השופטת יעל אחימן מתחה ביקורת על מומחה בית המשפט צבי רון
אין לקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט "כזה ראה וקדש", אלא צריך לבדוק את חוות הדעת באופן ביקורתי. העובדה כי המינוי ניתן על ידי בית המשפט לא הופכת את המומחה למומחה טוב יותר, ואין לו עדיפות על מומחים אחרים.
בת"א 47437/00 יזום ניהול וביצוע י.נ.ו.ב. בניה ופיתוח ואחרים נ' מרבלי בע"מ ואח', בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: יעל אחימן, נמתחה בקורת לא פשוטה כלל על המהנדס צבי רון, מומחה מטעם בית המשפט.
פסק הדין פורסם ב"תקדין" ובאתר "פסק דין".
אלה הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט:
רון נחקר אודות חוות דעתו בחקירות נגדיות על ידי הצדדים, אשר קראו תגר, כולם כאיש אחד, על מימצאיו המקצועיים (5.1.06, 11.1.06).
ההתרשמות שנוצרה בליבי בתום שמיעת חקירתו של רון היתה קשה. הסבריו של האחרון נראו בעיני כבלתי סבירים בעליל במיוחד אלה הנוגעים ליישום כללי התקינה החלים על תליית רשתות ברזל על דרכי בחינת טיב העיגון והיקשיו הלוגיים בנושא זה לא התקבלו על דעתי. ניתן לומר בגילוי לב, כי לאור תוצאות החקירה איבדתי את האמון בכושרו המקצועי של רון ובשיקול דעתו, ככל שהדבר נוגע לקביעותיו המקצועיות בתחום החיפוי והעיגון. במיוחד נכון להדגיש בהקשר זה את היות נושא החיפוי בגדר תחום התמחות ייחודי בו אין רון מציג בפירוט התמחותו כל ידע או ניסיון מיוחדים. דומה, כי באותו שלב נוצרה באולם בית המשפט התרשמות משותפת לכל הצדדים באשר לחוסר המקצועיות של רון בתחום החיפוי ובעיני נראה מינויו במבט לאחור כשגוי.
הדברים לעיל התייחסו לחיפויי אבן, עליהם הביע צבי רון דעה מקצועית שלא התקבלה. למעשה בדברים אלו ננקטה עמדה ברורה כי המהנדס צבי רון נתן בתיק זה חוות דעת שגויה והאימון שניתן בו בעת מינויו - פג עם שמיעת עדותו. במצב זה, מונה מהנדס אחר כמומחה חליפי לנושא אבני החיפוי – המהנדס גבריאל טרכטנברג.
אלא שבכך לא היה די – גם בנושא האיטום כשל המהנדס צבי רון בחוות דעתו ובעדותו, ואלה דברי בית המשפט בנדון:
מעבר לכך, עומדת להכרעה טענתה הנוספת של הנציגות לקיומם של כשלי איטום בבניין, כאשר אף בנושא זה הציג רון את התרשמותו כחלק מחוות דעתו הכוללת.
רון קבע, כי בבניין קיימים מוקדי רטיבות באיזור הקירות שקיומם אושר, בין היתר, בבדיקות המטרה שבוצעו. לפי דעתו, מוקד הרטיבות הינו במישקים שלא נאטמו כראוי, ובהתאם המליץ זה על ביצוע תיקונים לפי מיפרט. הצעתו כוללת תיקון המישקים בדבק, שטיפה, הספגת הקירות בסילר וביצוע תחזוקה תקופתית אחת ל- 15 שנה.
רון אמד את עלות התיקון המוצע על ידו בסכום של 90,000 ש"ח לא כולל מע"מ, מתוך הנחה כי העבודות תבוצענה על ידי הנתבעת ולפיכך, קיימת תוספת של 20% לביצוע על ידי הנציגות. תוצאות חקירתו של רון ביחס לחלקה זו הנוסף של חוות דעתו היו מאכזבות אף הן עם כל הצער שבדבר (רק לצורך המחשה אני מפנה למישגה הגס שנפל בנושא תקופת התחזוקה המחזורית. השווה האמור בעמ' 54 שורה 1 לפרוטוקול לעומת האמור בעמ' 20 פרק א' סק' 3 לפני התיקון שנעשה בכתב ידי לבקשתו).
בהתחשב בתוצאות חקירה זו ובמכלול הרושם שנוצר ביחס לרון כפי שהסברתי לעיל, נראה היה כי אין מקום עוד להסתמכות על מימצאיו של רון ולו באופן חלקי.
הואיל וכך, החלטתי ביום 8.5.06 על מינויו של מומחה חלופי בתחום האיטום הוא האדריכל אדוארדו ביטלמן (להלן:"ביטלמן") וזאת לאחר שאיפשרתי לצדדים לטעון בעניין (ראה פרוטוקול מיום 8.5.06).
בית המשפט מינה כאמור כמומחה חליפי לאיטום, את המהנדס אדוארדו ביטלמן, ואף קיבל את חוות דעתו והעדיפה על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט צבי רון, כפי שהעדיף את חוות דעתו של המומחה החליפי טרכטנברג על זו של רון בנושא החיפויים.
אירוע זה כמו גם אירועים מקבילים אחרים שאינם בבחינת יוצאי דופן, מלמד כי אין לקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט "כזה ראה וקדש", אלא צריך לבדוק את חוות הדעת באופן ביקורתי. העובדה כי המינוי ניתן על ידי בית המשפט לא הופכת את המומחה למומחה טוב יותר, ואין לו עדיפות אלא אם כן הוא הכין חוות דעת מקיפה, מהימנה, ואף העיד על ממצאיו במקצועיות, ככל שהחקירה נערכה בצורה נכונה מבחינה מקצועית ובתום לב.
הדברים נאמרים, כי לפעמים החקירה מתנהלת באופן שבשאלות החקירה טמונים מכשולים והיא נערכת באגרסיביות ובחוסר תום לב. בית המשפט אמור להבדיל בין חקירה עניינית שמטרתה להגיע אל האמת המקצועית, לבין חקירה - שכל מטרתה היא להשיג יעדים של צד לדיון, בין אם הם ראויים ובין אם לא.
