החובה להקפיד על בניה בהתאמה לתקנים

התקן אינו בגדר המלצה אלא חובה ואין רשות ליצרן ולקבלן לספק מוצר או לבנות מבנה המנוגד להוראות התקנים. כל מקרה בו בית המשפט מקל ראש בעניין זה מהווה הפרה של הלכה פסוקה ומבוססת שיצאה מבג"ץ, אשר הבחין בין תקן רשמי לתקן בלתי רשמי והחיל את ההוראה לגבי כל תקן.

הנטיה של מומחים להקל ראש בהוראות התקנים ידועה, וכאשר מתמנה מומחה בעל דעות עצמאיות לגבי חלות התקן וכותב חוות דעת בהתאם, הוא מטעה את בית המשפט אשר לפעמים מקבל את חוות דעתו וכך נכללים בפסקי דין אישורים לבניה בניגוד לבג"ץ.

מדובר בבג"ץ 2445/06 איזוטסט בע"נ נ' הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואחרים, שופטים: א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, ס' ג'ובראן.

להלן סעיף 39 מתוך פסק דין זה המדבר בעד עצמו:

39. חוק התקנים, תשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים) קבע מנגנון של תקינה למוצרים שונים כדי להבטיח רמה נאותה של טיבם, וכן לפקח על אופן ייצורם, ודרכי השימוש בהם. פעולת התקינה הרשמית נועדה להשיג מטרות של שמירה על בריאות הציבור או על בטיחותו, הגנה על איכות הסביבה, ומניעת נזק כלכלי משמעותי לצרכן, ומטרות נוספות (סעיף 8 לחוק התקנים) (בג"צ 1934/95 תה ויסוצקי בע"מ נ' שר הבריאות, פד"י מט(5) 625, 637 (1996); ת.פ. 3034/91 מדינת ישראל נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ תשנ"ו(4), 29(1996)) דרישות התקן הן מינימום הכרחי להבטחת אינטרס הציבור, ויש להחמיר עימן (בג"צ 7428/01 איגוד לשכות המסחר בישראל נ' שרת התעשיה והמסחר [פורסם בנבו] (9.6.05); בג"צ 7961/03 טל-רון תעשיות 1979 בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה [פורסם בנבו] (25.07.05)). המעבדות המוסמכות, בין יתר תפקידיהן, אמורות לבדוק את התאמתם של מוצרים לתקן או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך (סעיף 12 לחוק התקנים). לאופן ביצועה של בדיקת ההתאמה של המוצר לתקן הנדרש השלכה ישירה על טובת הציבור. פיקוח הרשות על אופן פעולתן של המעבדות חיוני, אפוא, להבטחת ההגשמה של תכליות ההסמכה הניתנת להן, והוא בעל השלכה ישירה להגנה על הציבור מהיבטים שונים.

עינינו הרואות כי צריך להחמיר עם דרישות התקנים, להבטחת האינטרס הציבורי, ואין לסטות מההוראות שבתקנים לרבות תקנים שאינם רשמיים.