מעקים - שיקול דעת בתכנון
התקן 1142 - מעקים ומסעדים בבניינים (מסעד = מאחז יד = בית אחיזה), עבר שינויים שונים.
בגרסת התקן משנת 1988 סעיף 7.3, נרשם:
"מירווחים - המרחק בין רכיבי המעקה, בינם לבין עצמם ובינם לבין הבניין יהיה כזה, שכדור בקוטר גדול מ - 12.5 ס"מ לא יוכל לעבור דרך המעקה...."
בגרסת התקן משנת 1995 שהחליף את התקן מ - 1998, סעיף 7.3, מופיע תנאי זהה לעניין המרווחים.
גרסאות התקן התשנו עם חלוף הזמן, לרבות שינויים מהותיים (בטיחותיים), וכך המידה המותרת בין רכיבי המעקה ירדה מערך של 12.5 ס"מ לכדי 10 ס"מ בלבד. ראה סעיף 6.1.41 בתקן 1142 משנת 2019 -
"בכל הבניינים, למעט בבניינים ובמקומות המצויינים בסעיף 6.1.4.2, המרווחים בין רכיבי המעקה לבין עצמם ובינם לבין הבניין יהיו כאלה, שכדור שקוטרו גדול מ - 10 ס"מ לא יוכל לעבור דרך המעקה..."
לאמור, מי שתכנן מעקה בטיחות בתקופה בה היה מותר לבצע את המעקה במרווחים עד 12.5 ס"מ, יצר מעקה שלא עמד בדרישות התקן המעודכן, אך לו היה מפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי - ומחמיר בעניין המרווחים בין רכיבי המעקה - יתכן והמעקה היה תקין גם על פי הקריטריון של התקן 1142 מ - 2019...
גובה המעקה שונה גם הוא -
- תחילה היה נדרש 90 ס"מ (עשרה טפחים), ואחר כך הרף עלה ל - 105 ס"מ.
- מעקה הגג של בניין גבוה היה נדרש להיות ע"פ התקן בגובה 130 ס"מ - ובגרסאות מאוחרות הותר גובה של 105 ס"מ כפי שהמצב כיום.
לסיכום נושא זה יצוין כי התקן והתקנות מהווים חובה חקוקה - אך יש מקום להפעלת שיקול דעת ולתכנן פרטי בניין בטיחותיים יותר מרמת הבטיחות הנדרשת, ובמקרים מסוימים שיקול הדעת התכנוני הוא חיוני ביותר.
בעניין גובה המעקה, מתקין התקנים לא עבד בחלל ריק, אלא נשען על המקורות.
ראה בעניין זה ע"א 673/66 יהודה ברקוביץ נ' מנחם זיונץ ואח', בית המשפט העליון, שופטים: לנדוי, ברנזון, קיסטר, [פ"ד כ"א (2) 88].
בפסק דין זה ישנה התלבטות בעניין הגובה הנדרש ממעקה בטיחות, באין תקן או תקנת בניה (באותה העת), כאשר הבסיס לדיון לפי כל הגרסאות הוא עשרה טפחים - ע"פ המקורות ביהדות - ולהלן ציטוט:
"אם אפשר למצוא הוראה בדבר גובה מעקה, הרי מצינו זאת רק במשפט העברי בדין מעקה, כפי שנאמר בתורה:
"כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגנך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנופל ממנו" (דברים, כ"ב, ח').
שיערו חכמים גובה מעקה במידה של עשרה טפחים. בזמננו אין דעה אחידה בין הפוסקים מהו שיעור זה של עשרה טפחים. לפי שיעורי המידות שנקבעו על-ידי החזון איש ז"ל - מגדולי הפוסקים בדור האחרון - גובה המעקה חייב להיות מלכתחילה 100 ס"מ, לכל הפחות 98.20 ס"מ, ובשעת הדחק אפשר להסתפק גם ב - 96.20 ס"מ (ראה בספר "שיעורי המצוות" נתחבר על-ידי גיסו של ה"חזון-איש" הרב קנייבסקי). ישנן מסורות אחרות בדבר מידות ושיעורים שנאספו על-ידי הרב חיים נאה ז"ל, ובהתאם לאותם שיעורים מעקה בגובה של 88.5 ס"מ הוא מספיק (לפי שיעוריו כנראה שדי גם ב- 85 ס"מ).
מוסכם בהלכה כי מי שמשאיר בביתו מעקה שאינו מגיע לגובה של עשרה טפחים, עובר הוא בכל רגע על דין מעקה."
(מסקנת השופטים בפסק הדין, לא הייתה עומדת במבחן התקנות כפי שהן כיום).
