תפריט חיפוש

אחריות המתכננים, היועצים והמפקחים

15 דצמבר, 2024 |
ד"ר אברהם בן עזרא

כאשר נגרם נזק למבנה בגלל תכנון קונסטרוקציה לקוי, המושתת על ייעוץ ביסוס לקוי, ראוי כי כל מי שהיה יכול למנוע את הנזק לו ביצע את חלקו ללא פגם - אחראי על הנזק.

יש ללמוד נושא זה מותך ע"א 66685-05-20  דוראל בע"מ נ' אמיר, ביחד עם ערעורים אחרים בהם מעורבים כצדדים לדיון - דיירים, יזם-קבלן, מתכנן קונסטרוקציות, מפקחים ויועץ קרקע; בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: אב"ד ברכה בר-זיו, א' אלון וש' שטמר. מדובר בבניינים שנגרמו בהם שברים וסדקים מהותיים. פסק הדין של בית משפט השלום חושף דעות מקצועיות על גבול דעות משפטיות שונות, כדלקמן:

-       מומחה היזם המהנדס חנא חוראני טען כי הגורמים האחראיים לסדיקה הם הקבלן המבצע והמפקחים, בגלל שאלה התעלמו מההמלצות של יועץ הקרקע.

-       מומחה מטעם המתכנן [המתכנן הוא מהנדס קדמני והמומחה מטעמו המהנדס עלי מצארווה] - גרס כי המתכנן לא אחראי, אלא - הקבלן והמפקחים.

-       המפקחים מינו את המהנדס יוסף גולדקלנג כמומחה מטעמם, שטען כי האחראים הם יועץ הקרקע והקבלן.

-       מטעם יועץ הקרקע נתן חוות דעת המהנדס ישראל קלר שטען כי אין לייחס אחריות כלשהי ליועץ הקרקע.

-       מומחה ביהמ"ש המהנדס אברהם שני ז"ל קבע כי סיבת הנזק היא ביצוע ביסוס שלא התאים לתפיחת הקרקע החרסיתית המצויה באתר.

בית המשפט קמא (שופט בית משפט השלום בחיפה אפרים צ'יזיק) קבע בפסק דינו כדלקמן:

-       הקבלן אחראי בכך שהתקין כלונסאות קצרים ושרוולים קצרים וכן ארגזי הפרדה קצרים מהנדרש.

-       היזם (דוראל) אחראי כממנה את הקבלן, המתכנן, יועץ הקרקע, וכן בהיותו מתאם בין גורמים אלה.

-       מתכנן השלד נשכר ע"י היזם, והוא אחראי גם כמפקח עליון. יחד עם זאת, בית משפט קמא קיבל את עמדת המתכנן שטען כי לא הודיעו לו על תחילת ביצוע העבודות באתר, ומטעם זה בצירוף טעמים אחרים - פטר את המתכנן מאחריות לנזק.

-       בית משפט קמא פטר את יועץ הקרקע מאחריות, כי הוא לא זומן לאתר הבניה.

-       בית משפט קמא קבע אחריות למפקחים.

-       בית משפט קמא קבע אשם תורם לדיירים.

הכרעת בית המשפט בערכאת ערעור

בית המשפט קמא שגה בכך שפטר את יועץ הקרקע ואת מתכנן שלד המבנה מאחריות לנזקים. לו היה יועץ הקרקע בודק את הביצוע בזמן הנכון, וודאי שהיה מורה על העמקת הכלונסאות כך שהאורך האפקטיבי שלהם יימדד ללא לקיחה בחשבון של חלק האורך שבמגע עם אדמת מילוי. לו היה מתכנן השלד בודק את הביסוס - אף הוא היה דורש להעמיקו כך שחלק אורך הכלונס הבא במגע עם אדמת מילוי - לא ייחשב כאורך אפקטיבי של הכלונס.

בית המשפט שבערעור הבהיר כי אחריותו של מתכנן השלד היא גם לבצע פיקוח עליון, וזאת גם לאור חתימתו על הצהרה להיות מפקח עליון בהתאם לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) תשנ"ב - 1992 המחייבות את מתכנן שלד הבניין לקיים פיקוח עליון בנוגע לאותם חלקים שהוא תכנן - ובכלל זה, כמובן, גם יסודות.

בעניין זה, יש לציין כי נפוצה גישה (לא נכונה) לפיה פיקוח עליון הוא מעין "פיקוח מרחף", "כללי", לא מסוים ולא קונקרטי, ולא היא.

מבדיקת התקנות, רואים כי מדובר בפיקוח מהותי על ביצוע כל רכיבי המבנה, מהמסד ועד לגמר שלד הבניין; פיקוח הכולל רישום ועדכון תיק הבניה, כמפורט שם. לסיכום עניין זה, אפשר לומר כי פיקוח עליון - כמוהו כפיקוח צמוד.

בית המשפט נשען בפסק דינו בתיק דוראל (המערערת) נ' גלי אמיר ואח', על ע"פ 9815/07 אליהו רון נ' מדינת ישראל, בעניין ממציא שיטת ה"פל קל".

גם כשיש ממונים אחרים על הפיקוח, חובתו של המתכנן לא מופחתת. להלן סעיף 42 בפסק דין גלי אמיר הנ"ל:

"באשר למתכנן השלד, הרי שבנוסף לאמור לעיל, כפי שציין בימ"ש קמא חובת הפיקוח של מתכנן השלד היא בגדר חובה חקוקה".

סימוכין נוסף לעניין זה:

ת"א 3071-07-16 טלי אבשלום נ' אחים כאתבי, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: ד"ר מנחם דניאל.

בתיק טלי אבשלום, נקבעה אחריותו של מתכנן השלד ועורך החישובים הסטאטיים לאור חובתו לבצע פיקוח עליון.

-       תקנה 15.02 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל 1970, שכותרתה: "תפקידי מתכנן של הבניין".

בתקנה זו מפורטים חובותיו של מתכנן שלד הבניין לערוך חישובים סטטיים, לבצע ביקורת על הבניה, ולהגיש לוועדה המקומית עדכון חישובים סטטיים ככל שנעשו בשלד שינויים.

פרטי החישוב הסטטי הנדרש ממתכנן השלד, מפורטים בתקנה 15.12 והם כוללים:

".....

.....

(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:

(א) סוג הקרקע.

(ב) מאמצים מותרים לביסוס.

(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבניין, כגון: מקדמי לחץ עפר,   

מקדמי חיכוך, ספרת מצע (modulus of subgrade reaction)

(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי ניסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940."

-       תקנה 5.04 המחייבת בדיקת קרקע וקביעת ביסוס על פי תקן 940.

ולהלן סיכום עניין זה המובא  בתוך פסק דין ע"א 66685-05-20 דוראל נ' אמיר הנ"ל:

"המסקנה היא שמתכנן השלד, נתבע 2, לא פעל בהתאם לחובותיו בתקנות התכנון והבניה ובתקן ישראלי תקן 940. הוא לא השתמש בדו"ח ביסוס, לא ביצע קידוחי ניסיון, לא ביצע סקר קרקע, החישובים הסטטיים שהכין לא הכילו נתונים בדבר היסודות, והכלונסאות שתכנן בעומק של 8 מ' לא התאימו לדרישות התקן לפי סוג הקרקע. בכך הפר את חובתו כמתכנן השלד, הפרה שגרמה לסדקים ולנזקי התובעים".

וכן גם -

"יתרה מזאת, בע"פ 9815/07 אליהו רון נ' מדינת ישראל (26.11.08) נקבע, באשר להסתמכות על תכניות יועץ הקרקע, כי:

"על מהנדס סביר מוטלת החובה לבחון בעצמו את התאמת תכניות העבודה היוצאות תחת ידיו לדרישות התקן ואין הוא רשאי לסמוך בעניין זה על דעתו של מהנדס אחר. באופן דומה, מהנדס המשמש מפקח עליון, אשר אמור לבדוק "כל רכיב ורכיב" טרם היציקה, כפי שהעיד קאופמן בעצמו, אינו יכול להפקיד את מלאכת הפיקוח בידי מהנדס אחר".

וכן בהמשך:

"גם העובדה שהקבלן סטה מהתוכניות, אינה יכולה לפטור את מהנדס השלד מאחריות"

גם יועץ הקרקע לא פטור מאחריות כאשר הקבלן לא מבצע את הוראותיו.

מהנדס (או יועץ) הרואה כי תכניותיו מופרות, נדרש להוביל מהלך של הפסקת העבודה ותיקון כל הדרוש, והיה ולא נענים לו - עליו לבטל את אחריותו ולהודיע על כך לכל מי שנסמך על אחריותו - כלומר - למהנדס המתכנן, לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, וכן למזמין. הודעה כזו תגרום לעצירת הבניה, ומינוי מהנדסים ומפקחים אחרים. אין מניעה שהמהנדס המתפטר ישוב ויהיה אחראי, ככל שמיישרים קו עם הנחיותיו וככל שנחה דעתו בעניין יציבות הבניין ועמידותו בדרישות התקנים והתוכניות.

התוצאה בפסק דין דוראל נ' אמיר היא כדלקמן:

"אנו קובעות כי כל המשיבים\הנתבעים אחראיים לנזקי המערערים ביחד ולחוד. כמו כן אנו קובעות כי ביחסים הפנימיים, ביניהם לבין עצמם, של המשיבים\הנתבעים, תהיה החלוקה כדלקמן:

לקבלן ולדוראל, ביחד ולחוד - 40%

למפקחים - 30%

למתכנן השלד - 20%

ליועץ הקרקע - 10%"

 

במצב זה, אין אשם תורם לדיירים, שבסך הכול רכשו קרקע ומינו מתכנן, קבלן, יועצים ומפקחים כדי לבנות את בית חלומותיהם, כפי שמקובל בכל פרוייקט של "בנה ביתך".

 

 

 

 

טוען סינון...ajaxSpinner