תפריט חיפוש

ושמחת במשרדך

4 מרץ, 2016 |
ד"ר אברהם בן עזרא

שמחת תורה כשמחת יצירה

ראוי להתחיל רשימה זו עם סיומת פירושו של הרלב"ג לספר שמות, סיומת המעידה על תחילתה של סדרת פרשנות חדשה, המשכית לזו שנסתיימה, והיא, הפרשנות של הרלב"ג לחומש ויקרא.

ואלה דברי הרלב"ג בפירושו לתורה, כפי שהובאו בספרי "עיונים בחכמת הרלב"ג" בהוצאת קורטוב:

"ובזה השלמנו ספר שמות

בעזרת האל שנתן לנו עוז ותעצומות.

ובשם הנותן לנו חוזק וגבורה,

נתחיל ספר ויקרא".

רואים מתוך הדברים כי הרלב"ג שש להתחיל פירוש ויקרא והוא חיכה לבוא העת בערגה ובכיליון עיניים, כמו גם במוכנות ובתעצומות נפש הנדרשות לצורך החיבור המעמיק.

זו היא דרכה של היצירה.

זו היא שמחת תורה.

היוצר הולך לישון כל ערב, תוך המתנה בתפילה ובתקוה לבוקר, בו יתחיל יום חדש אשר במהלכו יירשמו הגיגי נפשו הסוערת והרוגשת בצורת פירוש לתורה, תיאור חוויה,  חומר ספרותי, כתב יד מדעי, מקצועי, חידוש, יצירה.

זאת – כאשר נפשו מבורכת, בניגוד למי שמקולל - המתיירא מבוא הבוקר, כמאמר הפסוק בתורה:

"בבוקר תאמר מי ייתן ערב ובערב תאמר מי ייתן בוקר, מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה" [דברים כ"ח ס"ז].  

הייתי מדמה תחושה זו, בה התברכו הרלב"ג וכל יוצר באשר הוא, לשמחתו של תלמיד בית ספר  ערב טיול שנתי מיוחל, עם לכתו לישון והמתנתו חסרת הסבלנות לבוא הבוקר.

ראוי להבין מהי שמחה בכלל על פי הרלב"ג, ולשם כך נעיין בפירושו לנ"ך דברי הימים א' ט"ז ואלה דבריו שם:

"השמחה הנפלאה היא בהשגת הרוחניות וזה מבואר מאד, כי אנחנו נשמח יותר לאין שיעור בדבר עיוני שהשגנו אותו ממה שנשמח בהשגות החומריות".

מכיוון ששמחת תורה מכוונת למצב זה, אפשר להוסיף כי זו גם תרומת האדם לסביבתו ולעצמו, תכלית עיסוקו וטעם חייו.

פירושה של שמחה כלימוד, בא לידי מימוש מרבי בעבודת היצירה וכל פירוש אחר ל"שמחה" הוא נחות משמחת הלימוד והיצירה.

טוען סינון...ajaxSpinner