"אין הנחתום מעיד על עיסתו"?
ידועה האמרה "אין הנחתום מעיד על עיסתו",
ואף כוונתה טובה ומהווה תרומה בכיוון הצניעות; יצרת יצירת מופת, אל תעיד עליה ואל תפארה. השאר לאחרים לדבר בשבחה. מהו המקור לביטוי זה? טיח
בניגוד לכלל זה שחשיבותו במקומה, אנו מתבקשים על כל צעד ושעל להציג את עצמנו בשלבים שונים בפעילותנו המקצועית/המדעית/החברתית, וכך עלינו לחבר קורות חיים כדי להתקבל לעבודה, לרשום בשוליו של מחקר רשימת מחקרים קודמים פרי עטנו כדי להבהיר למעיין במחקר החדש על כמה אנו רציניים בתחום המדובר, לפאר את עצמנו בכתיבת מבוא לחוות דעת מקצועיות [בין בתמצית, בין בהרחבה], לחבר בעצמנו את הפרק "על המחבר" כדרישת המו"ל, ועוד ועוד. האם נגזר עלינו לנהוג בדרך שגרה, בניגוד לכלל השכיח "אין הנחתום מעיד על עיסתו" כדי להישרד ואף להצליח בדרכנו בחיים? כדי להמתיק את הגלולה, אדרש למקור האמרה. מקורה של האמרה מצוי בבראשית רבה*], פרשה ל"ד סימן י, וזו לשונה: "עלובה היא העיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה". לאמור, האמרה הרווחת לא נאמנה למקור, ועל כך יש להתנחם, שכן מי שמעיד לטובה על יצירת כפיו - אינו "עובר" על מאמר בראשית רבה, המקור לביטוי. ------------------------- *] "בראשית רבה" הוא מדרש על אודות ספר בראשית - מחשובי המדרשים של האמוראים מהמאה החמישית לספירה. אף שכותרתו מעידה על דברי אגדה, תוכנו כולל גם דברי תורה ודברי חכמה מההגות היהודית. יהדות.
