ליברמן או יעלון?
עם התפטרותו של רב-אלוף [בדימוס] בוגי יעלון מתפקידו כשר ביטחון ומהממשלה, ומינוי איווט ליברמן לתפקיד, החווה דעתו רב-אלוף [בדימוס] אהוד ברק, וטען כי יעלון הוא האיש הכי מתאים לתפקיד של הביטחון. ככל שההערכה הזו נכונה, וככל שבוגי יעלון עדיף על איווט ליברמן כשר ביטחון, הרי מדובר בסך הכול בטעות בניווט המערכת הפוליטית – אך לא מעבר לכך.
לא מדובר ב"ניצני פאשיזם", כפי שהעלה רעיון זה ברק, בדיוק כפי שלא היה מדובר בתופעת הפאשיזם בתחילת התפתחותו, כאשר מינו את אמיר פרץ כשר ביטחון, גם לו היה זה מינוי לא אופטימלי.
בנוסף, כלל לא ברור כי בוגי יעלון היה שר ביטחון טוב יותר, ממה שיהיה ליברמן בתפקיד זה, וכלל לא ברור כי בוגי עדיף על ליברמן כשר ביטחון.
הרי גם פרופ' משה ארנס, חסר עבר צבאי, מונה בעבר לתפקיד שר הביטחון והוא גם נימק בראיונותיו לעיתונות לא אחת ואמר, כי שר ביטחון אזרח, לא בהכרח נחות משר ביטחון שהיה בעברו הצבאי חייל מספר אחת...
חבורת "הזויי השמאל" מנצלת כל אירוע פוליטי כדי להכפיש את הממשלה. הגדילו לעשות, עד כדי רמיזה בצורך בהפיכה צבאית, כדי לקחת בכוח הזרוע את השלטון ולהנהיג את הממשלה לפי רצונו של מיעוט, כבכמה ממדינות העולם השלישי.
זה לא יקרה.
ימים יגידו האם ליברמן עדיף על יעלון, וכנראה שהוא עדיף, כי בנושאים של מוסר הצבא, גישתו של ליברמן הרבה יותר שפויה ומאוזנת מגישתו של יעלון.
התמזל מזלו של הציבור, והוא היה יכול לבחון את הדברים ולערוך השוואה בנושא הערכים בין השניים, כי שניהם התבטאו בכמה הזדמנויות בכלי התקשורת, ולהלן התייחסות להתבטאויות בנושא זהה – הטיפול בחייל אזריה.
בעוד שליברמן ביכר את הכלל המוסרי הידוע מהמקורות - "הקם להורגך השכם להרגו", ותמך בחייל שהרג מחבל לאחר שהוכנע ובכך ביצע את תפקידו בעת לחימה וביטל כל חשש לסיכון האזרחים והחיילים שהיו בסביבת האירוע, התבטא יעלון נגד החייל תחילה בכלי התקשורת ומיהר להביע דעה הפוכה, תוך פגיעה לא רק באזריה אלא גם בצה"ל – שכן דבריו עלולים לשמש את האויב.
כל זאת הוא עשה טרם קביעת עמדה של הגורמים המשפטיים ותוך כדי החקירה בה היה החייל אזריה נתון. זאת הוא עשה בגישה פטרונית כלפי מערכת המשפט הצבאי, ובניסיון להשפיע על גזר הדין, באמצע החקירה.
גם ביחס למעצרי השווא ללא משפט של נערי הגבעות, לפי הוראת שר הביטחון, עדיפה הגישה המאוזנת של ליברמן על פני הגישה הקיצונית והבעייתית של יעלון, אשר אישר את המעצרים ללא משפט.
אומנם שתי דוגמאות אלו אינן משקפות את עיקר התפקיד של הצבא, אך הן מרמזות משהו.
זאת ועוד, לצה"ל חשוב הגורם ההרתעתי, והצבתו של ליברמן בתפקיד שר הביטחון עדיפה גם מבחינה זו על כהונתו של יעלון כשר הביטחון.
ממבט ראשון, נראה כי המלחמה הבאה תנוהל אחרת, טוב יותר, תחת הנהגה של נתניהו-ליברמן, והרי המלחמה מהווה את גולת הכותרת והתפקיד העיקרי של הצבא. ימים יגידו האם המהלך שננקט הוא מהלך נכון.
כבר כיום ברור כי הביקורת חסרת הרסן נגד ליברמן גורמת רק נזק לצה"ל ולמדינת ישראל, ומזכירה במקצת את הביקורת שהייתה נגד בחירתו של מנחם בגין כראש הממשלה – ביקורת שגרמה בשעתה נזק למדינת ישראל. [גם לי יש ביקורת על כך - אך מהכיוון השני; הביקורת שלי היא מכוונת לוויתור על חצי האי סיני תמורת כלום, אך זהו נושא אחר לענות בו].
