פיצוי כספי - ועלות התיקון

"סכום התביעה

39.      הסעד הועמד על 1,600,000 ₪ בגין האגרה. ע"פ חוות הדעת של המהנדס גיל, הפיצוי הכולל מגיע לכ-3 מיליון ₪. הפער האמור אינו יכול להישאר על כנו.

לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ולא מצאתי התייחסות לנושא בסיכומי התובעים.

הכלל הוא שלניסוח הסעד אשר התובע עותר לו, יש חשיבות רבה, מאחר שבדרך כלל לא יפסוק בית המשפט לתובע יותר מאשר ביקש. לכן, גם כאשר מצליח התובע להוכיח שנזקיו גדולים מאלה אותם תבע, לא יוכל בית המשפט לפסוק לו יותר מאשר ביקש (ד"ר י' זוסמן, בעריכת ש' לוין סדרי הדין האזרחי [מהדורה שביעית] עמ' 162-163).

למרות האמור, כאשר מדובר בהגבלת סכום התביעה עקב בקשה למעשה של דחיית תשלום האגרה בחוסר יכולת לשלם, אין בית המשפט רואה בהגבלה כזו ויתור מרצון ואין מניעה שבית המשפט יורה על תיקון כתב התביעה על דעת עצמו, כאשר הצדק דורש זאת, ואין בכך משום פגיעה בבעל הדין האחר (ראה שם עמ' 167 הערה 225, וכן ע"א 624/69 פילוסוף נ' דוידזון, עיריית ת"א יפו, פ"ד כד'(2) 378, 383 ז' עד 385 א').

לכן, אין מניעה כי אם אכן יתברר שסכום הפיצוי המגיע לתובעים גבוה מסכום התביעה, יורה בית המשפט על תיקון כתב התביעה ותשלום האגרה המתאימה, קודם להמצאת הפסק, כדי לאפשר פסיקת הפיצוי המלא המגיע לתובעים".

(פסק הדין לא פורסם, מובא באתר www.benezra.co.il).

המשמעות של פסק הדין היא, כי ראוי שהפיצוי יתאים בשיעורו לעלות התיקון - גם במצב בו מבחינה פורמלית אין כיסוי לשיעור הפיצוי; בית המשפט מוסמך לראות בעצם הוכחת שיעור הפיצוי כבקשה לתיקון כתב התביעה, כפי שארע במקרה דנן, בקשה בדיעבד.

קל וחומר, במצב בו יש בפני בית המשפט שתי חלופות - האחת היא פסיקת פיצוי לפי שיטת תיקון ניסיונית, שבתומה יהיה צורך לבצע מעקב ולבדוק האם הליקוי בוטל, והשנייה היא ביטול מוחלט וודאי של הליקוי - בעלות יותר גבוהה. מצופה כי ביהמ"ש יעדיף את החלופה השנייה.