לשכל ידיים

בברכתו של יעקב את בניו של יוסף בפרשת השבוע "ויחי", יעקב שיכל את ידיו כך שימינו הופנתה לאפרים הצעיר אשר ישב משמאלו, ושמאלו הופנתה למנשה הבכור שישב מימינו, לפי הסדר שהכין לו מראש בנו יוסף – אבי אפרים ומנשה; יוסף העמיד את הנכדים כך שאפרים ניצב מול שמאלו של יעקב ומנשה ניצב מול יד ימינו, אך יעקב שיכל את ידיו בצורת האות X .

למלה שיכל שני פירושים הפוכים – האחד הוא הנפוץ, לפיו "שיכל" באה מהשורש: שכל. יעקב השכיל והבין בכוונה ברורה ובשום שכל, תוך ניתוח את אשר לפניו, וכיוון את ידיו כפי שרצה.

כך מפרשים הראב"ע, רש"י, רד"ק, ספורנו, רס"ג, ועוד רבים אחרים. 

 הפירוש השני הוא לפי רשב"ם –

  "כמו שכל שהוא לשון מעוקם ונפתל"

 וכך גם הרלב"ג –

 "שכל את ידיו. לפי דעתי הוא מעניין עיוות, כטעם "סכל נא עצת אחיתופל" (ישעיהו מ"ד כ"ה). ואף על פי שהוא כתוב בשין, הנה עניינו כאילו הוא כתוב בסמך, כמו העניין "הוללות וסכלות", והכוונה בזה שהוא עיווה את ידיו ושם ימינו לפאת שמאלו ושמאלו לפאת ימינו."

 [עיווה = עיוות].

 חילוקי הדעות הם רק לעניין פירוש המלה – האם שיכל את ידיו משמעותו השכיל להפכן, או ששיכל את ידיו משמעותו הפכן, ובשני המקרים – יעקב עשה זאת מתוך כוונה מראש והחלטה ברורה.