האחריות לליקויים היא של המתכנן
בתיק תביעה של דיירים נגד מתכנן הבית.
בית המשפט המחוזי בנצרת פסק כי הנתבע – מתכנן הקונסטרוקציה של הבניה – הוא אחראי ל-100% מהליקויים שנפלו בבניין.
[גילוי נאות: אני הכנתי את חוות הדעת מטעם התביעה].
מדובר בת"א 61181-01-17 ברנשטיין אריק וענת נ' מיכאל פוזין, בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט: שאהר אטרש.
בחוות דעתי, למרות שהתייחסתי גם לאפשרות של ביצוע חיזוק ושיקום, בעלות כוללת של 748,648 ₪, העדפתי פתרון של הריסת הבית ובניה מחדש בעלות של 2,773485 ₪.
להלן ציטוט סעיפים 18 ו-19 מפסק הדין:
18. "מחוות דעתו של המהנדס בן עזרא מיום 12.9.2016 על הדברים הבאים: התגלו סדקים רבים במקומות שונים במבנה, אשר צולמו ותועדו על ידו. בחוות הדעת נקבע, כי לשם תכנון קונסטרוקציה לבניין נדרש לבצע בדיקות קרקע. בהתאם לתקן ת"י 940.1 _2011) טבלה 2.3, דרושים קידוחי בדיקה לשם תכנון מפורט של המבנה, וזאת כדי "לספק מידע על תת-הקרקע (קרקעות וסלעים), לצורך תכן הביסוס, לרבות הימצאות מערות, מפלס מי תהום וכיוצא באלה" (סעיף 2.3.4.1(ב) בתקן הנ"ל). נוכח האמור נקבע בחוות דעתו, כי היה דרוש לבצע את קידוחי הניסיון במגרש התובעים ולא להסתמך על קידוחים במגרש אחר, כפי שנעשה בפועל בעניינם של התובעים (סעיף 55 לחוות דעתו).
19. עוד נקבע בחוות דעתו של המהנדס בן עזרא, כי לפי תכנית בית התובעים, עומק הכלונסאות במבנה הוא 9 מטר (כולל חצי מטר תחתונים שללא ברזל ולכן אין להתחשב בהם), וזאת בניגוד לדו"ח יועץ הקרקע של המגרש הצמוד (מגרש מס' 193), ובניגוד לתקן 940.1 בסעיף 3.7.3.1(ב) הקובע כי "עומק הכלונסאות יהיה לפחות 10 מ' מתחת לפני הקרקע". על כן, קבע המהנדס בן עזרא כי הסדקים במבנה התובעים נבעו מתכנון לקוי בביסוס הבית, והעמיד את עלויות תיקון הנזקים על סך 748,648 ₪, בנוסף לרכיב ירידת הערך. בחוות דעתו, המליץ המהנדס בן עזרא להרוס את המבנה ולבנותו מחדש, והעריך זאת בסכום של 2,773,485 ₪."
בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס סוהיל סאבא אשר היה תמים דעים עם המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא וקבע – (סעיף 39) –
"אילו היה יועץ קרקע שהוזמן ללוות את ביצוע היסודות, קרוב לוודאי שהיה מגלה שהקרקע רגישה ויש צורך להעמיק את היסודות מעבר ל-9 מ' שבתכנית."
יצוין כי בתקן 940.1 יש דרישה לעומק כלונס לפחות 10 מ', אך במקרה זה הדרישה הייתה צריכה להיות לכלונסאות עמוקים מעל המינימום הקבוע בתקן.
המהנדס סוהיל סאבא קבע כי עלות שיקום הבניין עומדת על סך של 607,230 ₪ ואילו עלות הריסה ובנייה מחדש – 2,141,100 ₪.
בית המשפט קבע בפסק הדין כי ישולמו לתובעים הסכומים כדלקמן:
- עבור הריסה ובנייה מחדש – 2,141,100 ₪.
- עבור נזק נלווה – 159,200 ₪.
- שכר טרחת עו"ד – 105,300 ₪ .
- החזר הוצאות מומחים ואגרת בית משפט.
בית המשפט העדיף את הפתרון של הריסה ובנייה מחדש על פני פתרון תיקונים מקומיים ושיקום הבניין, בהסתמכו על מקרה דומה של תביעה אחרת אשר התנהלה בבית המשפט המחוזי חיפה, ולהלן ציטוט סעיפים 83 ו-84 לפסק הדין:
83. "במקרה דומה שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מנחם רניאל) בת"א 3071-07-16 אבשלום ואח' נ' אחים כאתבי בע"מ ואח' (30.6.2020) (להלן:"עניין אבשלום" – ת/2) נדחתה טענת הנתבעים שלפיה על התובעים להסתפק בחלופה של חיזוק ושיקום הבית על בסיס קביעת מומחה בית המשפט (המהנדס סאבא שהוא המומחה מטעם בי המשפט גם בתיק דנן) שאין המדובר בבניין מסוכן שעלול להתמוטט. נקבע שם כדלקמן:
"אני דוחה את טענת הנתבעים כי מאחר שלא נקבע על יחי מומחה בית המשפט שמדובר במבנה מבוכן שעלול להתמוטט, על התובעים להסתפק בחלופה של חיזוק ושיקום הבית. התובעים בנו בית חדש לשבתם, והתרשלות הנתבעים אינה מחייבת אותם להסתפק בבית לקוי רק מכיוון שלא הגיע למצב שהוא "מבנה מסוכן". התובעים זכאים לבית שנבנה בהתאם לדרישות התקנים ועם יסודות בעומק המתאים, כפי שהיה (שהיו) עתידים לקבל אלמלא התכנון הלקוי של הנתבעים. החלופה של שיקום על ידי דריכה, המותירה את אותם יסודות ומתקנת את הבית טלאי על טלאי, אינה מעמידה אותם במצב שבו היו צריכים להמצא (להימצא) אילו נעשה התכנון כראוי. על כן הפתרון הנכון בנסיבות העניין הוא הריסת הבית ובנייתו מחדש על פי תכנון נכון בהתחשב בתנאי הקרקע", (פסקה 303).
84. דברים אלה מקובלים עלי בכל הכבוד הראוי והם נכונים באותה מידה גם בנסיבות המקרה עסקינן. משכך, אני סבור שהחלופה הצודקת, הראויה והמתאימה במקרה דנן היא הריסת המבנה ובנייתו מחדש, שהיא החלופה הבטוחה יותר אף לשיטתו של המומחה. "
לסיום, בית המשפט דחה את הטענה לאשם תורם של התובעים – וקבע כי:
"התובעים אינם בעלי מקצוע בתחום התכנון והבנייה ואין להם כל ידע או ניסיון בתחום. הם שכרו את שירותיו של הנתבע כדי לתכנן את המבנה ולפקח על בנייתו כנדרש, דבר שלא בוצע".
