אסתטיקה
מי שרואה בתקנות ובתקנים "חזות הכול" - טועה, ועלול להטעות.
יש מצבים, בהם פריט בבניה לא מצוי בסתירה עם שום הוראת חיקוק, עומד בכל דרישות התקנים - ובכל זאת נפל בו פגם מהותי.
מומחים שונים בתחום הבניה, כמו גם מתכננים, נוקטים לעתים בפתרונות מאולתרים כדי לבטל ליקוי בניה, תוך זניחת הדרישה לרמה אסתטית, ובלבד שלא תהיה בפתרון הננקט אי התאמה לתקן כלשהו.
הדרישה לרמה אסתטית - כאשר אינה מוגדרת במכלול התקנים - היא סובייקטיבית ונתונה לשיקול דעת, אך אינה בטלה.
ראה בעניין זה ת"א 906/00 חזות ערן ואח' נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ, שופט: י' דר, בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתן ביום 08.11.2004, לא פורסם, מובא באתר www.benezra.co.il להלן ציטוט רלוונטי:
" 5. המומחה מטעם בית-המשפט - כללי
5.1 צריך לפתוח בהתיחסות לשאלות שהציג ב"כ הנתבעת למומחה, המהנדס סוהיל סאבא, בתחילת החקירה. המומחה נשאל כיצד הוא רואה את תפקידו כמומחה של בית-המשפט והאם הוא אמור לחוות דעה רק לצד הטכני או גם בעינים שאינם טכניים בהכרח.
בהקשר זה נשאל אם הוא סבור שהוא חייב לחוות דעתו על עבודה שהיא בגדר "משהו לא יפה" בהעדר תקן, תקנה או חוק. על כך השיב המומחה: "כן. בית-המשפט לא ילך לשם ואני לא הולך לשם" (עמ' 19 ש'5).
5.2 צודק המהנדס סאבא כאשר הוא קובע שחוות הדעת שלו אמורה לשקף ממצאים שבית-המשפט לא יראה. במלים אחרות - במידה לא מעטה משמש המומחה כ"עיניו של בית-המשפט" לא רק בתחום התמחותו אלא, גם, פשוטו כמשמעו - המומחה מביא לידי ביטוי בחוות דעתו את שרואות עיניו.
ראוי שמומחה מטעם בית-המשפט, בעיקר בתיקים של ליקויי בניה, שחלקם טכניים וחלקם אסתטיים, יביע דעתו וישקף את ממצאיו לא רק בתחום הטכני אלא גם בתחומים אחרים. זכותו של המומחה לחוות דעתו על ליקויי, גם אם הליקוי נמצא בתחום המותר על פי התקן, אולם מחמת היקפו, גודלו או היותו במקום בולט, הוא נראה למומחה כפגם המשקף תכנון לקוי או ביצוע לקוי.
5.3 מוסכם שחוות דעתו של המומחה היא כלי עזר. בית-המשפט אינו כבול בממצאי המומחה ובהמלצותיו, בידי בית-המשפט נותרת ההכרעה הסופית ביחס לשאלה העומדת לדיון אם טענה לליקוי מבוססת ואם היא מצדיקה תיקון או פיצוי (ע"א 402/85 רחל מרקוביץ ו- 2 אח' נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא (1) 133, 139).
5.4 בחוות הדעת מתיחס המומחה בנפרד לכל דירה, כאשר ההתייחסות נעשית בסעיפים ובסעיפי המשנה.
חקירת המומחה, כמו גם שאלות ההבהרה, התקדמה בליקויים מסויימים, תוך הפניה לסעיפים, ואלה חזרו לעתים במספר דירות.
5.5 חוות דעתו של המומחה מאוזנת, ובמרבית הנקודות שבמחלוקת לא ראיתי סיבה שלא לקבל את דעתו, הן בקביעות בדבר מהותו של הליקוי והן בהערכת מחיר התיקון והפיצוי הראוי, מקום שלא ניתן לתקן את הליקוי."
חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש (במקרה הנדון המהנדס סוהיל סאבא), אמורה לכלול גם את חוות דעתו וגישתו האישית, ולא להסתפק בהתאמה לתקנים ולתקנות; המומחה אינו רובוט.
גישה זו באה לידי יישום באותו פסק דין בעניין מעקי המרפסות. אלו הותקנו בדירות בגובה לא מספיק, והיו שתי אפשרויות לתיקון כל מעקה - או להוסיף פרופיל להשלמת הגובה כדי שיתאים לדרישות התקן (ואז לא ייוותר שום סיכון בטיחותי), או - לבצע מעקה חליפי; לפרק את המעקה הקיים ולהתקין תחתיו מעקה חדש, שיהיה בנוסף לבטיחותי - גם אסתטי.
כך נפסק:
"6. מעקה חדש או מתוקן
6.1 בסעיף 1.8 לחוות הדעת של התובעים 2-1, התיחס המומחה לליקוי במעקות נמוכים מדי למרפסות.
עניננו במעקה במרפסת הדיור שהותקן באלכסון, גובהו בצד אחד 91 ס"מ ובצד האחר 100 ס"מ. עקב כך נוצר מעקה אלכסוני, והפרש הגובה בין הרכיב האופקי מהמדרך האחרון עד לסוף המעקה משתנה וגם הוא אינו תקני.
בחקירה נגדית הפנה ב"כ הנתבעת את המומחה לשאלות ההבהרה, שם הציעה הנתבעת לתקן את המעקה ולהתאימו לתקן בעלות של 600 ₪, במקום לפצות את התובעים בעלות התקנת מעקה חדש בעלות של 2,000 ₪.
6.2 המומחה השיב להצעת ב"כ הנתבעת בדבר תיקון כי "לא יהיה לזה שום צורה. זה טלאי על טלאי" (עמ' 21 ש' 10).
6.3 המעקה הותקן ויוצר בצורה לקויה. במקרה כזה, אינני רואה סיבה לחייב בעל דירה להשלים עם תיקון מעקה. זכותו של רוכש דירה לקבל מעקה תקין מלכתחילה. כאשר במקום זאת בונה המוכר את המעקה ברשלנות והוא פגום, אין מקום לכפות על בעל הדירה לקבל פריט מטולא.
אני קובע שהתובעים זכאים לקבל פיצוי למעקה חדש."
לפיכך, ברור כי לא ראוי להסתפק בהתאמה לתקן, ולא ראוי שיינקט הפתרון "הכי זול שיש", אלא זאת: לדיירים מגיע פתרון הנדסי-תכנוני שהיה ראוי לנקוט בו מלכתחילה, להבדיל מפתרון מאולתר, או: פתרון בעלות מינימלית, המסב נזק אסתטי לדיירים.