יוצר אור ובורא חושך

הראב"ע על הבריאה.

בתפילות היום, שחרית מנחה ומעריב, אומרים: 

האמנם יש בנמצא בריאת חושך?

האם חושך ניתן לבריאה? 

לצורך תשובה לשאלות הנ"ל, אשען על משנתו המדעית של הראב"ע, כפי שנגזרת מפירושיו השונים לפרשת "בראשית", כפי שמובא  בספרי "אמר אברהם המחבר"^*] עמ' 88-89.

אסתמך על דעתו של הראב"ע, אף שידוע לי כי יש פרשנויות אחרות, ודעות אחרות בעניין זה.

לגופו של עניין:

ישנם כמה מושגים שהבריאה (יצירת יש מאין) לא חלה עליהם, בהיותם דברים שאינם חפץ.

לדוגמא: 

"קצות הארץ" – [מושג האינסוף] - אינו בגדר עצם, ולכן אינו יכול להיברא.

"חושך" - החושך הוא נגזר מן האור, והוא "אינו דבר, אלא: היעדר דבר". 

"מוות" - תמורה לחיים (היעדר חיים).

"עוני" - תמורה לעושר.

"איוולת" - תמורה לחכמה.

"צל" - כמוהו כחושך.

אל לנו להתפלא כי בסידור התפילה נכלל הביטוי: "יוצר אור ובורא חושך"; מדובר בפירוש נוסף למילה בורא. 

בספר "ישעיהו" פרק מ' פסוק כ"ח כתוב "בורא קצות הארץ" (בורא את האינסוף), ושם, פרק מ"ה פסוק ז' כתוב: "בורא חושך", אך על פי פירושי הראב"ע, כל התמורות אינן יכולות להיברא (במובן של יצירת יש מאין), והפירוש הנוסף של מילת הבריאה הוא - לפי העניין בו נאמרים הדברים.

למשל, בספר "במדבר" פרק ט"ז פסוק ל' כתוב - 

אין שם בריאה כלל, אלא גזירה שגזר ה'.

ובאשר ל"בורא חושך" - הפירוש הנוסך הוא: גורם לחושך (ע"י ביטול האור). 

-=-=-=-=-=-=-=-=-

*] אמר אברהם המחבר מאת ד"ר אברהם בן עזרא, בהוצאת: "אקדמון" 2002.