עונשם של המצרים
יש המבקרים את התורה על כי למרות שה' הכביד את לב פרעה ולפיכך פרעה לא היה אחראי לכאורה למעשיו ולקשי עורפו בסרבו לאפשר לבני ישראל לצאת לחופשי, הוטלו על פרעה ועל שאר המצרים עונשים כבדים. [פרשת השבוע "וארא"]. האמנם נעשה כאן צדק? ושמא עוולה נעשתה לפרעה במניעת אפשרות חזרתו בתשובה?!
הרלב"ג מתייחס לכך בפירושו לתורה, ומבאר:
והנה ראוי שנתיר ספק מה, יקרה בזה הסיפור, קודם שנמנה תועלות המגיעות ממנו. וזה שיש למספק שיספק ויאמר, איך יתכן שיעניש השם יתעלה פרעה כשלא שמע אליו, והנה הוא הקשה את לבו. ואנחנו אומרים בהיתר זה הספק, שהוא מבואר, שפרעה ועמו היו רעים מאוד, וזה מבואר מרוע מנהגיהם עם ישראל ומרוע מנהגיהם בעריות, לפי מה שפרסמה התורה מהם במה שצוותה בפרשת העריות שלא נעשה כמעשה ארץ מצרים. ובהיות העניין כן, לא היה עוול אם היה מגיע לו רעות מאת השם יתעלה אף על פי שישמע אל דבריו לשלח בני ישראל ממצרים.
הרלב"ג מסביר כי עונשם של פרעה ובני עמו היה בכל מקרה מחויב המציאות, בגלל התעללותם לפני כן בבני ישראל ובגלל מנהגיהם בנושא העריות, דבר שהומחש גם בפרשת יוסף ואשת פוטיפר. לפיכך, בין אם היה פרעה נעתר לבקשת משה לשלח את העם ובין אם לא, העונש לא היה צריך להימנע ממנו.
ראוי לעיין גם בדברי הרמב"ם, ראה "דבר תורה ע"פ הרמב"ם" מאת א' בן-עזרא בהוצאת :קורטוב" עמ' 53-54 בפירוש לפרשת בא, תחת הכותרת "וחיזקתי את לב פרעה".
הרמב"ם מסביר כי ביטול האופציה לחזרה בתשובה מהווה חלק מהעונש, שכבר היה מגיע לפרעה בגלל שהעביד את בני ישראל.
