אחריותם של יועץ הקרקע ומתכנן שלד הבניין
ראשית דבר, יש לצאת נגד מומחים הממנים את עצמם לדון בשאלת האחריות, שהיא שאלה משפטית ביסודה ובעניין זה בית המשפט לא אמור להיעזר בדעתו של מומחה הנדסי. בנוסף לכך, יש לצאת נגד שופטים המטילים על המומחה המקצועי להתייחס בחוות דעתו לנושא האחריות וחלוקתה בין צדדים שונים.
הטעם לכך - המומחים אינם בעלי כישורים מקצועיים לקבוע מי אחראי לגבי מה, או לקבוע מהו שיעור האחריות, וכן, האם האחריות היא מצטברת או שהיא בחפיפה בין האחראים השונים באופן שכל אחד מהם אחראי ב-100% לגבי היווצרות הנזק.
בבית משפט השלום בחיפה, נגולה פרשה של בניית בתים בישוב הצפוני גבת. בבתים נפערו סדקים. מדובר בת"א 43522-11-13 גלי אמיר ואח' נ' ד.א. דוראל נדל"ן (2005) בע"מ ואח', בפני השופט אפרים צ'יזיק.
אין חולק כי הסדקים בבניינים הנ"ל הם תולדה של ליקויים בביסוס הבניינים.
מומחה בית המשפט המהנדס אברהם שני ז"ל, קבע בחוות דעתו כי יועץ הקרקע לא אחראי כלל בגרימת הנזק, מהסיבה שלא הוזמן לאתר במועד ביצוע היסודות.
בנוסף, קבע מומחה בית המשפט כי גם מתכנן שלד הבניין אינו אחראי במאום לנזק, כי הוא תכנן על פי דו"ח הקרקע שקיבל מהיועץ.
זה המקום להזכיר כי אותו דו"ח קרקע של יועץ הקרקע היה דו"ח כללי ללא ציון ספציפי של עומק אדמת מילוי בכל מגרש, נתון חיוני לתכנון ולביצוע הביסוס.
על פסק דין זה הוגשו 3 ערעורים שהדיון בהם אוחד - ע"א 66685-05-20 דוראל נ' אמיר ואח', ע"א 47211-07-20 אמיר ואח' נ' דוראל ואח', ע"א 48259-07-20 רזניק ואח' נ' אמיר ואח'.
הערעורים נדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני הרכב של 3 שופטות - ב' בר זיו, א' אלון ו-ש' שטמר. פסק הדין שבערעור ניתן ביום 10 לינואר 2021.
בית משפט השלום קבע כי חברת דוראל והקבלן אחראים ב-60% מהנזק ביחד ולחוד, ואילו המפקחים פיקוח צמוד אחראים ב-40% מהנזק. בכך שיחרר בית משפט השלום את יועץ הקרקע ואת מתכנן השלד מאחריות, מהטעמים שפורטו.
בית המשפט שבערעור דחה את חלוקת האחריות שנקבעה ע"י בית משפט השלום [אשר הסתמך על המומחה שמינה], וקבע חלוקת אחריות אחרת -
- הקבלן ודוראל (ביחד ולחוד) 40%.
- המפקחים 30%.
- מתכנן השלד 20%.
- יועץ הקרקע 10%.
יש כאן אמירה ברורה כי לא המומחה הוא אשר קובע חלוקת אחריות לנזק, דבר הנתון לשיקול דעת בית המשפט.
אחריות מתכנן שלד הבניין
על פי סעיף 41 לפסק הדין שבערעור, מתכנן שלד הבניין לא יכול לחסות תחת הטענה כי הדו"ח שנערך על ידי יועץ הקרקע הוא כללי ולכן גם התכניות שהוכנו על ידו היו כלליות.
החובה לפקח על הבניה ע"י מתכנן השלד היא חובה חקוקה, והוא אינו רשאי להימנע מפיקוח כמתבקש.
בסעיף 42 לפסק הדין שבערעור, ישנה הסתמכות על מה שנפסק בת"א 3071-07-16 טלי אבשלום נ' אחים כתאבי ע"י השופט ד"ר מנחם רניאל, תיק בו מחבר מאמר זה הכין את חוות דעת התביעה ונחקר בבית המשפט על חוות דעתו, חוות דעת שהתקבלה ע"י מומחה בית המשפט וע"י בית משפט עצמו. [בתיק זה ייצגה את התובעים עו"ד טל רבינוביץ'].
לגופו של עניין, מתכנן שלד הבניין אחראי בתוקף התקנות המחייבות אותו, ולהלן ציטוט סעיפים 42 עד 44 לפסק דין טלי אבשלום:
"42. באשר למתכנן השלד, הרי שבנוסף לאמור לעיל, כפי שציין בימ"ש קמא חובת הפיקוח של מתכנן השלד היא בגדר חובה חקוקה.
בת.א (מחוזי - חיפה) 3071-07-16 טלי אבשלום נ. אחים כתאבי בע"מ (30.6.20) דן כבוד השופט ד"ר מ. רניאל בחובותיו של מתכנן השלד על פי החוק, כדלקמן:
"מתכנן שלד הבניין" מוגדר בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 (להלן: "תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר)") כ"מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסכמת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו". "חישובים סטטיים" הם "חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו"; "שלד" מוגדר בתקנות כ"כל חלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו".
תקנה 15.02 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), שכותרתה "תפקידי מתכנן שלד הבניין", קובעת כי:
"מתכנן שלד הבניין חייב -
(1) לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנוהגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;...
(3) לערוך ביקרות על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו; וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
(4) להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים ומחייבים תיקון החישובים המקוריים...".
הפרטים הטכניים של החישובים הסטטיים מפורטים בתקנה 15.12 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר):
"ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
......
(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:
(א) סוג הקרקע;
(ב) מאמצים מותרים לביסוס;
(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);
(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940".
לתקן 940 מפנה גם תקנה 5.04(א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), העוסקת בבדיקת ביסוס הבניין ושלדו ולפיה "הקרקע שבה יוקם הבניין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבניינים".
תקן 940 דן בתכן, בביצוע ובפיקוח של ביסוס מבנים ועבודות גאוטכניות אחרות בהנדסה אזרחית. בפרק ב', שכותרתו "סקר האתר", מצוין כי "מטרת הסקר היא לספק נתונים של תנאי הקרקע באתר הבנייה ובסביבתו לתורך תכנון ביסוס המבנה" (סעיף 2.1.1.1 עמ' 5 לתקן 940 חלק 1). עבור כל מבנה ייערך סקר אתר (סעיף 2.2.1, עמ' 5 לתקן 940 חלק 1). פרק 2.3 עוסק ב"שיטות הסקר ושלביו", כאשר סקר גיאולוגי הנדסי ייערך על ידי גאולוג הנדסי (סעיף 2.3.2.1, עמ' 7 לתקן 940) ו"תוצאות הסקר יכללו את המידע הבא, חלקו או כולו לגבי האתר... מרכיבים (סוגי סלע) ומרקמים (טקסטורות)" (סעיף 2.3.2.1 (ב.1)). קידוחי ניסיון נועדו לספק מידע על תת-הקרקע (קרקעות וסלעים) לצורך תכן הביסוס, לרבות הימצאות מערות, מפלס מי התהום ויוצא באלה (סעיף 2.3.4, עמ' 10 לתקן 940 חלק 1). עומק קידוחי הניסיון יהיה גדול מעומק תחתית היסודות למבנה המתוכנן (סעיף 2.3.4.3, עמ' 11 לתקן 940 חלק 1).
פרק ג' בקן 940 בקריטריונים לתוכן הביסוס. על פי סעיף 3.1.1 (עמ' 22 לתקן 940), "תכן הביסוס יאפשר את העברת עומסי המבנה לקרקע ו/או גם לשכבות סלעיות באמצעות היסודות, תוך הבטחת קיום מקדם ביטחון מספיק לתסבולת הנדרשת ולתזוזות המותרות. לצורך התכן יש לחקור את הקרקע כדי לקבוע את סוגי היסודות, עומקם, חישוב התסבולות והתזוזות האנכיות והאופקיות וכן השקיעות ההבדליות (הדיפרנציאליות). התוצאות של חקירות הקרקע, העומסים על היסודות ונתוני המבנה יאפשרו את חיזוי התנהגות המבנה הן בשלבי הביצוע והן לאורך כל תקופת השירות המתוכננות של המבנה, ובהתחשב במבנים הסמוכים...".
עינינו הרואות, כי על פי תקן 940 היה על הנתבע 2, כמתכנן השלד, לבצע חקירת קרקע על מנת לקבוע את עומק היסודות. חקירת הקרקע נעשית באמצעות סקר קרקע וקידוחי ניסיון, אלא שנתבע 2 לא פעל בהתאם להוראות תקן 940. חובתו של מתכנן שלד לקבל חוות דעת יועץ קרקע בטרם תכנון השלד, ולבצע בדיקה של הקרקע כדי לקבוע את עומק הכלונסאות הנדרש, מעוגנת גם בפסיקה (ראו למשל: ע"א 6373/96 ניסינבוים נ' סימונה [פורסם בנבו] (16.5.1999)2005)). הנתבע 2 ביצע את התכנון הקונסטרוקטיבי בלא שהיה בידו מידע בדוק כלשהו בדבר הקרקע, אלא הערכה שלו בלבד לפי המצב בשטח......
המסקנה היא שמתכנן השלד, נתבע 2, לא פעל בהתאם לחובותיו בתקנות התכנון והבניה ובתקן ישראלי תקן 940. הוא לא השתמש בדו"ח ביסוס, לא ביצע קידוחי ניסיון, לא ביצע סקר קרקע, החישובים הסטטיים שהכין לא הכילו נתונים בדבר היסודות, והכלונסאות שתכנן בעומק של 8 מטרים לא התאימו לדרישות התקן לפי סוג הקרקע. בכך הפר את חובתו כמתכנן השלד, הפרה שגרמה לסדקים ולנזקי התובעים".
43. כך גם בענייננו - מתכנן השלד לא ערך כל "חקירת קרקע" קודם שתכנן את יסודות הבניין ובכך הפר את חובתו כמתכנן השלד.
44. מתכנן השלד לא יכול להתגונן בטענה שתכנן את היסודות על סמך דו"ח יועץ הקרקע, כאשר לא וידא כי יועץ הקרקע ערך "חקירת קרקע" של המגרשים הספציפיים לגביהם חתם על הצהרה לרשות התכנון וקיבל עליו את האחריות ליציבות שלד הבנין."
מצופה ממתכנן שלד הבניין כי יבדוק בעצמו את כל מרכיבי השלד, לרבות ביסוס, ולא יסתמך על שום מהנדס אחר - אפילו הוא יועץ קרקע. בעניין הנדון כאן, מצופה ממתכנן השלד לבדוק התאמת דו"ח הקרקע למגרשים הספציפיים, נכונותו ושלמותו של דוח הקרקע. ככל שלדעתו חסרים בדו"חות נתונים כלשהם בעניין שכבות המילוי - וחתך הקרקע - או קידוחי ניסיון במגרשים הספציפיים - היה עליו לדרוש השלמות בעניינים אלו.
אחריות יועץ הקרקע
על יועץ הקרקע להכין דו"ח שיאפשר תכנון ספציפי במגרשים בהם מדובר, ולא להסתפק בדו"ח כללי. יועץ הקרקע לא יכול לפטור עצמו מאחריות בטענה כי לא הוזמן לבדיקת היסודות. בנוסף, הוא לא יכול לפטור עצמו מאחריות בטענה שהקבלן סטה מהתכניות.
הייעוץ הוא ייעוץ מתמשך שנועד לאפשר בניה תקינה, ואינו ייעוץ נקודתי מבחינת הזמן.
סטייה מהתכניות אמורה להדליק נורה אדומה אצל יועץ הקרקע - ובמקרה כזה עליו לעצור את המשך הבניה או להתנות המשכה על פי עדכון דו"ח הקרקע ככל שהדבר נדרש.
כך גם לגבי הזמנה לבדיקת הביסוס - היועץ לא פטור מאחריות כשאינו מוזמן לבדיקת היסודות. חלק אינטגרלי מעבודת הייעוץ היא בדיקת האתר בנקודות זמן חיוניות/הכרחיות לפי החלטתו, והימנעות מבדיקה לא יכולה לעמוד לזכותו. אם נוכח בשלב כלשהו כי לא הוזמן, עליו לנקוט בפעולות העומדות לרשותו, כגון, עצירת הבניה וביצוע על אתר בדיקות סוניות, חשיפה כדי לבדוק את בידוד הקורות מהקרקע, וכל בדיקה שלדעתו של היועץ חיונית. ולא, עליו להודיע לצדדים על הסרת אחריותו לאור הפרת תנאיו.