סוס ורוכבו רמה בים
דבר עברית לפרשת בשלח
בפרשת בשלח, שמות פרק ט"ו פסוק א', נאמר בשירת הים: "אז ישיר משה ובני ישראלאת השירה הזאת לה'; ויאמרו לאמור: אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים".
הפסוק נאמר בתפילת שחרית מדי יום, ושגור בפי כל. המילה "רמה" (בים) היא מן השורש: רום, ועיקר משמעות רמה היא - התרוממות, עליונות. לכאורה, לא ברור מה עניין כאן ל"רמה בים".
מן השורש הזה נוצרה גם המילה החדשה - הרימון הצה"לי, שכדי להפעילו זורקים אותו כלפי מעלה, ופעולה זו משתלבת עם המשמעות העיקרית של השורש רום.
בנוסף, הררנ"ט שהוא "רומה רימונים נגד טנקים"; יש בכינויו שימוש בפועל רומה (בניין קל, כאמור: שורש רום), ובשם העצם החדש - רימון.
שמא הרימון מכונה כך על שום דמיונו לפרי עץ הרימון?
נראה לי כי הבסיס לשמו של הרימון הצה"לי הוא דווקא הפועל רומה, ולא פרי העץ.
בעיון במילון עברי-עברי כלשהו, נמצא כי פירוש המילה רמה הוא גם: זרק, השליך, ירה (חץ), ובענייננו - רמה = השליך (את הסוס ואת רוכבו לים). כך מפרשים רש"י, סעדיה גאון ורבים אחרים.
המילה רמה מצויה בתנ"ך במשמעותה השכיחה:"פן יאמרו ידנו רמה" (דברים ל"ב כ"ז - שירת האזינו) "עלץ לבי בה' רמה קרני בה'" (שמואל א' ב' א' - תפילת חנה), "ה' רמה ידך בל יחזיון" (ישעיהו כ"ו י"א).
ובמשמעותה הנוספת (השליך, זרק): "מקול פרש ורומה קשת בורחת כל העיר" [ירמיהו ד'; כ"ט], "בני אפרים נושקי רומי קשת" [תהילים ע"ח ט';].
כבר בפסוק ד' של אותו פרק ואותה שירה, אנו מוצאים עוד מילה בעלת אותה משמעות כמו רמה: "מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלישיו טובעו בים סוף".
ירה, כמו: רמה, הן פעולות של זריקה, בדרך כלל זריקה כלפי מעלה, כיריית חץ מקשת וכהטלת כידון או רימון, אך גם: מטה, למעמקי הים.
