מינוי מומחה נוסף בתחום הקונסטרוקציה - אחרי צבי רון

בתביעה של בעלי דירות נגד מהנדס מתכנן, הוצגו על ידי הצדדים - התובעים מזה, והמהנדס הנתבע מזה - גרסאות מנוגדות בדבר הליקויים שבבנייה, ולפיכך מינה בית המשפט את המהנדס צבי רון כדי שייתן חוות דעת מטעם בית המשפט.

התובעים בתיק זה לא קיבלו את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וביקשו ביטולה. בקשה זו נדונה בבית המשפט [החלטת השופטת שרה דותן - ת"א 31791/95 אורן סבינה ואחרים נגד אברהם כהן, בית משפט השלום בתל אביב] - ובית המשפט מצא פגמים בעבודתו של המומחה שמינה, כפי שבא לידי ביטוי בציטוטים הבאים מההחלטה:

"כיוון שבמהלך הביקור (באתר) התגלו עובדות שלא עלו בקנה אחד עם חוות דעת המומחה, מר רון (המהנדס צבי רון - אב"ע), ותשובותיו בחקירה הנגדית, הוריתי על זימונו לבית המשפט לשם מתן תשובות לשאלות שהצטברו במהלך הביקור".

"...גם עמדתו של המומחה בכל הנוגע לשקיעת תוספת הבנייה אינה מקובלת עלי ואני סבורה שיש בתיק יותר משמץ ראיה לפיה הגורם לסדקים בדירות  הינו בתכנון לקוי שגרם לשקיעה של התוספת ולסדקים פראיים כהגדרת מר רון. לאור מסקנתי זו לא אוכל להסתמך על חוות דעתו של מר רון..."

אף שברורה וחד משמעית ביקורת בית המשפט נגד המהנדס צבי רון, בית המשפט לא פסל את חוות דעתו כליל, אלא מינה מהנדס נוסף - ברמן יצחק - כמומחה בתיק זה.

לאור האמור לעיל, ברור שבית המשפט לא סמך ידו על חוות הדעת של רון.

על החלטה זו הוגשה על ידי אברהם כהן [המהנדס הנתבע] בקשת רשות ערעור [בר"ע 201098 א' כהן נ' אורן סבינה ואח'] - בקשה שנשמעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט דן ארבל, שקבע בפסק דינו מיום 11/2/1999 כי דין הערעור להידחות, ובכך חוזקה החלטת בית המשפט קמא.

ונימוקיו עמו:

"במקרה בו ממנה שופט מומחה מטעמו, אין הוא חייב לאמץ את חוות דעתו. לשופט מרווח שיקול דעת אם לאמץ את חוות הדעת כולה, מקצתה או לא לאמצה בכלל. במקרה שלפנינו, לאחר עיון בחוות הדעת, שמיעת עדות המומחה וביקור במקום, מצאה השופטת לנכון למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט. ..... משקבעה השופטת קמא כי לא תוכל להסתמך על חוות הדעת של המומחה, רשאית היא למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט..."

יובהר כי אך במקרים יוצאי דופן ינהג כך בית המשפט, שכן בדרך כלל צפוי כי בית המשפט ייתן אמון במומחה שמינה, אלא שבנושאי תכנון ובנייה וליקויים בדירות, פשה הנגע של חוות דעת חלקיות ומוטות לטובת צד לדיון, בקרב מומחים המתמנים על ידי בתי המשפט, הן מתוך רצון להשביע רצון כולם במקום לדייק ולקבוע בהתאמה לאמת ההנדסית והאדריכלית מהם הליקויים לפי חוקי הבניה, והן משיקולים זרים אחרים שלא כאן המקום לדון בהם.