"וגר זאב עם כבש" בצד: "על חרבך תחיה"

השאיפה לשלום לעומת הכורח במלחמה

המקורות

בספר ישעיהו הנביא פרק י"א פסוק ו' כתוב: 

 וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

בספר בראשית פרק כ"ז פסוק כ' יצחק מברך את עשו: 

וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.

חזון הנביאים הוא חיי שלום ושלווה, בהם האנושות לא תזדקק עוד לכלי מלחמה. במצב בו שלום שורר בארץ, אין צורך בכלי מלחמה, וראה בעניין זה את פירושו הנפלא של רבי אברהם אבן עזרא [הראב"ע, 1089-1162, סופר ומשורר, מתמטיקאי ופרשן תנ"ך] לפרשת משפטים, להלן ציטוט:

אילו היינו במקום שאין שם שור, אין צורך למשפטי שור נגח. ואילו היינו יושבים באוהלים, כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גניבה ורציחה ועושק ועדות שקר. 

על פי היגיון זה, ברור כי –

א. במקום שאין שור, לימוד דיני "שור נגח" הוא מיותר.

ב. אם כולם יושבי אוהלים, לא דרוש לחקור בענייני מעקה ומזוזה.

ג. אם "בארץ הודו" [כלומר, יראת ה' מצויה בכל מקום וכולם ישרי דרך], לא דרוש כלל להתעמק וללמוד דיני גניבה, רצח ועדות חמס, כי כל אלה לא יהיו בנמצא.

ד. וכן גם – אם עמי ארצות העולם שוחרי שלום, לא צריך צבא עם כלי משחית.

אבל מכלל הן למד לאו: אם המציאות אחרת, [כפי שהיא], אזי דרושים כלי משחית ולכן ברכת יצחק לעשיו בנו האהוב, היא – על חרבך תחיה, והמפרשים מוסיפים – תחיה, כלומר, תנצח.

מצע מפלגת חד"ש

והנה, אנו מוצאים במצע של מפלגה במדינת ישראל – מגמה הפוכה, כאילו שאיפתה של מפלגה זו היא להחלשת המדינה, ממנה המפלגה, נבחריה ובוחריה - יונקים ביטחון אישי וכללי, והטבות נוספות שלא כאן המקום והזמן למנות.

מדובר במפלגת חד"ש, ובמצעה - המשדר רצון להתחסל במקום להתקיים, ולהלן ציטוט:

... לפירוזו של המזרח התיכון מנשק גרעיני ומכל נשק להשמדה המונית, לפירוק הנשק הגרעיני המצוי בישראל ולמניעת חימוש גרעיני של אירן או של כל מדינה אחרת באזור.

ראשית ייאמר כי אירן ומדינת ישראל, אינן צריכות להיבחן ולזכות להתייחסות שווה, זו בצד זו.

שנית, לגופה של הדרישה לפירוק הנשק הגרעיני המצוי בישראל ככל שהוא מצוי – ייאמר: כאילו הגיעו אלינו ימי אחרית הימים המתוארים בלשון ציורית על ידי נביאינו בביטוי המליצי "וגר זאב עם כבש", כאילו נמוגו מהעולם מדינות ערב עם מצעי שנאה ושאיפת רצח יהודים וחיסול מדינת ישראל, ולכן אנו צריכים להתפרק מנשק גרעיני, כאילו מדינת ישראל יכולה לסמוך על אחרים – דבר שהוכח כלא נכון, בימי השואה הארורים ובפרעות ערבים ביהודים למשך ההיסטוריה, כאילו אנו לא מבינים כל זאת...

אכן, מיעוט קולני בקרבנו לא מבין, ואף הוא תומך בכל מגמה שתכליתה להחליש את מדינת ישראל, ושמא מיעוט זה אפילו אפשר הכללה של שאיפה כה קיצונית לתוך מצע חד"ש.

המצב באזור ותפקידה של מדינת ישראל

מדינת ישראל המהווה מעצמה אזורית היא "המבוגר האחראי" ויכולה למלא את תפקידה זה ולעמוד באחריות במעמדה זה רק כשבידה הכוח הפיזי המתאים, המטיל מורא ורתיעה מהסביבה. הפרת האיזון על ידי ביטול היתרון הצבאי של מדינת ישראל על סביבתה [על המזרח התיכון ואף למעלה מזה], תיצור אנדרלמוסיה.

הא ראיה, שהמלחמות האחרונות הן לא מלחמות בהן כל צד מפעיל את מלוא יכולתו: אמנם כנופיות הטרור והמדינות התומכות טרור - מפעילות את מלוא יכולתן במלחמותיהן נגד ישראל,  אך מנגד, ישראל קובעת לכל מלחמה מינון מוגבל מרצון, כי ברור לכל שאם ישראל לא תגביל את עצמה, היא תרמוס עד דק את האויב.

מדינת ישראל מחליטה עד לאיזה גבול להפעיל את יכולותיה, הגבוהות עשרות מונים מהיכולות של האויב. מלחמות אלו הן "מלחמות חמישה כוכבים" מבחינתה של מדינת ישראל. 

המצב בדורות הבאים

כל עוד המצב באזור הוא כמתואר לעיל, מבלי לדעת האם יש למדינת ישראל נשק גרעיני ואם כן באיזו כמות ובאיזו איכות, הקריאה לחיסול נשק גרעיני צריכה להיות חד צדדית – לא יהיה נשק גרעיני למדינות האויב, כמו גם למדינות אחרות שאינן אויב – מצרים, לבנון, סוריה, עיראק, איראן, לוב, ירדן, סעודיה, תימן, טורקיה ומדינות אחרות; מדינת ישראל לא תוגבל אלא תמשיך להתעצם צבאית.

נראה כי ברכת יצחק לעשו תמשיך עוד זמן רב להוות שאיפה לטובת קיומנו ושלום האזור, ואילו כמיהת הנביאים היא בינתיים בגדר שאיפה ומטרה רחוקה להשגה, שתתגשם באחרית הימים.