ניקוז מי גשם – לא יחובר למערכת הביוב
על פי תקנות התכנון והבניה (תכן הבניה) (תברואה) תש"ף – 2019, תקנה מס' 43, אין לחבר נקזי מי גשם אל מערכת הביוב.
להלן מובאת התקנה ככתבה:
"פרק ה': איסור חיבור בין סוגי מערכות נקזים בבניין והפרדת זרמים
43. (א) כל אחד מסוגי מערכות הנקזים, ובכלל זה מערכת שפכים, מי גשם, ניקוז מזגנים וכיוצא באלה, יחובר לנקז נפרד עד ליציאה מתחום המגרש או עד לצנרת מאספת בתקרת החניון של הבניין, אם קיים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לחבר לנקז משותף –
(1) חיבור בין נקזי צואין ודלוחין;
(2) חיבור בין נקזי מי גשם ונקזי מסתורי כביסה;
(3) חיבור בין נקזי מרפסות ונקזי מסתורי כביסה;
(4) חיבור בין נקזי מרפסות ונקזי מי גשם;
(5) חיבור בין נקזי מזגנים ונקזי שפכים."
הטעם לכך הוא, שמערכת הביוב אינה מחושבת לקליטת מי גשם, וחיבור נקזי מי גשם אליה עלול לגרום לסתימות ולהצפות – מפגעי תברואה שקשה לאתר סיבתם בבניינים, כי המערכת ברובה סמויה ונדרש מכשור לשם איתור מקור התקלה.
על פי הל"ת (הוראות למתקני תברואה, תש"ל – 1970), פרק 7 "נקזי גשמים", ישנה חובת ניקוז של חצרות, גגות ומרפסות, ובהוראה 7.1.3 כתוב:
"מי גשם לא ינוקזו לתוך הביב, אלא רק במקרה מיוחד, כמפורט בס"ק 7.2.4."
העדיפות הראשונה היא החדרת מי גשם לקרקע כדי להעשיר את מי התהום, אולם הדבר אפשרי רק בקרקע מחלחלת.
להלן מובא סעיף 7.2.4 בהל"ת:
"כפוף לאמור בסעיף 7.1.3, מותר לנקז מי גשם לתוך הביב, אם השטח המנוקז הוא חצר פנימית ששטחה אינו עולה על 40 מ"ר, הוא בלתי מקורה או מקורה בחלקו, והחיבור לביב נעשה באמצעות מחסום."
אף שבתנאי מוגבל כאמור בהוראה 7.2.4 החיבור של נקז מי הגשמים לביוב – מותר, הרי על פי תקנה 43 לתקנות תכן הבניה (תברואה) – אסור, ולכן על המתכנן והבונה חלה תקנת תכן הבניה האוסרת חיבור נקזי גשם אל מערכת הביוב.
להשלמת התמונה, להלן ציטוט מסעיף 5.1. בתקן 1205 חלק 2 (2014):
"מערכת נקזי מי גשם לא תחובר אל מערכת אחרת כלשהי."
