באילו מקרים התקן שאינו רשמי מחייב?
על פי חוק התקנים, תקן רשמי מחייב ואילו תקן שאינו רשמי – אינו מחייב.
עלפי חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973, כל תקן ישראלי מחייב את המוכר ביחסיו עם רוכש דירה, ככל שישנו תקן, ולכן גם תקן ישראלי שאינו רשמי - מחייב את המוכר.
לפיכך, יש שתי רמות של בניה חוקית:
האחת – בניה על פי התקנות והתקנים הרשמיים, ורמה מחמירה יותר – לפיה נדרש לבנות על פי התקנות וכל תקן ישראלי, כאשר יש כזה, בין אם הוא רשמי ובין אם לא.
הרמה המחמירה – חלה על מוכר דירה [קבלן או יזם, או כל מי שמוגדר עפ"י חוק המכר (דירות) כמוכר].
הרמה המקלה – חלה על אחרים, כגון – מי שבונה את ביתו, ולא מוגדר כמוכר על פי חוק המכר (דירות).
מאמרים מקושרים
נעילה לארבעה כיוונים
|
בית המשפט אינו מומחה
|
אי התאמה לתכנית המכר; אי התאמה לתכנית היתר הבניה
|
לפי פסק דינה של השופטת ש' נתניהו משנת 1977 – שטח הדירה לא כולל את חדר המדרגות
|
העדפת חוות דעת מומחה צד לדיון על פני חוות דעת מומחה בית המשפט
|
הסיסמאות של שר החוץ שגויות
|
באילו מקרים התקן שאינו רשמי מחייב?
|
המהנדס רונן שטרנברג אמד את עלויות התיקונים בסכום נמוך פי 41 ממה שנפסק
|
ת"א 51506-03-18, קירש ואח' נ' ספייס בניה וייזמות בע''מ
|
איך יוצרים התאמה לתקן בעניין מישקי הפרדה?