חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק הלאום עלה מלמטה, מהעם. מדובר בחוק המתבקש נוכח התגברות האנטישמיות בעולם והצהרות השמדת ישראל של מדינות חברות באו"ם. גם מבית, יש הפועלים בכל יכולתם נגד המדינה, הניצבת חזקה יותר עם חוק הלאום מול כולם.

 מבוא

אין זה סוד כמוס, כי צביון מדינת ישראל עובר שינוי ואנו בעיצומו של התהליך. השינוי הוא, כמובן, לכיוון ימין, והכיוון ברור. חוגי השמאל מצויים בבעיה, ורבים מהם מחשבים מסלול מחדש. המציאות היא זו שטפחה על פניהם של קיצוני השמאל, שזכויותיהם כמעצבי דעת הקהל לטוב ולרע ידועים ושמורים להם, לרבות חלקם החשוב בכל מה שהוקם ובכל מה שקיים כאן במדינת ישראל הקטנה-גדולה, אולם העולם זז קדימה בצעדי ענק וטומן בחובו הפתעות מרעישות שאי אפשר להתעלם מהן. חוק הלאום הוא תוצר הכרחי של כל התמהיל שבמבוא זה. 

החוק

החוק כולל 11 סעיפים.

בסעיף 1 נקבע כי "ארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל" וכי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמת".

בנוסף, נאמר בסעיף זה כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל הוא ייחודי לעם היהודי", לאמור, לא יוכל לבוא עם אחר, זולת העם היהודי, ולממש זכותו כאילו מדינת ישראל היא "שלו". הדברים ברורים גם בלי החוק, כפי שטוענים כמה ממתנגדי החוק המתונים, אולם מכיוון שאינם ברורים לאויבי ישראל, היה דרוש לחוקק חוק זה עבורם. להבהיר, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בתבל, ובכך גם ייחודה, שמדינות אחרות החברות באו"ם - שואפות ומצהירות להשמיד. מה יותר טבעי מחוק זה במצב זה?!

סעיף 2 לחוק דן בסמלי המדינה, ומכיוון שהוא לא משנה דבר בסמלים הקיימים בלאו-הכי, אין עמו שום בעיה, ומי שמתנגד לסעיף זה - ממילא מתנגד לדגל ישראל או למנורת שבעת הקנים כסמל, או להמנון, והתנגדותו זו ידועה ומוכרת...

סעיף 3 לחוק: "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". הצהרה זו בחוק יסוד חיונית וחשובה, גם כדי למנוע אשליות אצל האויב, ובעיקר כדי לקדם את הבירה מבחינת התפתחותה, התרחבותה, וההכרה הבינלאומית ההולכת ומתרחבת בעידן החדש של נתניהו-טראמפ.

סעיף 4 לחוק בעייתי בשל כך שבו מדובר בשפה העברית, ובמקום להסתפק בכך [בשפה העברית] – הוספה התייחסות לשפה הערבית, שלגביה יש חוקים אחרים שלא אמורים להשתנות עקב חוק זה. בכך נפתח הפתח לדיון בחוק, מעבר לנושא העיקרי והמרכזי של: יהודים ויהדות, ומפתח זה  נכנסו גורמים עוינים מבחינה פוליטית ומבחינות אחרות, כמו גם גורמים שאינם עוינים ואפילו אוהבים, עם דרישות שנראות להם חוקיות, מוצדקות ואף מתבקשות. לטעמי, לא היה צריך לכלול בחוק הלאום אף מילה על שפה זרה, והיו נחסכים חילוקי דעות והשגות מיותרים.

סעיף 5 דן בקיבוץ גלויות ולא משנה דבר.

סעיף 6 מקבע בחוק יסוד את מחויבותה של מדינת ישראל לשלומם של יהודי התפוצות, ויובהר כי אי אפשר לשפוט האמור בסעיף זה, עם שום חוק אחר בכל מדינה אחרת, כי אין שום עם אחר הנפוץ בין העמים כישראל, ואין שום עם ששרד את השואה מול כל העולם - ובא לציון גואל, רק במדינת ישראל.

סעיף 7 – "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". ככל שחוק זה חל על הלאום היהודי, יכול לבוא חוק אחר ולקדם ולקבוע תנאים וכללים לגבי מיעוטים, ואין בקידום התיישבות יהודית שום פגיעה בהתיישבות אחרת.

סעיף 8 מחזק את המעמד של לוח השנה העברי ואני כשוחר השפה העברית מברך על כך.

סעיף 9 בחוק מתייחס ליום העצמאות וליום הזיכרון כימי חג וזיכרון (בהתאמה) רשמיים – והדבר ידוע.

סעיף 10 מתייחס לימי מנוחה ושבתון לכל דת במדינה והוא מיותר בחוק הלאום היהודי, אך לא מפריע.

סעיף 11 קובע כי חוק זה ישונה רק ברוב של חברי הכנסת – תנאי שמתאים לחוק יסוד.אור הפירוט לעיל, לא ברור לי על מה יצא הקצף והשצף, וגם רבים מבני המיעוטים תמהו על כך, מתוך עמדת תמיכה בחוק.

מצעד התגובות המגוחכות

התגובה הכי מגוחכת לחוק, שמורה ללא ספק לשר האוצר משה כחלון, אשר אמר בריאיון בגלי האתר, כי החוק נחקק בחופזה, ורמז כי ראש הממשלה לחץ בכיוון אישור החוק.

ראשית דבר, מר כחלון, גם אם אתה סבור כי החוק נחקק בחופזה מסוימת – האם אתה באמת צריך, כשר האוצר של מדינת ישראל, להצהיר על כך?

שנית, מר כחלון, אם נתניהו לוחץ – מי בדיוק לחיץ?! הלא הכנסת לעצמך גול עצמי?! 

במקום השני במדרג התגובות המגוחכות, נמצא פרופסור מרדכי קרמניצר אשר פרסם מאמר נגד החוק בעיתון 'הארץ', ופרץ בבכי במהלך ראיון על חוק הלאום ברדיו 103. הפרופסור תקף את החוק מנקודת ראות של אדם עם אג'נדה הפוכה ללאומיותו של העם היהודי בארצו, ולא מנקודת ראות אקדמית. לכן הוא ירד בשפתו לרמת רחוב (איני צריך לחזור על הביטויים שלו), ובנוסף, כאמור, בכה בשידור חי.

במקום השלישי ניצבים קציני צה"ל ובהם שני רמטכ"לים לשעבר [נחשו מי?], שבחוסר עמקות וללא בדיקה מתאימה, אף ללא ציון: מדוע, הפיצו עצומה נגד החוק. לבי עם רודפי הפרסום, המוכרים בנזיד עדשים את שמם וחתימתם, ומתמסרים בקלות יתירה למפיצי עצומות רדודות. גם מבחינתו של מי שמתנגד לכל ערך לאומי יהודי במדינת ישראל, לא צריך למהר ולתרום את השם והחתימה לעצומה פופוליסטית, פרי יוזמה של חוגי שמאל קיצוניים, טרם חקירה לעומק והצבת נתונים ורקע עיוני למהלך, דבר שלא נעשה.

הדרוזים

אני משוכנע כי הפוטנציאל החיובי הקיים בקרב העדה הדרוזית טרם נוצל, וצריך לקדם את מעמדם המדיני לטובת מדינת ישראל. כבר העליתי הצעה כי שר התקשורת יקודם וימונה לשר החוץ. אני גם בעד קידום פוליטי ושילוב של מיעוטים אחרים בשלטון, ושוויון זכויות וחובות כללי שהוא עניין אחר לענות בו.

באשר לדרוזים: איני מתרשם מהפגנות אלימות של העדה הדרוזית ולא הייתי מציע לשנות מדיניות בסמוך להן, שמא יסבור מאן דהוא כי זו הדרך להשגת דברים. אולם לגופו של עניין, השינוי המתבקש בחוק הלאום היהודי הוא מחיקת סעיף 4 ג' בחוק, המתייחס לשפה הערבית, וחסימת הפתח לכלול בחוק הלאום – התייחסות למיעוטים.

לא מן הנמנע כי הגיעה העת לחקוק חוקים לטובת כל מגזר וכל מיעוט החי במדינת ישראל, מכיר בה, משרת בצה"ל וחפץ בהתעצמותה של המדינה ובטובתה. חוקים מסוג זה יכוונו ישירות לבני העדה הדרוזית היקרים, שהוכיחו די והותר כי הם אזרחים ישראליים שומרי חוק ותורמים למדינה. זאת ייעשה - לא במסגרת חוק הלאום, הבא לאזן את מעמדו של הלאום היהודי אל מול אנטישמיות עולמית, ואויבי מדינת ישראל מבית ומחוץ.