יעקב וצאן לבן

פרשת "ויצא"

אנו קוראים בפרשת "ויצא יעקב", על קורותיו של יעקב אבינו בחברת לבן הארמי, ותוך כדי עיון בפרשה, מגלים לכאורה אירוע פלאי: יעקב היה רועה את צאן לבן, ובקרב הצאן היה מיעוט של "חום בכבשים, ונקוד וטלוא בעזים" [בראשית ל' ל"ב].

יעקב ולבן באו לידי הסכם כי שכרו של יעקב יהיה הצאן שבמיעוט האמור - כלומר - כל "חום בכבשים, ונקוד וטלוא בעזים". להשלמת התמונה יובהר: הכבש הוא האיל [זכר], בת זוגו היא כבשה [או רחל]. לאיל יש קרניים, לכבשה בדרך כלל אין קרניים אך שניהם מביאים תועלת לאדם - בס"ה במתן חלב, בשר, יצירת אריגים, ובשימוש בקרני האיל למטרות שונות. גם העז משמשת לחלב, בשר וצמר, והזכר בעזים הוא התיש. [תיש צעיר נקרא גדי עזים, והתיש מכונה גם שעיר עזים].

ברגיל, לא נמצא הרבה כבשים או אילים חומים, ולא נמצא הרבה עזים ותיישים נקודים וטלואים [מכוסים בנקודות ובכתמים קטנים]. יעקב הסכים לכאורה "לבוא לקראת לבן" ולהסתפק במיעוט הצאן, אך כדי שהמיעוט ישתווה לרוב במניינו, הפעיל יעקב את חכמתו שכנראה עלתה על חכמת לבן ויועציו, והפריד את הצאן, כפי שכתוב בפסוק מ' בבהירות רבה.

והתוצאה? -

"ויפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים".

הצגת האירוע הזה כפלא היא טעות. ההפרדה מביאה לידי התרבות מהירה של המיעוט, עד להגיעו לדרגת הרוב, ולשם הוכחת הדברים נדמיין לנו מודל בו יש 1000 ראשי צאן מסוג הרוב [יכונו ר'] ורק 100 ראשי צאן מסוג המיעוט [יכונו מ'].

במצב של צאן מעורב ללא הפרדה, היחס הראשוני יישמר. במצב של הפרדה, הבה ונבדוק זאת תחת הנחה כי הסיכוי כי לזוג ר' ייוולד ר' הוא 90% והסיכוי כי לזוג ר' ייוולד מ' הוא 10%.

כמו גם שהסיכוי שלזוג מ' ייוולד מ' הוא 90% והסיכוי כי לזוג מ' ייוולד ר' הוא 10%.

הנחה נוספת היא, שבכל מחזור, הצאן מכפיל את עצמו כמותית.

במצב של הפרדה, אין לדון כלל בסיכוי של הזדווגות מהורים מסוגים שונים - ר' יהא מנוטרל מ-מ', ומיד עם לידת מ' בקבוצת ר' הוא יועבר לקבוצה המתאימה, וכך יהא גם לגבי המקרים של לידת ר' בקבוצת מ'.

ניתוח חשבוני של המודל הנ"ל, יביא לידי מסקנה כי ר' ילך ויקטן ו- מ' ילך ויגדל תוך שאיפה לשוויון, ולפיכך יעקב הגדיל את צאנו אף שתנאי הפתיחה שלו היו צנועים ביותר, ואילו לבן הפסיד לטובת יעקב ראשי צאן, מבלי להבין את סיבת הדבר.