המענה לכסיל
במשלי פרק כ"ו פסוק ד' כתוב:
"אַל-תַּעַן כְּסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה."
עצה נבונה; לא להיגרר לפולמוס עם כסיל.
והנה, באותו פרק כ"ו פסוק ה' כתוב –
"עֲנֵה כְסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.", כלומר, עצה בכיוון ההפוך – והיא – לא להשאיר את דברי הכסיל ללא מענה, כדי שלא ייחשב בעיני עצמו צודק בדבריו, וחכם.
****
באין הסבר, אכן ניגוד בעייתי, שכן יש כאן עצה והיפוכה, ולא ברור כיצד לנהוג.
אין זאת, כי צריך לנהוג בכסיל לפי הנסיבות; יש מצבים בהם דרוש להתעלם מדברי הכסיל, כדי שלא לרדת לרמתו ולהשתוות לו.
במקרים אחרים, כשיש חשש שהכסיל או אחרים יאמינו לדברי ההבל שלו – העצה הינה לענות לדבריו, על מנת שלא ייחשב בעיניו ובעיני כל כצודק וחכם.
יש לבחון כל מקרה לגופו על פי הנסיבות ועל פי תוכן הדברים, ולבחור בתבונה כיצד לנהוג.