מבנים מסוכנים
יש ברמת גן, בקריות, בפתח תקווה וביתר ערי הארץ – מבנים בסיכון, המהווים פצצה מתקתקת ומטים לפול; הטיפול בהם הוא רופף, וכאילו ממתינים שייפלו...
מבוא
בשנת 2018, לפני מעל 3 שנים, קבע המהנדס פרנקו מורביטו [ארצות הברית] כי בניין מגורים בעיירה סרפסייד שבארצות הברית [בן 10 קומות] - מצוי בסיכון, עקב התפוררות הבטון הקונסטרוקטיבי בסביבת יסודות הבניין.
הבניין, כידוע, התמוטט לאחרונה פתאום, בלי התראה נוספת מוקדמת לאירוע ההתמוטטות. מיותר לציין כי לו היו מתייחסים במקצועיות לדוח המהנדס, ועורכים על אתר את הבדיקות המתאימות, יתכן שהיה אפשר לשקם את הבניין ולמנוע אסון. אך זה לא קרה.
המצב בישראל
במסגרת עבודתי המקצועית, התייחסתי לבניין באותו גובה, גם הוא ישן – בן עשרות שנים, במקום טוב ברמת גן, וקבעתי בחוות דעתי כי הבטון הקונסטרוקטיבי בסביבת קומות העמודים המפולשות – נסדק ומתפורר, ויש סיכון. לא אוסיף פרטים בנושא זה, כי הוא מצוי בעיצומו של הליך משפטי.
אין שום קשר בין הבניין ברמת גן לבין הבניין בעיירה סרפסייד שבארצות הברית, ואיני טוען לדמיון כלשהו בין שני המקרים. אלא שאי אפשר גם להתעלם כבת יענה, ולהימנע מהשוואה, ולו השוואה של הדיוט – הרי אין קשר, אך יש נורה אדומה שמהבהבת ועולות שאלות בקשר לבניין ברמת גן ולבטיחותו, נוכח התפוררות בטון בקומות המפולשות הקרובות ליסודות.
בנוסף, מהמעטפת של בניין באותו גובה בערך בפתח תקווה נשרו אבני חיפוי, ומיועדים להמשיך לנשור גם בעתיד – כפי שבדקתי וקבעתי בחוות דעתי, המושתתת גם על דוח מעבדה.
גם בעניין זה הדיון המשפטי טרם תם ולכן לא אוסיף פרטים.
ויש עוד בניין הנמצא בסיכון - בטבריה, וכמה בניינים כאלו בקריות, ובצפון ובדרום, בכל רחבי הארץ.
אך אין מי שיבדוק!
מי יבדוק?
מדוע אין מי שיבדוק? התשובה פשוטה: בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, אולם ישנה בעיה לא קלה עם חלק ניכר ממומחי בית המשפט בתחום זה, והבעיה שהם רואים את תפקידם כמגשרים ועושי פשרות – ופחות כמומחים הבאים לתת פתרון, ועל ידי כך נמנעים מלחוות דעה מקצועית אמתית, נטולת פניות. וצרה נוספת, רובם המכריע של מומחי בית המשפט אינם מתכננים מבנים בפועל, ואומר בלשון המעטה כי שכחו את תלמודם... אך יש להם כבוד, ויש להם מוניטין, וידוע שכבוד ומוניטין – לא משפיעים על חוזק מבנים.
בעימות משפטי יקר בין הדיירים בעלי הדירות בבניינים, לבין החברות הקבלניות ויזמי הבניה, אין שוויון כוחות, ומצב זה הוא בר-השפעה על ההליך המשפטי.
בטיחות הציבור
אין זה סוד כי גורל הבניין ובטיחות הציבור תלויים בהליך המשפטי, ואין זה סוד כי השופט אינו בר סמכא בתכן מבנים.
משהתגלה ה"סוד" כי חלק ניכר ממומחי בית המשפט "לא משהו" [בלשון המעטה], ולא יכולה להיות כאן הכללה - שהרי גם אנוכי מקבל מינויים בתחום הבניה מבתי המשפט בישראל, מתבהר המצב העגום של בטיחות מבנים ובטיחות הציבור.
סוף דבר
מתבקש כי הדיון בנושא מבנים מסוכנים בישראל יעלה מדרגה, והאחראים לכך, והמופקדים על כך - הם לא רק שופטי בית המשפט, אלא גם המומחים [מצופה כי מומחה שאינו קונסטרוקטור – המקבל מינוי מבית המשפט – יוותר על המינוי], גם מהנדסי הערים [שבידיהם מופקד הטיפול בבניינים מסוכנים], וגם כלל הציבור; מצופה כי יפגין מודעות לנושא.