נזק לא ממוני בגלל רטיבות
ידוע כי חדירת רטיבות לדירה, יש בה עגמת נפש רבה לדיירים, תיקונה לפעמים פשוט ולעתים מורכב ביותר - והתסכול הנגרם כאשר ניסיונות תיקון כושלים הוא רב.
יש ונזקה של הרטיבות מקבל ביטוי הולם בפסקי דין, שכן - הרטיבות מהווה פגם תפקודי (עקב ביצוע גרוע של הבניין), פגם תברואתי ובריאותי, וכן גם פגם אסתטי בשל קילופי סיד וטיח, תפרחת, וכתמי עובש.
להלן דוגמא של התייחסות בית המשפט לנזק בגין רטיבות והפיצוי הלא ממוני בעקבות זאת - בת"א 172172-09 ג'ו יוסף וסוזי אגאי נ' משהב חברה לשיכון, בניין ופיתוח בע"מ ואח', בית משפט השלום בתל אביב, שופט: מרדכי בן חיים:
"1.5 בהקדמתו לספר "בקורת איכות בבנייה" מאת א' בן עזרא וש' ספקטור בהוצאת "שי" 1999 היטיב כב' שופט בית המשפט העליון (בדימוס) צבי א' טל לתאר את עוגמת הנפש הנגרמת לדיירים הסובלים מליקוי מהסוג בו עסקינן כדלקמן:
"משל הדיוט אומר: שגיאות של רופאים - נקברות, ושל שופטים - נגזנות, אבל שגיאות של אדריכלים ובנאים - עומדות לעד. ליקויי בנייה - פגיעתם רעה... ליקוי מצוי אחד שפגיעתו רעה ביותר, הוא הטחב והרטיבות בדירה. יש שהמים מחלחלים מלמעלה ויש שמפעפעים ועולים מלמטה... ישנם ליקויים שתיקונם מצריך עקירת הריצוף והחלפת הצנרת, וצריך הדייר לעקור מדירתו לפרק זמן התיקונים, או להמשיך ולדור הוא ובני ביתו, בתוך ההפיכה, וישנם ליקויים שאינם ניתנים לתיקון כלל. בין כך ובין כך לקונה - עוגמת נפש ומרורים...".
1.6 בהערכה כוללת של הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעים אני פוסק כי הם זכאים לפיצויים בסך 60,000 ₪."
בית המשפט לקח בחשבון בקביעתו את סכום הפיצוי הלא ממוני (סכום הפיצוי שאינו כולל את שיעור ירידת הערך ככל שישנו ואת עלויות התיקונים) - את המרכיבים הבאים:
- הרשות של בית המשפט לפסוק נזק לא ממוני לפי שיקול דעתוֹ, על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970.
- סעיף 76 לפקודת הנזיקין.
- הפסיקה של בית המשפט העליון בע"א 611/56 דרוקר זכריה בע"מ נ' ויקטור נחמיאס ואח', פ"ד מ"ו (2) 60, לפיה אין בהכרח יחס ישר בין עלויות התיקונים לבין שיעורו של הפיצוי הלא ממוני בשל סבל ועוגמת נפש.
- היותה של דירת המגורים מרכז חייו של האדם.
- הזמן שחלף עד לתיקון הליקוי.
- הטרדה והצורך בהכנת חוות דעת והגשת התביעה, לאור הימנעות הנתבעת מלתקן את הליקוי.
הרחבה בנושא מצויה בגוף פסק הדין.
