ביטול חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

על אף 'תנאי הפתיחה' המועדפים העומדים לזכותו של מומחה בית-המשפט, אין לו לא חסות ולא חסינות, וחוות-דעתו, גם עדותו, תעמודנה במבחן השפיטה לפי הנסיבות.

אין חולק כי לרוב בית המשפט יאמץ לאחר בדיקה קפדנית וביקורתית, את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. הרי לכך נועד המינוי, ומלכתחילה מתכוון בית המשפט להיעזר במסקנותיו של מומחה בית המשפט המהווה לכאורה זרועו הארוכה של השופט. [הביטוי המתאר את המומחה כזרועו הארוכה של בית המשפט אינו מקובל עליי, אך נושא זה הוא לא יידון במסגרת המאמר הנוכחי]. 

כלל זה ריק מתוכן אם לא מצמידים לו בנשימה אחת את הסייגים החלים לגביו, והם מנוסחים בת"א 3285-00 כיואן לבנין בע"מ נ' שמעון ארביב, בית משפט השלום בנצרת, שופטת: יפעת שיטרית [פורסם בפדאור] כדלקמן:

"76. מודעת אני לכך, כי מושכלות יסוד הן, כי על דרך הכלל נוטה בית המשפט לאמץ חוות דעת ועדותו של מומחה, אשר מונה מטעמו באשר עד כה נתפס כעד נטרלי ואובייקטיבי, אשר אינו פונה לצד זה או אחר ואשר מומחה הוא בתחום, אשר במסגרתו מונה. יחד עם זאת, הלכה היא, כי חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפני בית המשפט ובית המשפט רשאי להסתמך עליה, אך גם לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, כך על פי שיקול דעתו.

בעניין זה ראה ע"א 311/66 נחמיאס נ' לקט קואופרטיב לאיסוף נייר פסולת, פ"דכ (4) 48, 50; ע"א 124, 128/79 מדינת ישראל נ' קמינר, פ"דלד (1) 621-622, 617; ע"א 675/77 אלטשולר נ' נציב המים, פ"דלד (1) 731, 737; ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' שגב, פ"דמ (3) 706, 710-711.

77. בת"א 83/95 (מחוזי ירושלים), שאול אסרף נ' י' אדלר ובנו חברה להשקעות בע"מ [פורסם בנבו], נקבע בעמ'; 22, בין היתר, כדלקמן:

"אם אלה הם פני הדברים לגבי עדים על דרך הכלל, אינני רואה מה טעם יש להחיל דין שונה על מומחים, שאף הם, כידוע, נחשבים כסוג של עדים. אכן, למעמדו הניטרלי של מומחה הממונה מטעם בית המשפט השפעה לא מבוטלת על הנכונות לאמץ את מסקנותיו, כפי שנפסק בע"א 293/88 ניימן הנ"ל (בסימן 4 לפסק הדין). עם זאת ברור הדבר, כי אימוץ מסקנות של מומחה מטעם בית המשפט צריך להיעשות בראש ובראשונה משיקולים קונקרטיים של עדותו, ולא רק מתוקף מעמדו הנייטרלי (ע"א (י-ם) 4015/98 סיאני נ' נורמן, תק-מח 99(2)3548, בסימן 4). כפי שהדברים נוסחו בספרו של ד"ר א' בן עזרא עדות מומחה (מהדורה מורחבת ומעודכנת, תשס"ב) 57: "...[ש]על אף 'תנאי הפתיחה' המועדפים העומדים לזכותו של מומחה בית-המשפט, אין לו לא חסות ולא חסינות, וחוות-דעתו, גם עדותו, תעמודנה במבחן השפיטה לפי הנסיבות"."

78. במקרה דנן, בחנתי את עדותו של המומחה, כפי שזו הובאה בפניי באופן בלתי אמצעי, ולאחר שעשיתי כן, מצאתי את עדות המומחה, כמו גם חוות דעתו, כבלתי מקצועיות, אינן סדורות, אינן עקביות, אינן עולות בקנה אחד האחת עם רעותה, ככאלה הסותרות ושונות מהחלטת המינוי בעניינו של המומחה, העובדה, כי הן נעדרות התייחסות למחלוקות הקונקרטיות, כפי שעלו מכתבי טענות הצדדים, מקום בו המומחה הגיע, כך על דעת עצמו, להסכמות עם מי מטעם הצדדים להכריע בסוגיות שונות ומצומצמות יותר מאלה שלשמן מונה. זאת ועוד, גם באשר לסוגיות הספציפיות אליהן ראה המומחה להתייחס, כפי שפורט בהרחבה במסגרת עדותו, אשר פירטתי לעיל, הרי שמסקנות המומחה הובאו והסתמכו על מסמכים שיוריים, חלקיים וחלקן אף עומד בניגוד למסמכים מוסכמים בין הצדדים, כמו החוזה שנכרת ביניהם.

79. בנסיבות אלו, נוכח כל האמור לעיל ומקום בו ראש וראשון יש לבחון עדותו של מומחה ולהתייחס לעדותו ובהתאמה גם לחוות דעתו כעד ונוכח התרשמותי הבלתי אמצעית ממנו, כפי שפירטתי לעיל, זאת בנוסף להנמקות הספציפיות שראיתי לפרט, כאמור לעיל, הרי שבאתי לכלל מסקנה, כי חוות הדעת ועדותו של המומחה,אין להן על מה שיסמכו, נסתרו, קועקעו במהלך עדותו של המומחה ולפיכך, אינני רואה לאמץ את חוות הדעת ואת עדותו של המומחה שמונה, אינני רואה לבסס עליהן ממצאים ולפיכך, רואה אני לדחותן.

80. לאור אמור לעיל באשר לחוות דעתו של המומחה ועדותו, וקביעותיי, כי יש להתעלם מהן, הרי שנדרשים אנו לבחון את מארג הראיות, כפי שזה הובא בפניי, בשים לב לטענות הצדדים בעניין זה וראש וראשון, נטלי ההוכחה הצריכים באשר לטענות הצדדים במסגרת התביעה המקורית והתביעה שכנגד.

81. בהקשר זה ראוי להדגיש, כי לאור ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, הרי שלא נשמעו ראיות, זולת עדותו של המומחה בתיק זה. בנסיבות הללו, בית המשפט נדרש להכריע בטענות הצדדים, כפי שאלו עולות, הן ביחס לתביעה המקורית והן ביחס לתביעה שכנגד, בשים לב לחומר המונח בפניו בתיק בית המשפט,העובדה, כאמור, כי לא נשמעו עדים ונטלי ההוכחה הצריכים בהקשר זה."

לפנינו מקרה בו מומחה בית המשפט העיד לאחר שנתן חוות דעת בתיק, ועדותו סתרה מסמכים ברורים.

דומה הדבר למומחה שמבסס את חוות דעתו בתחום ליקויי בנייה על כך שהמפרט הבינמשרדי לא מהווה מסמך מחייב בין הצדדים ולכן הוא מאשר ליקויי בנייה שניכרים בהשוואה לתנאי המפרט הבינמשרדי, ואילו במסמכי בית המשפט, כפי שמוכח בבירור, כלולה התחייבות מפורשת לבצע את הבנייה בהתאמה למפרט הבינמשרדי.

ברור שכל חוות הדעת של מומחה בית המשפט, כמו גם עדותו שתמכה בחוות הדעת – כל אלו פסולים.

בהערת שוליים ייאמר כי גם באין התחייבות מפורשת לביצוע לפי הוראות המפרט הבינמשרדי, ראוי ודרוש לבצע את הבנייה על פיו, כי הוא מהווה סטנדרד מקובל ומשלים בפרטי ביצוע את התקנות והתקנים בהיותו מסמך הרבה יותר מורחב. התקנות והתקנים מצומצמים למסגרתם, ואילו היריעה של המפרט הבינמשרדי הרבה יותר רחבה.