תפריט חיפוש

תכנון בטיחותי של בניינים חדשים

20 אוקטובר, 2024 |
ד"ר אברהם בן עזרא

בבניה חדשה בעיקר של בניינים גבוהים ורבי קומות, מקובלת השיטה של קירות מסך, וגם ללא קירות מסך – מקובלת השיטה של ריבוי פתחי חלונות במפלסים גבוהים, ביחס למפלס פני הקרקע.

סעיף 4 ל"תקנות התכנון והבניה (תכן הבנייה)

(בטיחות המשתמש) תש"ף 2019" רשום:

" 4. אמצעים למניעת נפילה בבניין ומחוצה לו

(א) בכל מרפסת בבניין ובכל פתח בקיר שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבניין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 60 סנטימטרים לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות ת"י 1142.

(ב) בכל מקום בנכס, שאינו בתוך בניין ושבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים הוא 60 סנטימטרים לפחות, שמצוי בתחום התקן לפי סעיף 1.1 בת"י 2142, יבוצעו פתרונות בטיחותיים לפי דרישות התקן."

בהמשך בסעיף 5 יש התייחסות לגג הבניין:

"5. הגנה בגג בניין

(א) בגג בניין שקיימת גישה אליו באמצעות מדרגות יותקן מעקה; אם חלק מהגג הוא גג שטוח וחלקו הוא גג משופע, יותקן המעקה בתחום חלק הגג השטוח.

(ב) בגג בניין שקיימת גישה אליו באמצעות מדרגות, שמצוי בו פתח עליון, שניתן להעביר דרכו כדור שקוטרו 22 סנטימטרים, יותקן אחד מאמצעי הגנה אלה:

(1) קיר או מעקה שמתקיימת בו דרישות ת"י 1142, התוחם את כל שטח הפתח העליון או תוחם את הגישה אל הפתח העליון;

(2) סורג שמתקיימת בו דרישות ת"י 1635, שיותקן מעל או מתחת לשטח הפתח העליון.

(ג) לא תתאפשר גישה באמצעות מדרגות לגג קל אלא אם כן הותקנו אמצעים למניעת נפילה דרכו כאמור בתקנת משנה (ב).

(ד) בגג בניין שלא קיימת גישה אליו באמצעות מדרגות, ולא הותקן בו מעקה, תותקן נקודת עיגון היכולה לשאת עומס של 20 קילו ניוטון לפחות, בסמוך לפתח הכניסה לגג.

(ה) בגג בניין ששיפועו עולה על 10% ובניין שמותקן בו קיר מסך, יותקן קו עיגון שתחילתו בסמוך לפתח הכניסה לגג."

תקנה 4 היא כללית, וראויה בהחלט מבחינת בטיחות. תקנה זו באה להחליף את תקנה 2.100 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, ורמת הבטיחות שנדרשה – נשמרת.

תקנה 5 המצוטטת לעיל, מתארת נכון את הסדרי הבטיחות הנדרשים בגגות.

ראה בהמשך ל"תקנות תכן הבניה" הנ"ל – תקנה 6, שכותרתה: "דרישות מופחתות", והיא מסדירה הקלות בטיחות במפעלים, בבמות ובבנייני מסחר ותעשיה כמפורט שם.

ראה תקנה 10 מבטלת את הדרישה הקודמת לבטיחותו של מי שעוסק בניקוי חלונות, בין אם הוא פרטי (בעל הבית) ובין אם הוא שייך לחברת האחזקה, וזו לשונה של תקנה 10:

"10. אחזקה

(א) חלון של בניין ייבנה באופן המאפשר את ניקויו מתוך הבניין או מחוץ לבניין, תוך מזעור הסיכון למנקה.

(ב) בבניין עם קירות מסך, יש להבטיח פתרון לניקוי בטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בת"י 1139.

פרק ג': הגנה במקומות שונים בבניין".

לאמור, על פי ס"ק א' אין שום חובה בשלב תכנון החלונות לאפשר למנקה לבצע את הניקוי ללא סיכון, וזאת - תוך שימוש בנוסח מעורפל של הצורך ב"מזעור הסיכון למנקה", במצב בו לא קיים שום אילוץ!

לא קיימת שום מגבלה!

התכנון – חופשי, וכולו בידי המתכנן, ולכן אם המתכנן לא חייב לדאוג לבטיחות – הוא לא יתנדב ליצור מצב בנושא בטיחותו של מנקה החלונות והוא אינו מחויב בשום חובה כלפיו. כל מה שהמתכנן צריך – זה למזער סיכון.

בכל מצב תכנוני יש מזעור סיכון ביחס למצב אחר, יותר גרוע, יותר מסוכן.

בכך יש הפקרה, במקום בו הייתה דרושה הגנה של המחוקק ומתקין התקנות.

אכן, קיימת בעיה בתכנון חלונות בבניינים מודרניים, עם שטחי זיגוג גדולים, כולל במיקומים במרחב שהגעה אליהם מורכבת.

דומה שמחוקק המשנה ניסה להתמודד עם בעיה זו, אולם הערפול ואי הוודאות שכלולים בסעיף 10 ל"תכנן הבניה – בטיחות המשתמש" כמצוטט לעיל, אינם מהווים מענה לבעיה, ואינם תורמים דבר.

נדרש להשאיר בנוסח התקנות הקודם, בו נקבע כי ניקוי החלונות יתבצע ללא סיכון למנקה, לבטל את הנוסח החדש בדבר מזעור הסיכון, ולהפנות לתקן שיוכן בקפידה ע"י מומחים שעניינו יהיה: ניקוי חלונות, בו יפורטו אמצעים קבועים או ניידים, ושיטות ניקוי החלונות בסוגי הבניינים השונים, מפנים הבניין ומחוצה לו.

כאשר מתכנן מבצע פעולת תכנון באופן חופשי לפי כשרונו ועל סמך ידיעתו המקצועית – בידו ליצור תכנון חסר סיכונים, או ליצור תכנון כולל סיכונים למשתמש עקב מגבלות שהוא יצר אותן...

המחוקק לא אמור לעודד את האפשרות השנייה.

 

 

 

טוען סינון...ajaxSpinner