זהירות: תקן ישראלי מסוכן לשימוש!

האזהרה מכוונת בעיקר ליועצי קרקע ולמהנדסי בניין הרשומים [והרשויים] במדור מבנים אף שאינם עוסקים בתכנון מבנים, ואולי גם לא למדו מעולם ואינם כשירים לתכנן מבנים, על אף רישומם השגוי במדור ברשם המהנדסים.

ראשית יש להזכיר שוב כי קיימים בקרבנו מהנדסים הרשומים והרשויים במדור מבנים, ולפיכך הם מוסמכים על פי החוק לתכנן מבנים, וזאת אף על פי שבסך הכול סיימו לימודיהם בטכניון או במוסד אקדמי אחר – ולמדו שם משהו אחר – כגון: מהנדס בוגר הטכניון שהתמחה בהנדסה הידראלית, מהנדס מומחה לתעבורה או מהנדס בוגר מצטיין של המחלקה לניהול...

רשם המהנדסים אומנם קרא בפניה אנמית לאותם מהנדסים ליזום ל"תקן" את רישומם, אך מסיבות ברורות – חלק מציבור המהנדסים לא נענה לפנייתו, נותר עם הרישום הכוזב, ואף משתמש בו לצורך מומחיות לרבות מטעם בית המשפט.

לענייננו, תקן 940 שהוא דן בביסוס מבנים ומופנה בעיקר ליועצי קרקע, באופן מוזר כולל טבלה המתייחסת לסדקים במבנים וממיינת אותם לא לפי סיבת היווצרותם אלא לפי עובי הסדקים.

מהנדס שאינו קונסטרוקטור, עלול להיכשל תוך שימוש בטבלה זו, ולקבוע כי מבנה הנגוע בסדקים דקים הוא יציב – כאשר בפועל המהנה מסוכן.

כאמור, מדובר בטבלה `יבשה`, אשר לא ניתן לפי הנתונים בה, להסיק דבר לגבי טיבו של מבנה, בין אם הוא סדוק ובין אם לאו, ולהלן מספר נקודות אשר דורשות התייחסות הקונסטרוקטור העושה שימוש בטבלה זו, בזהירות יתרה;

• לפי הטבלה, סדק שעוביו 25 מ"מ ויותר- הוא סדק אשר מחייב תיקון יסודי של רכיבי שלד. נשאלת השאלה הטבעית- סדק של 24 מ"מ- לא מחייב זאת? האם ניתן לקבוע את חומרת הליקוי רק לפי עובי הסדק, על קוצו של מילימטר? ומה עם סדק בעובי 20 מ"מ או 1 ס"מ בלבד?!

• הטבלה לא מתייחסת כלל לסוג הסדקים ואבחונם לפי כיוונם ומיקומם במבנה, ביחס למיקום היסודות ומבנה השלד. לעניין זה יובהר כי רצפה קונזולית, אשר עובי הסדק בחלקה העליון, מעל הקורה, הוא 4 מ"מ (לפי הטבלה מדובר בסדק קל)- היא עלולה להיקבע על ידי קונסטרוקטור  כרצפה שאינה יציבה כלל ועיקר, ודרוש להרסה בטרם תיהרס מאליה. בהחלט יכול להיות כי לא מדובר ב נזק חזותי בלבד, כפי שעולה מהטבלה, כשעושים בה שימוש בלתי מושכל ומצטטים ממנה ומסיקים על פיה "כזה ראה וקדש".

• הטבלה מתייחסת לסדקים בקירות בלוקים בלבד- לא לסדקים בקירות, קורות ועמודי בטון וגם לא לסדקים בין קירות הבלוקים לרכיבי השלד. למעשה, הטבלה מתייחסת לסדקים בחלק הזניח של המבנה- קירות לא נושאים- ולא מתייחסת כלל לסדקים ברכיבים נושאים. האם באמת קירות הבלוקים מעידים נכונה על חוזקו של השלד הפגום?! יש מצב בו סדק בעובי שלפי הטבלה מוגדר כקונסטרוקטיבי – אינו כזה...

• כאמור, הסדקים שבטבלה הם סדקים בבלוקים, לא בשלד. במצב זה, נדרש היה כי תהיה התייחסות מפורטת לסוגי הבלוקים השונים לפי חוזקם המבני ושיטות בנייה נוספות, דבר שלא נעשה.

• הטבלה לא מתייחסת כלל לסיבת הנזקים ולא מביאה כלים שימושיים לבדיקה הכרחית זו. יובהר כי לא ניתן לאבחן מבנה סדוק ולגזור את דינו להריסה או לתיקון כזה או אחר ללא אבחון סיבת הסדקים. יש הבדל ניכר באופי התיקון בין סדקים הנגרמים מסיבות שונות; שקיעת יסודות, התרוממות יסודות עקב תפיחת הקרקע, רעידת אדמה, שלד פגום בתכנון, שלד פגום בביצוע וכן הלאה...

• שיקול דעת הנדסי, כמתחייב מהטבלה, בכוחו להפוך את היוצרות ואת תוצאות הטבלה. למעשה, מי שאינו קונסטרוקטור/אינו מתכנן מבנים בפועל - לא יכול לעשות שימוש בטבלה זו ובנתונים המופיעים בה, ומי שכן קונסטרוקטור- אינו זקוק לטבלה זו, אשר עלולה להטעות וליצור בסיס למסקנות שגויות.

• בטבלה הנ"ל יש תיאור פגמים ביחס לעובי הנמדד של הסדק. לא מן הנמנע כי הפגמים אשר קיימים בפועל חמורים יותר מאשר מצוין בטבלה- ואין כל אפשרות להסתמך על טבלה זו באופן עיוור.

• הטבלה שבתקן היא סלחנית. במקרים מסוימים, שבר של 1.5 ס"מ עלול לגרום לקריסת קיר על יושבי הבית, ולא רק לנזקים בדלתות ובאיטום...

יש לדעת כי כל סדק רחב היה פעם סדק צר ואף נימי או אפסי שלא רואים אותו כלל, והמבנה בו נמצא הסדק, ככל שהוא מבנה מסוכן כשהסדק רחב, הוא גם מבנה מסוכן כשהסדק נימי ובלתי נראה כלל...