חניה - מהי מידת גובהה?
אחת מבעיות התכנון המשליכות על נוחות ובטיחות הציבור, היא: גובה החניה.
הדברים נאמרים לאור קיומם של חניונים רבים בעיקר באזור המרכז - גוש דן, בהם גובה החניון הוא בלתי חוקי ובלתי סביר, על פי כל אמת מידה תכנונית.
השלט: "זהירות - גובה מרבי 1.9 מ'" אותו נמצא בחניונים פעילים רבים, במרכזים העירוניים - מעיד על הבעיה.
ראשית דבר, אופן מדידת הגובה הוא ממפלס הרצפה ועד המפלס הכי נמוך של רכיבים הצמודים לתקרה - ראש תרשים להלן.
האיור הוא על פי "הנחיות לתכנון חניה" מטעם משרד התחבורה, ושם כתוב:
"גובה החניון הוא מהרווח המאפשר תנועה וחניית מכוניות, והוא נמדד בניצב לרצפת החניון או הרמפה, עד הבליטה הנמוכה ביותר של מרכיבי התקרה, כגון: קורות רוחב, כרכובים, צִנּוֹרוֹת שונות, שלטים, תמרורים וכד'".
לעניין נוסח זה, כמה הערות:
א. צִנּוֹרוֹת הם אינם "צִנּוֹרוֹת שונות" אלא "צִנּוֹרוֹת שונים" - לשון זכר, ולא נקבה.
ב. המדידה של הגובה בניצב לרצפת החניון אינה סבירה - ומנוגדת להגדרת גובה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970, התוספת השנייה, תקנה 2.01, כדלקמן:
"גובה - המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל".
לאמור, המדידה של הגובה אינה בניצב למישור הרצפה, שבחניונים יכול להיות משופע, אלא: מידת אנך.
מה שראוי להבין מהאיור ומההגדרה, הוא כי כל הפרעה פיזית שהיא - של בית מנורה, צינורות שונים, שלטים - מקטינה את הגובה.
על פי התקנות הנ"ל, תקנה 2.03, נדרש כדלקמן:
"(10) מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית - (גובה מזערי נדרש במ') - 2.40 מ'.
(11) מקום הנועד לחניה כמטרת שירות (גובה מזערי נדרש במ') - 2.05 מ'".
מיותר לציין כי ההבדל בדרישת הגובה בין 2.05 מ' לבין 2.40 מ' הוא מהותי, וכל שנותר לברר הוא - מהי מטרת שירות ומהי מטרה עיקרית.
מטרה עיקרית ומטרת שירות מוגדרות בתקנה 9 לתקנות התכנון והבנייה (חיוב שטחים ואחוזי בניה בתכנית ובהיתרים תשנ"ב-1992), כדלקמן:
"9. (א) תכנית המייעדת קרקע פלונית לבניה וקובעת אחוזי בניה מותרים למטרה מן המטרות המפורטות בתקנת משנה (ב), תקבע גם את היחס בין השטחים שהבניה בהם תותר כדי לשמש מטרות אלה במישרין (להלן - שטחים למטרות עיקריות) לבין כלל השטחים שהבניה בהם תותר רק כדי לשמש למתן שירותים נלווים, כמפורט בתקנת משנה (ד), להשגרת המטרות העיקריות (להלן - שטחי שירות); כן תקבע התכנית את החלקים השונים שיותרו לבניה מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבנין ומעליה, כל אחד בנפרד.
(א1) מוסד תכנון המוסמך להפקיד את התכנית, רשאי גם לקבוע את היחס בין שטחי השירות השונים המפורטים בתקנת משנה (ד), כולם או חלקם.
(א2) "יחס", לענין תקנות משנה (א) ו(א1), יכול להיות שיהיה גם כללי חישוב גיאומטריים או הפניה לתקן או לחיקוק.
(ב) מטרות עיקריות לענין תקנות אלה הן:
(1) מגורים;
(2) מסחר;
(3) בידור;
(4) תעשיה;
(5) מלאכה;
(6) צרכים חקלאיים;
(7) משרדים;
(8) בתי מלון ובתי אירוח אחרים;
(9) נופש וספורט;
(10) בניני ציבור אף אם מטרתם איננה מטרה מן המפורטות בפסקאות (1) עד
(9);
(11) שימושים אחרים הדומים לאלה המפורטים בפסקאות (1) עד (10);
(12) מטרות שירות בחלקים בבנין אם הם מיועדים גם לשימוש מהשימושים
המפורטים בפסקאות (1) עד (11), למעט השטח המזערי של מרחב מוגן
דירתי אשר ייחשב בשטחי שירות גם אם שימושו למגורים.
(ג) לענין תקנה זו ייראו כל חלקי הבנין שאינם שטחי שירות גם כן כשטחים למטרות עיקריות.
(ד) בכפוף לאמור בתקנה משנה (ו), ייראו השטחים שנועדו בתכנית רק למתן שירותים נלווים למטרה מן המטרות העיקריות האמורות בתקנת המשנה (ב), שטחי שירות אם הם נמנים עם אחד מאלה:
(1) ביטחון ובטיחות: מקלט, וחלקים ומיתקנים בבנין הבאים להגן על הנמצאים בו בפני סכנות ביטחוניות או בטיחותיות ובלבד שאינם מיועדים לשימוש למטרה עיקרית; ואולם במרחב מוגן דירתי יראו כשטח שירות בדירת מגורים רק את השטח המזערי הנדרש לפי התקנות בענינן, וכן את השטח שמתחת לקירות של מרחב מוגן דירתי, אף אם הקיפו הקירות שטח העולה על השטח המזערי הנדרש לפי אותן תקנות.
(2) מערכות טכניות ומיתקני שירות: חדר למכונות או למיתקנים טכניים למתן שירותים לבנין, לרבות הסקה, תקשורת, קירור, חשמל, שנאים, גנרטור, מעלית, מקום למכל גז, לאצירת אשפה, מעברים לצנרת, חדר בקרה ומקום למתן שירותים כיוצא באלה;
(3) אחסנה: מקום לאחסנת כלי עבודה, כלי גינה, חומר ארכיוני, חמרי גלם או מוצרים כיוצא באלה המשרתים את החלקים העיקריים שבאותו בנין;
(4) חניה: מקום חניה לרכב, לרבות כבשים ודרכי גישה נוספים;
(5) מבואות וחדרי מדרגות: מבואות משותפים, חדרי מדרגות משותפים;
(6) קומות עמודים מפולשות ומקומרות: קומות עמודים מפולשות, לרבות מקמרת (ארקדה) וסטיו (קולונדה), ובלב ששני האחרונים אינם משמשים למטרה עיקרית מהמטרות המנויות בתקנות משנה (ב) וקיימת גישה פתוחה אליהם לכל הציבור משטחים ציבוריים.
(7) מעברים ציבוריים (פסג'ים): מעברים ציבוריים שרחבם עולה על 1.50 מטרים אם נתקיימו בהם כל אלה:
(א) הם נמצאים במקום הנועד, בתכנית או בהיתר, למרכז מסחרי או
לפעילויות רב-תכליתיות אחרות;
(ב) כשלעצמם אינם מותרים לשימוש מסחרי כלשהו;
(ג) הם נועדים, בתכנית או בהיתר, לשימוש או למעבר של כלל
הציבור;
(ד) הותנה, בתכנית או בהיתר, שתירשם בהם בפנקסי רישום
מקרקעין, זיקת הנאה לטובת הציבור;
(ה) עלה רוחב מעבר ציבורי שנתקיימו בו כל התנאים בפסקאות משנה (א) עד (ד), על 3 מטרים, ייחשבו כל שטחו שטח שירות;
(ו) אותו חלק של מעברים ציבוריים שרוחבו אינו עולה על 1.50
מטרים וכן מעברים ציבוריים שהתנאים בפסקאות (א) עד (ד) אינם
מתקיימים בהם, אף אפ עלה רוחבן על 1.50 מטרים, יראו אותם
כשטחים למטרות עיקריות.
(ה) בליטות ששטחן בא במנין השטח המותר לבניה על פי תקנה 4(ה), (ו) או (ז), דינן כדין שטחי שירות.
(ו) בנין שעיקר שימושו, לפי האמור בהיתר ובנספחיו, הוא למטרה ממטרות השירות המפורטות בתקנת משנה (ד)(1) עד (4), רואים את אותם חלקי הבנין המשמשים לאותה מטרה - והם בלבד - כאילו נועדו לשמש מטרה עיקרית.
(ז) תוספת שטחי שירות שדרשה רשות מוסמכת לפי כל דין, לאחר הפקדת התכנית, לא תיחשב כתוספת לבניה המותרת על פי התכנית, אולם תצויין בטבלת שטחי הבניה שבטופס הבקשה להיתר".
על פי הפירוט לעיל, רוב מכריע של החניונים צריך להיות בגובה מינימלי של 2.40 מ', תנאי שלא מתקיים בפועל.
זה המקום להזהיר מחניונים מכניים - שבהם גובה החניה יורד לכדי 1.70 מ'...
