האם יכול שופט לדון בתיק, שאינו יכול לדון בו?!...
מנפלאות בית המשפט - יש להתייחס בכובד ראש ליחסי ידידות בין שופט למומחה בית המשפט, ולגילוי של שופט, כי בעבר עבד עם מומחה צד לדיון, בהיות השופט בעל משרד עורכי דין.
שופט המכהן בבית משפט, מתפקידו לחרוץ דין. לעתים, השופט עצמו - מבין כי הוא אינו מסוגל לעמוד במטלה זו העומדת בפניו, ובמקרה כזה הרשות בידו להודיע על כך להנהלת בית המשפט ולגרום להעברת התיק לשופט אחר.
כך [כמעט] קרה בת"א 7608-06-08 כהן ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', בית משפט השלום בחדרה.
מכיוון שמומחה צד לדיון המהנדס רפאל גיל] הוא ידידו של השופט, כתב השופט בפסק דינו כי הוא אינו יכול לדון בתיק, ואלו דבריו:
"בישיבת קדם המשפט הראשונה הודעתי לצדדים שמכיוון שמר רפאל גיל הוא ידיד שלי, לא אוכל לדון בתיק."
הציטוט הוא מתוך פסק הדין הנ"ל. מדובר בגילוי נאות של בית המשפט, אשר לא הסתיר את עובדת יחסי הידידות השוררים בינו לבין מי שמחזיק בעמדה ברורה בנושא עיקר המחלוקת בתיק, יחסים המונעים מהשופט יכולת לדון בתיק.
היה צפוי כי בעקבות גילוי זה, יועבר התיק לשופט אחר, אולם בית המשפט העדיף להעביר את ההכרעה האם יועבר התיק לשופט אחר אם לאו – לפתחם של הצדדים לדיון... להבהיר, הצדדים אינם יודעים מהו טיבם של יחסי הידידות שבין השופט אהוד קפלן לבין המומחה רפאל גיל, ומה יכולה להיות מידת השפעתם של יחסים אלה על פסק הדין, בין במודע בין לא.
זאת ועוד, הצדדים מצויים תחת כבודו של בית המשפט ומוראו. פרוטוקול בית המשפט בטרם פסק הדין [פרוטוקול מיום 15 לספט' 2009] כלל את הנוסח הבא:
"ב"כ הצדדים:
לאחר שביהמ"ש מודיע לנו שהמומחה מטעם הנתבעת 4 נמנה עם חוג חבריו, אנו מודיעים כי הגענו להסכמה על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, מר דובדבני ולכן איננו רואים בכך בעיה לאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מינויו של מר דובדבני יעקב..."
לאמור, כעולה מהפרוטוקול, אין ולו ברמז הודאה בדבר אי-יכולתו של ביהמ"ש לדון בתיק, דבר שנגלה לתובעים רק עם קבלת פסק הדין.
טעו הצדדים לדיון, כאשר לקחו סיכון והסכימו להשאיר את השופט לכהן בתיק, וזאת עשו מבלי לדעת דבר וחצי דבר לגבי מהות יחסי הידידות, שנרקמה בין המומחה לבין השופט, ידידות עליה הצהיר השופט.
טעה בית המשפט, משקבע שאינו יכול לדון בתיק, ובכל זאת דן בתיק.
טעה בית המשפט משהעביר את ההחלטה להשאירו לכהן בתיק או להעביר את התיק למוטב אחר, לפתחם של הצדדים לדיון שכאמור לא יודעים דבר על מהות יחסי הידידות שבין השופט לבין המומחה.
אמנם התובעים הגישו ערעור על פסק הדין, ערעור שברובו נדחה, אולם את מה שנכלל בפסק הדין - כבר אי-אפשר לבטל, והמעשה הוא שביהמ"ש הנכבד דן במה שאינו יכול לדון.
בעניין אחר אך דומה, שגם בו מככב המומחה רפי גיל, עמדת באת-כוח התובעים [המודעת לתיק כהן הנזכר], הייתה יותר זהירה, ולהלן ההסבר:
מדובר בת"א 35605-07-15 אהרונה ועופר ברדה נ' א. ש. י. פרשקובסקי חברה לבניין בע"מ, בית משפט השלום בראשון לציון. גם כאן מומחה הנתבעת הוא המהנדס רפאל גיל. בפרוטוקול בית המשפט עמוד 1 שורות 15-16 מיום 8 לפברואר 2016, הצהיר בית המשפט כדלקמן:
"בית המשפט מעדכן את הצדדים כי בהיותו עורך דין עבד בתיק מסוים יחד עם המומחה מטעם הנתבעת."
גם כאן פנה השופט [אבי סתיו] אל הצדדים לדיון, כדי שיגלו האם יש להם התנגדות לכך שהתיק יישאר אצלו. אלא שהפעם עמדתה של באת-כוח התובעים הייתה כי בית המשפט לא ידון בתיק, וכך גם הוחלט - להלן סעיף 4 מהחלטת בית המשפט:
"נוכח עמדת ב"כ התובעים תשבץ המזכירות את התיק בפני גורם שיפוטי אחר."
בכך נחסך מהתובעים הספק, שמא פסק הדין נגוע במשוא פנים, ספק שהיה עלול לכונן בליבם, לו הייתה באת כוחם מסכימה להשאיר את התיק אצל השופט שעבד בעברו עם המהנדס גיל.
