ליקויי בניה: שיטות לביטול טענות

השאלה הראשונה העולה למקרא הכותרת היא - מי זקוק ליישום שיטות כדי לבטל טענות בעניין ליקויי בניה?

טרם תינתן תשובה לשאלה, יוסבר כי מומחה אשר מגיע לאתר - נניח: אל דירת מגורים - במטרה לבדוק ליקויי בניה ואי התאמות, חזקה עליו שלא ימציא יש מאין, אלא ירשום בחוות דעתוֹ ליקויים הנראים לוֹ, לאור הידע המקצועי שיש לוֹ.

ועתה לתשובה:

מומחה המתמנה על ידי בית המשפט, כאשר מונחות לפניו שתי חוות דעת נוגדות, מעוניין לעתים (ברוב המקים) להצטייר, בעיני בית המשפט כמומחה מפשר, מגשר, ניטרלי ונטול פניות. הוא יכול להגיע אל תדמית כזו, רק על ידי ביטול טענות לקיומם של ליקויים ואי התאמות הנטענות בחוות הדעת של מומחה התביעה.

הנטייה והשאיפה להיחשב כמומחה "מאוזן" נועדה כדי שביהמ"ש ימשיך וימנה אותו כמומחה גם בתיקים אחרים.

ומן הכלל אל הפרט:

יש שיטות שונות לביטול טענות, ולהתחמקות מן הצורך להתמודד עם הטענות לקיום הליקויים, והדוגמאות שלהלן - אשר לכולן בסיס במציאות בשגרת עבודתי - יבהירו זאת.

איפה הנדבך?

הטענה היא כי נדבך ראש במרפסת סלון לקוי. עמדת מומחה ביהמ"ש - "הליקוי לא אותר - התובע לא הצליח להצביע על הליקוי".

התובע לא יודע מה זה נדבך ראש, באותו רגע המומחה שמטעמוֹ לא היה נוכח בסביבה - או שהמומחה שמטעמוֹ של התובע כלל לא השתתף בבדיקת הדירה ע"י מומחה ביהמ"ש (*), ומומחה ביהמ"ש שאל את התובע "איפה הנדבך" - ולא קיבל תשובה...

[נדבך ראש הוא קיר העולה מעל מפלס הגג, או מעל מפלס רצפת המרפסת, כלומר, המעקה בחלקוֹ הבנוי, המסתיים בדרך כלל בשיש].

מדרגות פנימיות

הטענה היא כי המדרגות הפנימיות בדירה, המקשרות בין קומת הכניסה לקומה א', הן פגומות ומהוות סיכון למשתמש - המידות של הרומים והשלחים אינן בהתאמה לתקנות, אין מאחז יד, מזקף ראש קטן מהמינימום הקבוע בתקנות, והמעקה בפודסט יוצר סיכון למשתמש בהיותו בנוי בניגוד לתקן 1142.

עמדת מומחה בית המשפט - "טענת מומחה התביעה כי המדרגות מסוכנות לשימוש ויש להרוס אותן ולבנות מחדש, היא קיצונית ולא נכונה. אני עליתי וירדתי מספר פעמים במדרגות, ולא חשתי בשום סיכון."

יש שופטים (וכך ארע בפועל), שיכתבו בפסק דינם - "אני נותן אמון מלא במומחה שמיניתי אשר עשה עבודה מקצועית, ואף בדק בעצמו את המדרגות, ומקבל את שיקול דעתוֹ בעניין זה"...

גם אם מגישים ערעור על פסק הדין, יש סיכוי כי בערכאת הערעור לא ידונו דיון מעמיק בטענות, אולם, למרבה המזל, יש גם סיכוי כי השופט/השופטים שבערעור יבדקו את פסק הדין קמא ויפרטו בפסק הדין פרט אחר פרט - מה נכון ומה שגוי.

ראו בעניין זה:

ע"א 90/(35-38) אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: יוסף מרגלית, חנוך אריאל, מלכיאל סלוצקי.

ראו גם: ע"א 4218/90 חפציבה בע"מ נ' אלכסנדר וכרמן להנר, בית המשפט העליון, שופטים: הנשיא מ' שמגר, א' גולדברג, י מלץ.

דוגמאות נוספות לא חסרות.

אין ליקוי

לפעמים (זה קורה לא מעט), מומחה בית המשפט מתייחס לטענות על קיום ליקויי הבניה, בשתי מילים - "אין ליקוי".

כאשר בית המשפט מנמק בפסק הדין, ובנימוקיו מסביר מדוע הוא מעדיף את חוו"ד מומחה בית המשפט על פני חוות הדעת של מומחי הצדדים - בית המשפט נותן פסק דין לא מנומק, כי הנימוק של המומחה לגבי ליקוי x אינו קיים, ואימוץ חוות דעת הכוללת אמירה חסרת נימוק לגבי ליקוי x - כמוהו כמתן פסק דין לא מנומק.

------------*-----------

היצירתיות של מומחי ביהמ"ש לא מסתיימת בדוגמאות הנ"ל, אלא רחבת יריעה היא, כיד הדמיון וכגודל הרשות מביהמ"ש לעשות כן.

-----------*------------

המסקנות המתבקשות מכל האמור לעיל הן:

-       יש לחתור למינוי מומחים משכמם ומעלה, הידועים כאנשי מקצוע ואנשי אמת, שאינם תלויים בצדדים לדיון.

-       יש למצות את הליכי שאלות ההבהרה, חקירת מומחים וכתיבת סיכומים עד תום, ללא פשרות.

-       מומלץ במינוי מומחה מטעם בית המשפט, כי המומחה שימונה לא יקבל סמכויות מעל הקבוע בסדר הדין האזרחי, ולא ייחשב כמומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים.