כיצד מומחה אמור להתנהל בעדותו?
במאמר זה לא תינתן תשובה לשאלה שבכותרת, אלא יועלו לדיון כמה היבטים על הנושא.
מומחה, בבואו לבית המשפט כדי לתת עדות על חוות דעתו המקצועית - הוא עד, עם יתרון מסוים על עד "רגיל" בכך שלמומחה יש ידע בנושא עדותו, על פני מי שאינו מומחה בתחום, קרי, על פני העדים ה"רגילים", עורכי הדין ובית המשפט.
אף על פי כן, בית המשפט לא יקבל את עדותו של המומחה "כזה ראה וקדש", אלא ישקול אותה מול עדויות נגדיות, מול הראיות הקיימות בתיק, ועל פי הגיונו וידיעותיו של השופט, למיטב שיפוטו. [שיפוטו של השופט - כולל גם התייחסותו למידת אמינותו ומהימנותו של המומחה המעיד בפניו].
זאת ועוד, המומחה יעמד לחקירה של באי כוח הצדדים – כולל אלה אשר מתנגדים לעדותו, וייחשף במלוא אישיותו ומקצועיותו אל מול שאלות-חקירה מביכות, לפעמים, במטרה לערער את עדותו של המומחה בעיני בית המשפט.
יכול להיות מצב בו המומחה צודק בקביעותיו המקצועיות - אך אינו שולט בלשונו, עלול להיות קצר רוח, עלול לענות מהר מדי ובכך לא לקלוע לעיקר השאלה שבחקירה, או לעשות הצגה לא מחמיאה ביותר מול השופט, שבמצב זה לא ייטה להאמין לדברי המומחה.
יכול להיות מצב בו החוקר מבלבל ומכשיל את המומחה, ולמרות שהמומחה צודק בעדותו המקצועית, וגם מסוגל להוכיח את דבריו באופן מדעי, לא ניתנת לו ההזדמנות לעשות כן, ועדותו [הנכונה] לא כל כך מתקבלת על ידי בית המשפט במקרה הטוב, ונשללת [נדחית] - במקרה הפחות טוב.
זאת אף זאת, אחרי חקירה לא קלה, עלול המומחה "להיראות" ככלי ריק חסר ידע, וכמי שאינו דובר אמת ומונע על ידי שיקולים זרים, שלא לומר: שקרן.
והיו דברים מעולם.
כדי לתת עדות של מומחה בבית המשפט, רצוי מאוד לשלוט בחומר המקצועי, אך לא די בכך. צריך לתפקד כ"סופרמן" – שלא נכשל בלשונו, רהוט בדיבורו, לא נגרר אחר פרובוקציות של בא-כוח המנסה לערער את העדות, לא מתרגש ולא נכלם מניסיונות פגיעה באישיותו או בכישוריו ומוכן להבהיר בניחותא כל דבר ועניין.
אפשר להגיע לרמה הנדרשת [כמתואר] - אם באים לבית המשפט לאחר הכנה מתאימה ובניקיון כפיים ותום לב.
אך זה לא מספיק; כי המומחה צריך גם לדעת להיכן הוא נכנס במתן עדות, ולהתכונן לכל המצבים המורכבים, אשר תוארו לעיל בקצרה.
להתכונן – כשחקן לפני עליית המסך, מבחינת הופעה, מוכנות נפשית, ידע סביב הנושא שעל הפרק וכושר ריכוז. ההמלצה "להצטייד" בכושר ריכוז, מלמדת יותר מכל עד כמה מורכב לתת עדות של מומחה בבית המשפט. לא די בכך שהמומחה אומר בעדותו את הדבר הנכון מהבחינה המקצועית – חובה עליו כתנאי להצלחת משימתו, לדעת להציג את "מרכולתו" בצורה מרשימה, תוך התמודדות עם "גורמים עוינים".
למעשה, אין מודל למתן עדות טובה ויש סגנונות רבים ושונים שכל אחד מהם עלול לגרום להצלחה אצל שופט א' כמו גם לכישלון אצל שופט ב', מה שמרמז על כך שגם אין מודל אחיד וברור לגבי שופט אידיאלי, ויותר מכך, מי אמר כי השופט היושב בדין – הוא שופט אידיאלי?!
המורכבות של המטלה למתן עדות בתבונה, אינה צריכה להרפות את ידי העד, אלא לגרום שיתכונן לעדותו בכל מקרה ויעשה זאת לפי אופיו, כישוריו, הידע המקצועי שלו ושיקול דעתו.
