רבתי"? הרי המילה "לא" בת שתי אותיות, שהראשונה בהן היא ל' ולא א'! הטעם לכך הוא, כדי שלא יוחלף המובן אשר לוֹ היא התכוון האמור, ויתפרש כ"לו" במקום "לא".

הפירוש הראשון הוא: מילת שלילה. "לא" כמילת שלילה יכולה להופיע לפני פועל עבר, הווה ועתיד.

לדוגמא -

בזמן עבר - "לֹא הָיִינוּ, מְרַגְּלִים"  (בראשית פרק מ"ב פסוק 31).

בזמן עתיד -  "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה"    (בראשית פרק מ"ט פסוק 10).

המילה לא משמשת בדוגמאות לעיל כתיאור מצב, כתחזית/שאיפה/המלצה/ועוד, אך אינה ציווי.

משמעות נוספת למילה לא - היא: ציווי. במקרה זה, אפשר להחליף אותיות, ובמקום "לא" - לומר: "אל"; המילה תופיע לפני פועל בזמן עתיד, ומשמעותה היא - אל (א' פתוחה) -

לדוגמא:

"לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ"     (שמות פרק כ' פסוק 13),

מדובר בציווי, והמשמעות היא - "אל תחמוד בית רעך".

פירוש נוסף למילה לא הוא: בסמיכות - באין - בלעדי -. צורה זו נכתבת בתוספת האות ב' - "בלא".

דוגמא:

"בְּלֹא חָמָס בְּכַפַּי"   (דברי הימים א' פרק י"ב פסוק 18).

-----------*----------

הרמב"ם מתייחס להבדל בין "לא" במובן "אל" (ציווי), לבין לא במובן - מילת שלילה רגילה ("לא צפוי שיהיה"), בספר במצוות (*) בפרק הכללים להכללת מצוה כמצוות עשה מן התורה, אשר העובר עליה חייב בענישה.

הרמב"ם מכתיב את תחום מצוות עשה ע"פ הענישה, וכך למרות שלא כתוב בתורה "לא תכה אביך" הרי זו מצווה מן התורה - כי העונש על העבריין כתוב במפורש.

ראה בהרחבה בעניין זה בספרי "דבר תורה ע"פ הרמב"ם" עמ' 90 תחת הכותרת: "מצווה לעומת אזהרה" (פרשת קדושים).

-------------------------

(*) ספר המצוות מאת הרמב"ם, (במקור בשפה הערבית), מתורגם לעברית ומבואר ע"י הרב יוסף קאפח בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ן.