נעילת דלת כניסה – דיון ומקבץ מדברי שופטים

דלתות הכניסה לדירות - לית מאן דפליג, כי בדלתות הכניסה קיימת נעילה לשלושה כיוונים בלבד, ולא לארבעה כיוונים כנדרש בתקנה 2.92 לתקנות. כך, שחרף העובדה כי הדלתות עומדות בהוראת תקן ישראלי 5044 (ראו: סעיף 7 לחוות דעתו של ד"ר קורין), הרי שלא ניתן להתעלם מאי ההתאמה לתקנות. על כן, הנני קובעת כי כל משפחה מבין משפחות התובעים זכאית לפיצוי בסך של 1,400 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בהתאם לדרישת התובעים שלא נסתרה

ע"א 20205-10-20 תורג בע"מ נ' מוטי אורנשטיין ואח' (מחוזי חיפה, שופטת: תמר שרון נתנאל):

לא מצאתי כל פסול בקביעתו זו של בית משפט קמא: על מנת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה בעניין זה, היה על תורג להוכיח, כי מנגנון של 3 בריחים + בריח נוסף, צידי, כפי שהותקן בדלת דנן, הוא שווה ערך למנגנון בן 4 בריחים, אשר ננעלים בארבעה כיוונים.

עיון בפרוטוקול הדיון מעלה, כי תורג בחרה שלא לשאול את המומחה כל שאלה בעניין זה ועיון בחוות הדעת מטעם מומחה המערערות מעלה, כי הוא הסתמך על תקן - מפמ"כ 196 אשר קובע, כי "במקום הבריח בפיאה התחתונה של הדלת אפשר להתקין, בפיאה הצדדית (בצד שמותקן בו המנעול) בחלק התחתון של הדלת  בריח נוסף על הבריח הקיים בה" וציין כי מכאן - שמדובר בנעילה "שקולה" לדרישת התקנה.

אינני סבורה שזו מסקנה נכונה, אשר יכולה להרים את נטל הראייה המוטל על תורג, בעניין זה. העובדה שעל פי מפמ"כ 196 ניתן להתקין בריח צדי במקום בריח תחתון, עדיין איננה אומרת שהתקנה כזו שקולה, מבחינת חוזק עמידות אמינות, כנגד התקנת 4 בריחים ל- 4 כיוונים שונים, כדרישת התקנה. לשם כך יש צורך בחוות דעת מומחה אשר תבדוק זאת בפועל וחוות דעת כזו לא הוגשה.

ת"א 6576-04 אלברט סופר נ' אפריקה ישראל בע"מ (שלום חיפה, שופט: שמעון שר):

ליקויים בדלתות:

כאן אני מקבל את הטענה אשר הועלתה על ידי התובעים בדבר נעילת דלת כניסה אשר אמורה להיות ל-4 כיוונים, וזאת מהסיבה שעל פי תקנות תכנון ובניה התוספת השניה סעיף 2.92 יש דרישה לנעילה ב-4 כיוונים, ולעניין זה גם את פסק דינו של כב' השופט סוקול ת.א. 19918/99 אברהם נ' סעמר בית משפט השלום בחיפה, והציטוט אשר מופיע בתשובה לסיכומים. הסכום אשר ישולם הינו הסכום 1,500 ₪ כדרך האומדנא.

מנגנון הנעילה של דלת הכניסה:

18. לטענת התובעים, סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) קובעת, כי יש להתקין מנעול בטחון בעל 4 בריחים ב-4 כיוונים, בעוד המומחה מסתפק ב-3 בריחים ל-3 כיוונים.

בתשובותיו העריך המומחה עלות הוספת בריח בסך 350 ₪. התובעים מבקשים לקבוע, כי עלות התיקון היא 1,500 ₪, בעקבות פסיקה אחרת אליה מפנים.

אכן הנעילה צריכה להיות ל-4 כיוונים, כשמדובר בדלת כניסה, בהתאם לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). עלות התיקון המוערכת ע"י המומחה (350 ₪), נראית לי על הצד הנמוך, בהתחשב בכך שמדובר בדלת כניסה מעוצבת. ראיתי להעמיד עלות התיקון על 1,000 ₪ (תוספת של 750 ₪ על הערכת המומחה, לכל דירה).

26. נעילה ל-4 כיוונים של דלת הכניסה - לטענת התובעים מנגנון הנעילה חסר בריח לכיוון הרצפה וזאת בניגוד לתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה, תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), התוספת השניה, הקובעת: "אמצעי (2) (א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים...". לפיכך, טוענים כי יש לפסוק להם את הסכום של 800 ₪, שהינה עלות התקנת מנגנון נעילה ל-4 כיוונים, לרבות לכיוון הרצפה, כפי שהעריך ברלינר בעדותו (עמ' 4 שו' 10).

27. בחוות דעתו קבע ברלינר כי דלת הכניסה שהותקנה ללא בריח לכיוון הרצפה הינה דלת תיקנית ומאושרת. ברלינר ציין שבשנים האחרונים מותקנות דלתות פלדלת ללא בריח ברצפה כי החור ברצפה נוטה להיסתם ומקשה על נעילת הדלת. התובעים טוענים כי העדר הבריח לכיוון הרצפה, בניגוד לתקנות, מהווה פגיעה בזכויותיהם בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק המכר דירות"), ומפנים לפסיקה התומכת בטענתם.

28. מנגד עותרת הנתבעת כי אאמץ את חוות דעתו של ברלינר.

29. התובעים זכאים לדלת כניסה העומדת בדרישות התקנות, ולכן אני מקבלת את עתירת התובעים, ופוסקת להם 800 ₪ בגין ליקוי זה.

2.91 דלת כניסה -

בימ"ש קמא קבע כי אין ליקוי בדלת הכניסה - כאשר הורכבו בדלת 3 עוקצים במקום 4.

סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 קובע כי לדלת כניסה לבית נדרש "מנעול בטחון בעל 4 בריחים הננעלים ב-4 כיוונים".

בנסיבות אלו, טעה בימ"ש קמא בקובעו כי אין ליקוי בדלת ואנו מאמצים קביעת המומחה מטעם המערערים לפיה המדובר בליקוי.

דלת כניסה

6. בעניין זה הורה בית המשפט של הערעור לקבל את קביעת מומחה התובעים, והפך בכך, ככל הנראה, את הקביעה בפסק הדין - קביעה שהתבססה, בין היתר, על דברי מומחה התובעים (עמ' 53 שו' 6-10) לפיהם "אני יודע שיש הסכמה לקבל חלוקה אחרת של עוקצים".

לאור קביעת בית המשפט המחוזי לא נותר אלא לפסוק לתובעים את הסכום שפורט בחוות הדעת מטעמם ואולם פיצוי בעניין זה לא מגיע למר אלון בודנר - שבביתו הורכבה דלת שונה - על פי הזמנתו. (הטענה לפי הדלת ביתו של בודנר שונתה לפי הזמנתו - פורטה בחוות דעת מומחה הנתבעת - ולא נסתרה).

הפיצוי ליאיר ועדנה שטרן, הינו לכן - 1,400 ₪ לכל אחד מהם.

דלת כניסה לדירה

37. על פי תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970 (להלן: "התקנות"), התוספת השניה נעילת דלת כניסה אמורה להיות ל-4 כיוונים. דרישה זו אושרה לא אחת בפסיקה והתובע הביא בסיכומיו מספר לא מבוטל של פסקי דין המדגימים זאת.

38. המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס בחוות דעתו לנושא נעילת דלת הכניסה ל- 4 כיוונים ולא ניתן על ידו כל הסבר מדוע שלא ליתן פיצוי לתובע בגין ליקוי זה אשר עומד בסתירה לתקנות. בתשובה לשאלת ההבהרה ששלחה בא כוח התובע בדבר עלות נעילה ל-4 כיוונים השיב המומחה כי העלות היא 1,250 ש"ח ולפיכך אני קובע כי התובע זכאי לתשלום סכום זה.

11. דלת הכניסה בדירתם של התובעים כוללת בריחים לשלושה כוונים, ללא בריח לכוון הרצפה, בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 (להלן "התקנות"). בנוסף, נטען על ידי התובעים כי גובה ידית הדלת הינו 104.5 ס"מ מהרצפה, במקום 97 ס"מ - 101 ס"מ, על פי ת"י 23.

באשר למלבן הדלת, נטען על ידי מומחה התובעים כי מצויים בו חורים מיותרים וברגים.

12. מומחה הנתבעת שלל ליקויים בדלת הכניסה והמלבן, תוך שהוא מתבסס על תגובתו של מנהל טכני ארצי של חברת "שריונית חסם", אשר יצרה את הדלתות. המומחה אינו מתכחש לכך שעל פי תקנה 2.92 לתקנות יש צורך בבריחים לארבעה כוונים אולם, לשיטתו בריח לכוון הרצפה מסוכן, הוא חלש וקל לפריצה.

13. תקנה 2.92 לתקנות קובעת כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כיוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמע, בן היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישת התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי לכוון הרצפה אינה יעילה. לפיכך, על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה ובמדה ותיקון זה אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן האמור.

17. סיכומה של נקודה זו, על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש.

דלת הכניסה והמלבן

12. בפסק הדין החלקי נקבע כי על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש.

13. בהתאם לחוות דעתו המשלימה של המומחה, הרי שהנתבעת הוסיפה בריח אולם, תיקון השיש לא בוצע. המומחה העריך את עלות תיקון ליקוי זה בסך של 300 ₪. משלא בוצע התיקון הנדרש, על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום זה.

21. תקנה 2.92 לתקנות קובעת, כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כיוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כיוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישות התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמעה, בין היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישות התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי לכיוון הרצפה אינה יעילה.

דלת כניסה

20. אין כל חולק כי דלת הכניסה מנוגדת לדרישת התוספת שכן חסר בה בריח, אך המומחה מצא שאין בכך כל ליקוי כי הדבר הוכח כבלתי יעיל. הערכת המומחה אינה מקובלת עלי שהרי כפי שראינו נוהג של קבלנים עשוי להביא בסופו של דבר לשינוי הוראה בתוספת ואילו בעניין הנוכחי למרות הנוהג לא מצא המחוקק לשנות את הוראותיו.

אין כל סיבה שקבלן לא ימסור לדייר את שהתחייב לו ואת שנדרש הוא על פי חוק המכר.

יתירה מזו, לא ברור מדוע הוספת בריח אינה יעילה ועל פי מה הגיעו למסקנה שהדבר אינו יעיל. לפיכך יש לאמץ את דרישת התובעים לפיצוי בסך 400 ₪.

4.1.1 דלת כניסה לדירה

המומחה המוסכם קבע כי יש להעתיק את הפתח ודלת הכניסה בשיעור של 2 עד 3 ס"מ מהקיר הניצב כך שתוכל להיפתח למלוא רוחב הפתח. התובעים מבקשים לקבוע פיצוי נוסף של 4,400 ₪ לפי הצעת מחיר עבור הזזת הדלת בתוך המסגרת הקיימת. איני מקבל טענתם זו של התובעים. המומחה המוסכם נשאל על תיקון זה במסגרת שאלות ההבהרה ובתשובתו קבע כי מדובר בתיקון פשוט. איני מוצא מקום לסטות מקביעתו זו.

עם זאת, איני מקבל את חוות דעתו לעניין הבריח הננעל לרצפה. בת"א 6853/99 טל נ' א.י.י.ו מבנים נקבע לעניין זה -

"לשון סע' 2.92 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970 (להלן: תקנות התכנון והבניה), היא ברורה ולפיה יש להתקין בריחים בארבעה כיוונים: עם זאת, לשון הסעיף מאפשרת נעילה באמצעי אחר ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא שווה ערך תהיה על מי שטוען לכך. המומחה המוסכם מציין כי מכון התקנים העניק תו תקן לדלת. בכך עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה כי האמצעי האחר - שהוא התקנת מנעולים בשלושה כוונים ללא התקנת מנעול בכוון הרצפה - הוא שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו לאמצעים שפורטו בסע' 2.92, ואין מדובר בליקוי". (ההדגשות שלי - מ.ר.)

הנתבעת לא טענה ואף לא הוכיחה כי לדלת הוענק תו תקן מאת מכון התקנים ולפיכך מדובר בליקוי שעליה לפצות את התובעים מס' 1 בגינו. הן המומחה מטעם התובעים והן המומחה המוסכם לא נקבו בסכום הפיצוי והתובעים מבקשים לקבוע פיצוי על פי הערכה. אני קובע כי על הנתבעת לפצותם בגין ליקוי זה ב- 1,000 ₪ וכן 600 ₪ לפי חוות דעתו של המומחה המוסכם.

דלת הכניסה הראשית

9. הדיירים סבורים כי יש לפסוק לטובתם גם פיצוי בגין ליקוי בדלת הכניסה הראשית לדירה, שכן בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 (להלן: תקנות התכנון והבניה או התקנות) המחייבת ארבעה בריחים הננעלים בארבעה כיוונים חסר בדלת שהותקנה בריח אנכי תחתון.

10. המומחה איתר ארבעה בריחים בדלת הכניסה, אם כי הבריח התחתון ממוקם בצורה אופקית ולא אנכית. מאחר שסעיף 2.92 לתוספת השניה של התקנות כולל מספר אמצעי נעילה חלופיים קבע המומחה כי אם תמציא החברה אישור היצרן לפיו הדלת תואמת לדרישות התקנות אין צורך בתיקון.

11. אין חולק כי חרף טענותיה בעניין זה לא המציאה החברה אישור היצרן. לכן הגם שסעיף 2.92 לתוספת השניה מתיר אמצעים חלופיים לנעילת דלתות זולת התקנת פין אנכי, משלא הומצא אישור היצרן אודות עמידה בדרישות התקנות והתקנים יש ליתן לדיירים ליהנות מהספק ולפסוק לטובתם פיצוי בגין ליקוי אפשרי זה. יש להוסיף אפוא את הסכום הנקוב בתשובות המומחה על שאלות ההבהרה בסך 500 ₪ בתוספת מס ערך מוסף.

אכן, תקנה 2.92 לתקנות קובעת כי לדלת כניסה יש להתקין "מנעול ביטחון בעל 4 בריחים ננעלים בארבעה כיוונים", לרבות לכיוון הרצפה. משמע, שלא ניתן להחליף עוקץ זה בעוקץ בחלק התחתון של הדלת לכיוון המנעול, כפי שעשה הקבלן. על כן, קיים ליקוי בדלת בעניין זה.

בעניין זה מצאתי לסטות מחוות דעת המומחה. סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה קובע כי לדלת כניסה לבית נדרש "מנעול בטחון בעל 4 בריחים הננעלים ב - 4 כיוונים". מומחה הנתבעת טוען כי מדובר בדלת בטיחותית יותר וכי למעלה מ- 17 שנה מיוצרות דלתות ללא הבריח הרביעי ומקבלות תו תקן. ייתכן כי נכונים הדברים, אך עובדה היא כי משך זמן זה לא שונתה התקנה והדרישה עדיין קיימת וזכותם של התובעים לקבל את הדירה בהתאם לדרישת התקנות. לאור האמור, הנני מאשרת תוספת של 1400 ש"ח ובצירוף מע"מ ופיקוח הנדסי - סך של 1,802 ₪.

דלת כניסה ראשית (סעיף 16 לחווה"ד)

מר בן עזרא קבע כי דלת הכניסה הראשית אינה נפתחת בזווית של 90 מעלות מחמת הרכבה לקויה, אגף הדלת רופף ואינו יציב, אין נעילה לכיוון הרצפה אלא לשלושה כיוונים בלבד, והעריך את עלות החלפת הדלת הנ"ל בסך של 3,500 ₪.

מר גולדנברג קבע בהתייחס לליקוי זה כי "הסעיף לא קיים".

מומחה ביהמ"ש לא מצא הצדקה לליקויים הנטענים בחוות דעת המומחה בן עזרא, מלבד קילוף הציפוי בדלת, ובתשובה לשאלת הבהרה השיב כי לא ראה כי קיימת טענה על מנגנון הנעילה.

לעניין זווית פתיחת הדלת - בסיכומיו טען התובע כי מומחה ביהמ"ש התעלם מהעובדה כי הדלת אינה נפתחת בזווית של 90 מעלות.

המדובר בטענה עובדתית, ומשהחליט התובע לא לזמן את מומחה ביהמ"ש לחקירה, אז קביעתו של המומחה להעדר ליקוי זה, לא נסתרה.

לעניין מנגנון הנעילה - מומחה התובע מר בן עזרא קבע כי לא קיים בדלת הכניסה הראשית מנגנון נעילה ל-4 כיוונים כפי הנדרש בתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה, אלא לשלושה כיוונים בלבד (אין נעילה לכיוון הרצפה).

תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה קובעת כדלקמן:

"נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור- תהיה על מי שטוען כך" [ההדגשה אינה במקור, כ.ג']

בהמשך מפרטת אותה תקנה את האמצעים הדרושים וביניהם "מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי....".

בענייננו, הטענה כי בדלת הכניסה הראשית מותקן מנגנון נעילה לשלושה כיוונים לא נסתרה על ידי מומחה ביהמ"ש ו/או מומחה הנתבעים. אמנם בהתאם לתקנה 2.92 אין הכרח שמנגנון הנעילה יהא בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים, אולם נטל ההוכחה שמנגנון הנעילה המותקן בדלת הכניסה הראשית של דירת התובע כמתואר לעיל, הוא שווה ערך, מבחינת חוזקו ועמידותו ואמינותו, למנגנון נעילה בעל 4 בריחים כאמור, מוטל על הנתבעים, ובנטל הזה הם לא עמדו.

לפיכך, הנני קובעת כי יש להחליף את דלת הכניסה הראשית, וכי עלות החלפה זו מסתכמת בסך של 3,500 ₪ (לפני מע"מ).

9. הדין דורש כי בדלת הכניסה יהיו בריחים נועלים לארבעה כיוונים. המומחה מאשר בחקירתו כי אין בדלת הכניסה מנגנון בריחים לארבעה כיוונים (עמ' 5 ש' 1-7). יחד עם זאת, המומחה בחוות דעתו אינו מאשר ליקוי זה שכן לדידו מה שקיים הוא שווה ערך למה שהחוק קובע במובן זה שבדלת הספציפית יש שני בריחים לצד, בריח נוסף לכיוון מעלה, ובריח רביעי לצד הצירים של הדלת. הקביעה שמדובר בדלת שוות ערך היא קביעה משפטית. לאור זאת בית המשפט מוסמך להתערב בקביעה זו אם הוא סבור שהמומחה טעה.

לעניות דעתי הדלת המותקנת בדירת התובעים אינה תואמת את דרישת התקן ואינה שוות ערך לדרישה זו. כפי שמוין בסיכומי התובעים, קיימת פסיקה למכביר אשר קבעה אותה קביעה ולא מצאתי הצדקה לפסוק בניגוד לה. לכן יש להוסיף על חוות דעת המומחה סך של 1,400 ש"ח בתוספת מע"מ ובס"ה סך של 1,801 ש"ח. 

46. דלת הכניסה, סע' 33-40 לחוו"ד מומחה בית המשפט - מומחה בית המשפט קבע כי באופן כללי, דלת הכניסה הותקנה בהתאם לנדרש.

47. לטוענת התובעים התעלם מומחה בית המשפט מהטענה שהדלת לא ננעלת על ידי בריחים ל- 4 כיוונים, בניגוד לתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה וזאת למרות שהעיד כי לא קיבל שום אישור מהנתבעת, בדבר מנגנון נעילה שווה ערך. גם טענות הנתבעת כי הדלת עומדת בתנאי תקן 5044 המפנה למפמ"כ 196 אינה יכולה להועיל לה, שכן קיומו של תקן זה אינו מבטל את הדרישה להוכיח כי המנגנון הקיים בפועל הוא "שווה ערך".

48. הנתבעת מפנה בחוות הדעת לתקן 5044 המפנה לדרישת מפרט מכון התקנים מפמ"כ 196, המתייחסים לדלת מסוג open galery המותקנת בדירה. שם נקבע כי בדלת מסוג זה ניתן להתקין בריח בפאה הצדדית בחלקה התחתון של הדלת, במקום הבריח האנכי התחתון.

49. הנני מקבלת את טענות התובעים בעניין זה. תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה קובעת: "נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקות, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען לכך". דרישת התקנות הינה לנעילה ל-4 כיוונים, לרבות בריח אנכי תחתון. על אף קיומו של התקן הנטען וטענת הנתבעת כי מזה זמן רב לא מבוצעות דלתות עם בריח רביעי אנכי, עדיין לא שונתה התקנה והדרישה לקיומם של 4 כיוונים. זכותם של התובעים לקבל את הדירה בהתאם לדרישת התקנות, משלא הוכח בפני כי הדלת שבדירה יוצרה לפי התקן וכי נעילה שכזו מהווה אמצעי "שווה ערך" מבחינת חוזקו ואמינותו.

 50. לכן הנני מאשר החלפת הדלת בעלות של 3,500 ₪ כפי שקבע מומחה בית המשפט בחקירתו (עמ' 12, ש' 31-35 ועמ' 13, ש' 1 לפרוטוקול). מסכום זה יש לנכות את הסכומים שאושרו בחוות הדעת בסך כולל של 1,250 ₪. לפיכך הסכום שיש להוסיף הינו 2,250 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי - סך של 2,896 ₪.

ראה גם ת"א 15441-07-18 אריק חג'ג' ואח' נ' בתי שיכון בזכרון יעקב בע"מ ואח', שופטת תמי לוי יטח, פסק דין מיום 1.5.2022.

34. מלשון התקנה עולה אפוא דרישה הן ל-4 בריחים והן לנעילה ב-4 כיוונים.

35. בהינתן כי בענייננו אין אלה פני הדברים וכי אף הנתבעת מודה כי מנגנון נעילת דלת הכניסה לדירה פועל ב-3 כיוונים בלבד, יש לקבל את טענת התובעים בעניין זה.

36. בהתאם לחוות דעתו של המהנדס בן עזרא אני קובעת אפוא כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגין רכיב זה פיצוי בסך 2,574 ₪.

21.1 דלת הכניסה לדירה - נטען כי על פי התקנות נדרשים בריחים הננעלים ל-4 כיוונים, אולם, בפועל יש בריחים ל-2 כיוונים בלבד ועוקץ קבוע שלא ננעל. לאור זאת, ובהתחשב גם בליקוי של סף הדלת, קבע מר בן עזרא כי יש לפרק את הדלת ולהתקינה מחדש בעלות של 4,500 ₪. המומחה אורמן אישר בחקירתו (בעמ' 19 מש: 25 ועד עמ' 20 ש: 9), את דרישת התקנות אולם שלל את הצורך בהחלפת הדלת בשלמותה ועמדתו מקובלת עלי ובהתאם לה ישומו הליקויים.

תיקון זרועות הנעילה בדלת - בסעיף 5.2 לחוות דעתו אישר המומחה אורמן שיש לתקן את זרועות נעילת הדלת שלא חודרים לחרירי הנעילה והעריך את התיקון ב-350 ₪. בחקירתו (בעמ' 16 ש: 3-5) אישר שניתן להעריך תוספת של 600 ₪ בגין זרוע נעילה (ראה גם תשובה לשאלת הברה מס' 2). לכן מדובר בתוספת של 1,200 ₪ בגין שתי זרועות נעילה, ומצאתי שמדובר בהערכה סבירה.

דלת כניסה ראשית (סעיפים 5-11 לחוו"ד מומחה בית המשפט)

8. לטענת התובעים, יש לפסוק להם סך של 3,500 ₪ בגין החלפת הדלת, בהתאם לחוו"ד בן עזרא, שכן, בחוו"ד ברלינר אין נימוק לקביעתו, ובחקירתו העיד כי יש נעילה רק לשני כיוונים בעוד שלפי תקנה 2.92 לתקנות התכנון ובניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות") נדרשת נעילה של בריחים ננעלים לארבעה כיוונים, ואף אישר כי לא קיבל אישור מעבדה בדבר מנגנון שווה ערך ולא בדק את הדלת ואת המנגנון. המומחה גם אישר כי המחיר שנקבע ע"י בן עזרא, סביר.

9. מנגד, טוענת הנתבעת, כי המומחה קבע שאין כל ליקוי במנגנון הנעילה, וקביעתו מבוססת על הוראות התקנות ותקן מכון התקנים הישראלי לפיהם ניתן להתקין מנגנון נעילה שלא כולל 4 עוקצים בתנאי שהותקן אחר שווה ערך. המומחה העיד כי כיוון ביצוע מנגנון הנעילה כפי שבוצע ע"י הנתבעת נעשה באופן ההנדסי המקובל מזה שנים והדבר שווה ערך לנעילה ל- 4 עוקצים והעיד כי ראה אישורים על כך בדירות אחרות. המומחה הסביר כי יצרני הדלתות כבר לא מבצעים התקנה של עוקץ רביעי בכיוון הרצפה מאחר ואותו חור פגע ביעילות הנעילה עקב נטייתו להיסתם מאבק ולכלוך.

10. בחוות דעתו קיבל המומחה חלק מטענות התובעים, כפי שהובאו בחוו"ד בן עזרא, כך לעניין הצורך בשיפור פתיחת הדלת, תיקון עוקצי הדלת וקיומו של ליקוי קל בגימור ליד מלבן הדלת, ודחה את יתר הטענות כאשר העיקרית ביניהן, מתייחסת לטענת הליקוי במנגנון הנעילה של הדלת. בעדותו, טען המומחה, כי כבר שנים יצרני הדלתות לא מבצעים עוקץ כלפי מטה מאחר שהסתבר כי החור ברצפה נוטה להיסתם מאבק ולכלוך ולכן מקשה על נעילת הדלת (עמ' 21, שורות 28-31). עוד העיד המומחה כי התקן מאפשר נעילה של 3 עוקצים, במידה ומדובר במנגנון שווה ערך, אך אישר כי לא קיבל אישור מעבדה המעיד על כך, אלא רק ראה מסמכים בדירות אחרות המעידים על כך (עמ' 20).

התובעים הפנו בסיכומיהם לפסיקה ענפה בנושא, בה התקבלה הטענה לפיה מנגנון של שלושה עוקצים אינו עומד בדרישת התקנות, המחייבת נעילה בארבעה כיוונים, ועל כן מהווה ליקוי המצדיק פיצוי. אכן מדובר בסטייה ברורה מהוראת התקנות, ולא הוכח כי המנגנון שיושם שווה ערך לזה הקבוע בתקנות.

על כן, אני מקבלת את טענת התובעים בנדון ופוסקת להם פיצוי נוסף בסכום נוסף של 2,500 ₪.

21. מומחה התובעים טען בחוות דעתו כי דלת הכניסה בדירתם של התובעים כוללת בריחים לשני כיוונים בלבד וללא בריח לכוון הרצפה, כאשר קיים עוקץ קבוע קצר בן 12 מ"מ בצד הצירים, בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן "התקנות").

22. המומחה ברלינר טען בחוות דעתו כי לא מצא פגם במתקן נעילת דלת הכניסה לדירה.

23. תקנה 2.92 לתקנות קובעת, כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כיוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשני כיוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמעה, בין היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבנייה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישת התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח לכוון הרצפה אינה יעילה. יתרה מזאת, על פי הרישה לתקנה 2.92, מותרת התקנת אחד האמצעים המפורטים בה, "או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך". התקנה מפרטת דרישות שונות בדבר חוזק ועמידות של הדלתות ואמצעי הנעילה שלהן. מאחר והנתבעות התקינו אמצעי נעילה השונה מאלו המפורטים בתקנה 2.92 הנ"ל, מוטל עליהן הנטל להוכיח כי הוא שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו. הנתבעות לא עמדו בנטל הרובץ לפתחן ולכן, גם מטעם זה אני דוחה את טענויהן. מנגד, החור המיותר המשקוף אינו מצדיק פיצוי כלשהו.

סיכומה של נקודה זו, אני מקבל את עמדת התובעים בעניין דלת הכניסה. עלות החלפת מנגנון הנעילה הוערך על ידי המומחה ברלינר בסך של 500 ₪ ויש להוסיף סכום זה לחוות דעתו.

ת"א 37409-02-17 חזן ואח' נ' קבוצת א. דורי בע"מ (שלום חיפה, שופטת: איילת הוך - טל, 22/08/2019):

דלת כניסה – בן עזרא מפרט בס' 5 לחוות דעתו מספר ליקויים בדלת הכניסה. ביניהם, העובדה שנעילתה אינה עולה על הדרישה הקבועה בפריט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 (להלן - התקנות), בו נדרש כי הנעילה תהיה ל – 4 כיוונים. על בסיס הליקויים האמורים, בן עזרא קובע כי יש להתקין מחדש את הדלת בעלות 3,500 ₪.

גולדשטיין מקבל חלק מהליקויים אותם מציין בן עזרא וקובע כי יש לבצע כיוון והתאמה של מכלול הדלת ועבודות גימור במלבן הדלת, בעלות של 500 ₪. לעניין נעילת דלת, מציין גולדשטיין כי פריט 2.92 מחייב את האמצעים הרשומים בו או אמצעי שווה ערך אחר. גולדשטיין מציין כי האמצעי שהותקן לא רק שהוא שווה ערך, אלא הוא עדיף על מצב בו קיימת נעילה ל – 4 כיוונים. עוד מוסיף גולדשטיין כך -

"יש לציין כי בדירה נשואת חוות הדעת, הותקנה דלת פלדה תוצרת חברת "פלרז" הנושאת תו תקן כחוק, המהווה את ההוכחה הראויה כי מבנה הדלת עומד בדרישות הנקובות בתקנה. למניעת ספק, יש לקבל את התייחסות ברת "פלרז" בנושא זה".

המומחה התייחס בחוות דעתו למכלול הדלת וקבע כי יש לבצע התאמה של כנף הדלת למלבן, להחליף את עוקצי הנעילה שאורכם פחות מ – 20 מ"מ ולבצע עבודות גימור במלבן הדלת. התיקונים הוערכו על ידו בסך 1,300 ₪.

בסיכום טענות התובעים נטען כי הנתבעת לא הוכיחה כי המנגנון הקיים בנעילת דלת הינו שווה ערך לדרישת פריט 2 ולכן יש להעניק לתובעים את הסעד הנקוב בחוות דעת בן עזרא.

פריט 2.92 מציין אמנם שניאמצעי נעילה , אך נוסחו מבהיר כי הן אינן אפשרויות בלעדיות –

"2.92 נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך..."

אין מחלוקת בענייננו כי האמצעי שנבחר לדלת כניסה אינו אחד מן האמצעים המנויים בפריט 2.92. גולדשטיין טען כי מדובר בפתרון עדיף, אף ביקש לראות אישור לעניין זה מאת החברה אשר ייצרה את הדלת. אישור מעין זה לא הוצג.

המומחה כלל לא התייחס לסוגיית נעילת הדלת. הגם שייתכן כי ניתן לראות בהיעדר התייחסות זו ובסכום שאושר על ידו בפועל כדחיית טענת התובעים, אזי אין בכך די לסייע להרמת נטל הראיה בדבר קיומו של אמצעי נעילה שווה ערך לאמצעי הנזכר בתקנות. נטל זה חל על הנתבעת ובנסיבות העניין, לא הורם, אף לשיטת המומחה מטעמה. גם במסגרת הסיכומים לא מצאתי אצל הנתבעת מענה ענייני לנושא.

אשר על כן בגין הליקויים שנמצאו בדלת הכניסה, יש לקבל את עמדת בן עזרא ולפסוק כי ש להחליף את מכלול הדלת בעלות של 3,500 ₪ (בתוספת מע"מ ופיקוח).

מאחר שהמומחה פסק סך של 1,300 ₪ (כולל מע"מ) אזי בגין ליקוי זה יש להוסיף פיצוי בסך של 2,200 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח.

20. פרק 1 - ליקויים בדת הכניסה וסביבתה (ס' 5.1 לחוו"ד נחמן) - בחוו"ד אברהמי נטען כי בדלת כניסה חסר פין נעילה לכיוון רצפת הדירה, בניגוד לנדרש בפריט 2.92 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 (להלן - התקנות). אדר' גולדשטיין מסביר כי הבריח לכיוון הדלת נזנח בשנים האחרונות נוכח בעייתיות שקיימת לגביו וכי הדלת הנדונה כולל עיגון רביעי לכיוון פאת הדלת, המחליפה עיגון זה. כן נטען כי מדובר בדלת בעלת תו תקן ולכן אין ליקוי הדרוש תיקון.

המומחה קובע כי פריט 2.92 האמור אינו דורש בריח לכיוון הרפה, אלא בריח ל-4 כיוונים או אמצעי נעילה שווה ערך מבחינת חוזקו. גם אינג' נחמן מניח מקיומו של תו תקן כי הדלת עומת בדרישות הפריט.

לא הוצג בפניי אישור כי הפתרון שיושם בדלת הנדונה שווה בחוזקו לאמור בפריט 2.92 הנ"ל ולא הוצג בפניי התקן הנדון. בהתאם לפריט 2.92: "הראייה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור  - תהיה על מי שטוען כך". כלומר, על הנתבעת להראות כי הנעילה של הדלת הינה שוות ערך בחוזקה לנדרש על פי פריט 2.92. משלא הוצג מסמך המראה זאת ומאחר שגם קביעת אינג' נחמן לעניין זה מהוססת ומבוססת על תקן שלא הוגש, לא הוכח בפועל כי הפתרון שיושם הינו שווה ערך בחוזקו לנדרש בתקנות.

אשר על כן, יש לקבל את הליקוי ולפסוק בגינו פיצוי בסך 700 ₪ בהתאם לחוו"ד אברהמי, אשר יתווסף על עלויות התיקון בהתאם לחוו"ד נחמן.

"...נוכח קביעתו זו של מומחה בית המשפט, הרי שלא הוכח בפניי כי מדובר במנגנון נעילה שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו למנגנון הנדרש בתקנה ולכן, יש לאשר פיצוי בגין רכיב זה בעלות של 3500 ש"ח בתוספת מע"מ ועלות ביצוע ע"י התובעים [25%] היינו סך 5119 ש"ח".

קביעה זו של בית המשפט התקבלה לאחר חקירת המומחה ארוכות בנושא הנעילה.