"ביד רמה" - פרשת שלח

מוצע להעלות מחדש לשימוש את הביטוי "ביד רמה" כפירושו בידי מפרשי התורה בפרשת שלח.

לקראת סופה של פרשת השבוע שלח, נאמר בפרק ט"ו פסוקים ל' ל"א ספר במדבר:

"והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ה' הוא מגדף, ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה. כי דבר ה' בזה ואת מצוותו הפר הכרת תיכרת הנפש ההיא, עוונה בה".

מדובר בביזוי מצוות השם בפרהסיא, כפי שמפשר הראב"ע:

"ביד רמה, להראות הכל, שאיננו ירא מה'.

כי דבר ה' בזה, זה הוא ביד רמה."

יש מפרשים כי החלק השני ["כי דבר ה' בזה"] הוא גידוף בסתר, לאחר שהחלק הראשון ["ביד רמה"] הוא לעיני כל. פירוש זה נוצר כי לגבי החלק השני לא כתוב ביד רמה ואין כל ביטוי לביזוי ה' בפרהסיה בפסוק ל"א.

הראב"ע מציין כי "הנפש ההוא, איננה המשכלת כדברי תועי רוח", לאמור, בהיפרד הנפש מהגוף – הגוף מת, והעונש הוא למי שחטא בביזוי ה' בגלוי, ויש מפרשים גם בסתר.

הרמב"ם מתייחס לדברים אלו בפירושו למשנה אבות פרק שלישי וטוען כי "ביד רמה" משמעותה בפרהסיא. אלעזר המודעי מנה שם את מי שאין לו חלק בעולם הבא, וביניהם, "המגלה פנים בתורה – העובר על דברי תורה בפרהסיא כיהויקים בן יאשיהו", ולהלן דבריו:

"ומגלה פנים בתורה. הוא העובר על מצוות התורה בפרהסיא ובפרסום, וזהו תכלית הכפירה, כמו שאמר יתעלה והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו'. ועניין מגלה פנים, שמגלה פניו בעזות, וזה לשונם בפירוש דבר זה, והוא בגמר ביאה, אמרו מגלה פנים בתורה – העובר על דברי תורה בפרהסיא כיהויקים בן יאשיהו..."

הביטוי "ביד רמה" ראוי להתחדש בשפתנו כיום הזה, במובנו שבפרשת שלח - "בפרהסיא", וככל שהשפה תעלה אותו מחדש - כך גם הביטוי הנאה הזה יעלה את השפה העברית.