אחריות על התכנון והביצוע על פי התקנות

אחריות המתכננים מפורטת בתמצית בתקנות התכנון והבניה (רישוי הבניה) תשע"ו - 2016, אך מבוארת לפרטים בתקנות המהנדסים והאדריכלים [רישוי וייחוד פעולות] תשכ"ז-1967.

בהתאם לתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה) תשע"ו – 2016, סעיף 91, עורך הבקשה להיתר ועורכי המשנה ככל שמונו, יבצעו פיקוח עליון מתחילת ביצוע העבודות באתר ועד לקבלת טופס 5 [תעודת גמר].

על פי סעיף 92 הפיקוח העליון כולל פיקוח על התאמת ביצוע הבניה לתכניות העבודה, להיתר הבניה ולמפרטים.

בנוסף, כולל הפיקוח העליון הנחיות בעלי תפקידים, מעקב אחר בדיקות מעבדה לגבי טיב החומרים והעבודה, ועדכון תכניות העבודה והמפרטים בהתאם לשינויים באתר בעת הביצוע.

עד כאן, בסעיפים 91 ו- 92, ההתייחסות לחובת הפיקוח העליון היא כללית. ואילו בסעיף 93 מדובר על "פיקוח עליון על שלד הבניין", והוא כול את הפעולות כדלקמן:

-- כל האמור בסעיף 92 בהקשר לשלד הבניין.

-- ביקורת על הרכיבים הראשיים של שלד הבניין כולל בדיקה ואישור לביצוע היציקות, בכל תקרה מתקרות הבניין.

-- עדכון תכניות קונסטרוקציה וחישובים סטטיים לגבי שינויים במהלך הביצוע ככל שישנם.

אופן ביצוע הפיקוח העליון מבואר בסעיף 94 – והוא – ביקורים באתר הבניה של המפקח, כאשר המפקח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו אם העובד בעל כישורים מתאימים למשימת הפיקוח לפי כל דין, לתחום העבודה עליה הוא צריך לפקח.

מכל האמור עד כאן, עדיין אי אפשר להסיק מסקנות ברורות לגבי מהות הפיקוח העליון ורמת הפיקוח הנדרשת, כי נוסח התקנות 91 עד 94 הוא תמציתי וכללי.

צריך ללמוד את הפרטים בדבר הפיקוח העליון ממקור אחר – והוא – תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות) תשכ"ז – 1967שם ישנה הבהרה לגבי ייחוד פעולות בין מהנדס לבין אדריכל מעבר לרשום בתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה) לעיל וביתר פירוט והרחבה.

ראשית דבר, מוגדרים מבנים פשוטים בסעיף 1, ובתמצית – מבנה פשוט הוא מבנה בגובה עד 11.5 מ' הנמדד ממפלס הרצפה עד מפלס רצפת קומה עליונה, בתנאי שאין בהם מפתחים מעל 6 מ', ובתנאי שאינו עשוי מבטון דרוך ואינו מבנה טרומי, וכן שאינו מבנה מרחבי.

קיר תומך שגובהו עד 2 מ' הוא מבנה פשוט.

הפעולות המיוחדות למהנדס רשוי [ר' קמוצה: להבדיל ממהנדס רשום] במדור להנדסת מבנים, במבנים שאינם פשוטים,  הן אלו:

-- קביעת עקרונות מערכת הקונסטרוקציה של המבנה הלא-פשוט, והכנת תוכניות.

-- הכנת חישובים סטטיים ותכניות לגבי המבנה שאינו פשוט.

-- תיאום התכנון הכולל והביצוע של מערכות המבנה.

-- פיקוח עליון על הביצוע של המבנה שאינו פשוט.

להבהיר, המשמעות של הייחוד היא שפעולות אלו מותרות לביצוע רק בידי מהנדס רשוי – לא מהנדס רשום, לא הנדסאי וודאי שלא אדריכל.

כאן המקום להסביר מהו ההבדל בין מהנדס רשום [לא "מהנדס רישוי" כפי שרבים טועים – אין כלל "מהנדס רישוי"] – לבין מהנדס רשוי.

מהנדס רשום הוא מהנדס שסיים לימודיו האקדמיים בהנדסת מבנים [או בכל מדור הנדסה אחר – ואז רישומו יהיה במדור המתאים להכשרתו], ורשם המהנדסים אישר את הכשרתו והעניק לו תעודה המעידה על היותו מהנדס רשום. תעודה זו ניתנת לאחר שנחה דעתו של הרשם לגבי הכשרתו של המהנדס.

מהנדס רשום צריך לעבור הכשרה נוספת המכונה "סטאג'" – התמחות, אצל מהנדס מאמן, ולעבור בחינות אצל הרשם כדי לקבל רישוי ולהיות מהנדס רשוי. מהנדס רשוי רשאי לתכנן כל מבנה, בעוד מהנדס רשום – מוגבל לתכנן מבנים פשוטים, אך גם אלה מיוחדים לו, והנדסאי אדריכלות או אדריכל לא רשאים לבצע את הפעולות המיוחדות למהנדס כאמור, שהן בתחום הקונסטרוקציה.

כמבנה חריג, נכלל בניין ציבורי בקטגוריה של מבנים שאינם פשוטים מבחינת הפעולות שמותרות לביצוע לגביו. זאת נקבע גם כאשר המבנה הציבורי הוא מבנה פשוט.

הפעולות המיוחדות לאדריכל רשוי במדור לארכיטקטורה ברשם המהנדסים - הן אלו:

-- תכנון, הכנת תקנונים ותשריטים, הגשת תכניות לאישור רשות מוסמכת, הכוונה עליונה לביצוע

-- לגבי מבנים המשולבים בתכנון שטח ציבורי פתוח, לרבות לאדריכל נוף הרשום במדור לאדריכלות נוף.

 -- לגבי מבני ציבור, מבני מגורים שאינם פשוטים, מיוחדות לאדריכל רשוי הפעולות הבאות: תכנון אדריכלי למעט תכנן קונסטרוקציות; תכניות עבודה אדריכליות;  הגשת תכניות לאישור רשות מוסמכת; תיאום ופיקוח, וכאן נדרש הסבר: הפיקוח מיוחד למהנדס רשוי, ובנוסף, מיוחד לאדריכל רשוי. אם נאמר כי כל אחד מהם בעל רשות לבצע פיקוח עליון על המבנה, נגיע לכלל סתירה, כי מצד אחד הפעולה ייחודית למהנדס [או לאדריכל], ומצד שני היא מותרת גם לאדריכל [או למהנדס]. לפיכך, הנכון הוא שהפעולה בתחום תכן מבנים ייחודית למהנדס, והפעולה בתחום האדריכלות ייחודית לאדריכל. כך לגבי סוגי המבנים – מבנה שאינו פשוט, מבנה ציבורי, מבנה פשוט.

מהנדס רשוי מוסמך לבצע פעולות גם במבנים מיוחדים כדלקמן – מבני תעשיה, מלאכה, מחסנים, אסמים, מכלי מים ודלק, מבנים ימיים [נמל וים], סכרים, קירות דיפון, קירות תומכים, גשרים, מעבירי מים, מגדלי מים, הנגרים, מנהרות, מבני חניה, תרנים ואנטנות וביסוס מבנים מיוחדים. בכל אלה, מוסמך המהנדס לבצע גם תכנון אדריכלי. ככל שמבנים אלה פשוטים – מוסמך לבצע בהן פעולות [הנדסה ואדריכלות] גם מהנדס רשום.

לגבי כל מבנה שלא כלול ברשימה לעיל [שאינה רשימה סגורה], מופנה הקורא ישירות לתקנות המהנדסים והאדריכלים [רישוי וייחוד פעולות] תשכ"ז – 1967, עקב ההרחבה שבתקנות הנ"ל ולאור שינויים שעלולים להיכלל בהן מעת לעת.