המומחה שלא ידע...
מעשה אמתי במומחה שלא בחל במינויו מטעם בית המשפט, קיבל שכר טרחה כאילו הוא עומד לתת חוות דעת מקצועית כנדרש, אישר קיומו של הליקוי העיקרי הנטען, קבע כי הפתרון של מומחה התביעה לא יפתור את הבעיה, אך ...לא כלל בחוות דעתו פתרון חליפי.
בשגרת עבודתי אני נתקל מדי יום במצבים מוזרים ואיני יודע מה גובר על מה ואיזה אבסורד עולה על אבסורד אחר. בכתיבתי - יש מולי שפע מצבים הראויים תיעוד לטובת הציבור, ועליי רק לבחור את מה שנראה לי אקטואלי באותו הרגע או את מה שנראה לי חיוני מבחינה סובייקטיבית לאור עבודתי השוטפת.
האבסורד של היום הוא – מומחה מטעם בית המשפט, אשר מונה שלא בהסכמה [הסיבה לכך היא, כי בחדרי חדרים, שלא לפרסום, המומחה התוודה כי הוא נוטה לטובת קבלנים – "סוד" גלוי הידוע לכולם, אך נבצר מידיעת בית המשפט; בקשה לפסילה של המומחה בתיק זה נדחתה על ידי בית המשפט והייתה כרוכה בחיוב התובעים בהוצאות].
אותו מומחה הוא גם כבד שמיעה.
אותו מומחה התמנה בתיק אשר נסב על ליקויי בניה נטענים, שהמרכזי בהם הוא מטרד של רעש עקב משב רוחות, וזאת בשל פיתולים רבים במערכת האוורור של חדרי השירות בדירה.
אני כתבתי חוות דעת מקצועית, לפיה יש פתרון לביטול "המשרוקית הענקית" אשר גורמת מטרד רעש בדירה ולירידת ערכה, והפתרון הותווה והוסבר בחוות דעתי. המומחה שמונה – אישר בחוות דעתו כי יש ליקוי, וזאת רק לאחר מספר ביקורים בדירה בזמנים בהם היו משבי רוחות. הוא מזער את הליקוי לאור זאת שלא שמע כל כך [ומנגד, גם לא טרח להציע בדיקה אקוסטית], וקבע בחוות דעתו כי לדעתו הפתרון שלי לא יבטל את הליקוי. המומחה לא כלל בחוות דעתו שום פתרון חליפי, לביטול הליקוי...
להבהיר: הליקוי קיים בדירה והדבר אינו במחלוקת בין מומחה התביעה לבין מומחה בית המשפט, אך בחוות דעתו של המומחה לא מוצאים שום פתרון לבעיה...
לאמור, המומחה מטעם בית המשפט לא סיפק את הסחורה, אך את כספו הוא מהר לקבל, מראש...
הרי הוא היה יכול לדעת מתוך קריאת כתבי הטענות, מהו הנושא העיקרי שבמחלוקת ומהו הליקוי שהיווה בסיס ועילה להגשת התביעה, וגם לו היה יודע זאת רק לאחר קבלת שכרו, עדיין הייתה לו האפשרות להחזיר את הכסף ולבקש שחרור ממינוי, בו הוא לא מומחה...
כאמור, זה לא קרה.
הבהרה:
מהות הליקוי ידועה מראש כי היא כתובה בכתבי הטענות הניתנים למומחה בית המשפט טרם תחילת עבודתו וטרם ביקור בדירה.
הפתרון המוצע על ידי התובעים מתואר בחוות דעת מקצועית שאף היא ניתנה למומחה מראש.
הנושא שבמחלוקת דרוש שמיעה טובה, ידע מקצועי באקוסטיקה ואולי הזמנת בדיקה מעבדתית של רמת הרעש וניתוח התוצאות.
ככל שהמומחה הגון, הוא היה אמור לכל הפחות לגלות לבית המשפט ולצדדים, כי הוא עומד לתת חוות דעת חלקית, שלא תכלול כלל פתרון לבעיה, אף שקיומה מוכח וכאמור לא במחלוקת. חוות דעתו של מומחה בית המשפט גם לא קבעה כי אין לבעיה פתרון.
האין בכך הונאה?!
