תפקידו של מומחה מטעם בית המשפט

מומחה המתמנה על ידי בית המשפט, אינו בעל תפקיד של מאזן, מגשר, מפשר ולא צריך להוציא תחת ידו מסמך שיהווה מסמן-ביניים בין שתי גישות קיצון מנוגדות אלא עליו לבדוק כל טענה לגופה, ולהכריע בה ללא פניות, בהתאם לשיקול דעתו המקצועית.

עליו לבדוק אם צד א' צודק בטענתו, או אם הצדק הוא עם צד ב', או שמא שניהם טועים בגישתם, ובמקרה כזה שומה על המומחה  לתת את הפתרון המקצועי הנכון. עליו לזכור תמיד כי בית המשפט מינה אותו כמומחה על מנת שיאיר את עיניו בתחום המקצועי, תחום בו יש למומחה יתרון על בית המשפט.

אם מדובר בליקויי בניה, על המומחה לקבוע מהי עלות תיקונו של ליקוי, גם במצב בו העלות חורגת מקביעותיהם של המומחים. קביעותיהם של המומחים לא מהוות סף תחתון וסף עליון, והמומחה יכול לקבוע עלות תיקון נמוכה מזו שקבע מומחה הנתבעת או גבוהה מזו שקבע מומחה התובעים.

על המומחה להביא לידיעת בית המשפט את מלוא המידע, ובית המשפט הוא אשר מוסמך לקבוע, האם לחייב צד לדיון בפיצוי אשר נתבע, או אף בפיצוי אחר, לפי הערך האמתי של תיקון הליקוי - גם אם ערך זה לא נתבע, והיו דברים מעולם. ראה בעניין זה ע"א 293/88 חב' ניימן נ' מונטי רבי, בית המשפט העליון, שם נפסק:

משנתמנה מומחה מטעם בית המשפט, אין הוא מוגבל בקביעותיו דווקא לאמור באותו מסמך [מסמך המפרט ליקויים במבנה]. לא יעלה על הדעת שמומחה כזה יגלה ליקויים, וחובת תיקונם לא תחול על המערערת. אילו כך סברה המערערת מלכתחילה, היה עליה לעורר טענה זו עובר למינויו של המומחה ולא בדיעבד.

ראה גם ת"א 396/94 דניאלי בועז ואח' נ' שמרגד חיים בע"מ, בית המשפט המחוזי נצרת, שופט: גדעון גינת, [לא פורסם - מופיע בספר "סוגיות בליקויי תכנון ובניה" מאת א' בן עזרא תשע"ג - 2013], וכולל הנמקה בדבר פיצוי בשיעור העולה על סכום התביעה לגבי פריט מסוים [התקנת גנרטור בבניין], תוך קביעה כי בית המשפט רואה בהגשת הסיכומים כבקשה לתיקון כתב התביעה, בקשה אותה הוא מקבל; באופן שהסכום שייפסק יהיה גבוה מהסכום הנתבע.

באותו עניין, מדובר בפריט של גנרטור בבניין, שעלותו לפי התביעה הינה 21000 ₪ ואילו הסכום הנפסק היה לפי הערכתו של מומחה בית המשפט - מעל 80000 ₪.

מומחה אשר מגביל את חוות דעתו בין המינימום שנקבע על ידי צד א' לבין המקסימום אשר נקבע בכל פריט ופריט על ידי צד ב' – אינו מומחה אלא מגשר, מפשר, מאזן, ובית המשפט לא זקוק לחוות דעתו.

יש ושני הצדדים לדיון מחזיקים בטעות, והמומחה מטעם בית המשפט אמור ליישב את הטעות, וזאת יעשה בהתאם לתפישתו ומיטב כישוריו.