ביסוס ע"י כלונסאות
בבית המשפט המחוזי בנצרת ניתן פסק דין ע"י השופט שאהר אטרש, לפיו נפסקו לתובעים ענת ואריק בורנשטיין מהיישוב שורשים פיצויים בסך 2,141,000 ₪ עבור הריסת המבנה (הבית בו הם מתגוררים) ובניה מחדש, בתוספת פיצוי בסך 1559,020 ₪ עבור נזקים נלווים, ושכר טרחת עו"ד 105,300 ₪. החיובים הנ"ל הושתו על הנתבע - המהנדס מיכאל פוזין.
ב"כ התובעים - עו"ד טל רבינוביץ'.
ב"כ הנתבע - עו"ד חן בר-און.
מומחה התביעה - מחבר שורות אלו, ד"ר אברהם בן עזרא, אשר חוות דעתו המקצועית התקבלה ע"י בית המשפט; שמאי המקרקעין אלי סידאוי.
מומחי הנתבע - המהנדס מרדכי יוגר - יועץ קרקע, והמהנדס יוסף גולדקלנג שהוא גם שמאי מקרקעין.
מומחה מטעם בית המשפט - המהנדס סוהיל סאבא.
יצוין כי הנתבעים הסכימו למינוי המומחה מטעם בית המשפט, ולעומתם התובעים נמנעו מהסכמה, על מנת לתת יתר תוקף לחוות דעתו של המומחה מטעמם, כראיה קבילה בהליך המשפטי.
הבית נבנה על ביסוס כלונסאות, ונקבע ע"י מומחה התובעים, כי עומק הכלונסאות קטן מדרישת המינימום שבתקן 940.1; על פי התקן עומק הכלונסאות לפחות 10 מ', ואילו התכנון הורה לעומק של 9 מ'; יש לציין כי דרישת עומק 10 מ' שבתקן היא דרישת מינימום, ובמקרים רבים העומק התקני (10 מ') לא מספיק - כבמקרה דנן, בו הביע מומחה בית המשפט את דעתו, ראה סעיף 38 א' לפסק הדין:
"א. עומק היסודות של הבניין הוא 9 מ', במקום עומק מינימלי של 10 מ' לפי תקן ישראלי 940.1 כאשר המלצתו של המומחה, אילו היה יועץ קרקע, היא לעומק 12 מ' עד 14 מ'".
ציטוט נוסף מתוך סעיף 39 (מודגש במקור) -
"המומחה סבר כי: "אילו היה יועץ קרקע שהוזמן ללוות את ביצוע היסודות, קרוב לוודאי שהיה מגלה שהקרקע רגישה ויש צורך להעמיק את היסודות מעבר ל-9 מ' שבתכנית"."
כיוון הסדקים ומיקומם אישר וחיזק את הליקוי בעומק הכלונסאות.
במצב דברים זה, הועלו שתי אלטרנטיבות לשיקום:
אלטרנטיבה א' - עבודות של תיקוני קונסטרוקציה.
אלטרנטיבה ב' - הריסת הבניית והקמת בניין חדש.
הובהר, הן ע"י מומחה התביעה בחוות דעתו והן ע"י מומחה בית המשפט, כי אלטרנטיבה א' היא פתרון שלא יבטל את הפגמים בבניין - ראשית, הביסוס יישאר לקוי, כי אין דרך להאריך את הכלונסאות לאורך הנדרש. שנית, במהלך הזמן יחזרו הסדקים בבניין, ולעולם יהיה זה בניין בלתי תקין, כך שמתווסף לאלטרנטיבה א' מרכיב של ירידת ערך שמאית.
מומחה התביעה, כמו גם מומחה בית המשפט, העדיפו את אלטרנטיבה ב' - הריסה ובנייה מחדש.
סיבת הנזק
סיבת הנזק מתומצתת בסעיפים 59, 60 לפסק הדין המובאים להלן ככתבם ("המומחה" - סוהיל סאבא. "המומחה מטעם הנתבע" - יוסף גולדנקלנג): (מודגש במקור)
"59. המומחה מטעם הנתבע אישר את הימצאות הסדקים בעת ביקורות במבנה התובעים, אך ציין כי הסדקים לא נוצרו בשל כשל תכנוני של הנתבע, אלא בשל גורמים אחרים שאינם באחריותו.
60. גם המומחה ביקר במבנה ואישר כי קיימים "סדקים רציניים" כפי שתוארו על ידי המהנדס בן עזרא בחוות דעתו. המומחה אישר שכל התיאורים והתמונות שבחוות דעתו של המהנדס בן עזרא הם נכונים (ראו לעיל טבלת הליקויים). המומחה נחקר על חוות דעתו על ידי כל הצדדים, לרבות צדדי ג'. מחוות דעתו ומחקירתו עולה, כי לולא הכשל התכנוני שבוצע על ידי הנתבע, לא היו מופיעים סדקים כה משמעותיים כגון אלו שהופיעו במבנה התובעים. הנתבע תכנן יסודות שאינם עומדים בהוראות התקנים ביחס לסוג הקרקע עליה בנוי המבנה".
הכשל התכנוני הוא - כמבואר לעיל - אורך כלונסאות לא מספיק; 9 מ' במקום 12-14 מ' לפי ייעוץ קרקע שהיה ניתן ע"י מומחה ביהמ"ש.
האחריות
בית המשפט קבע כי על פי "תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970", שלד הבניין כולל את היסודות, והוא באחריות המתכנן. החישוב הסטטי שעל מתכנן השלד לערוך - כולל את נתוני הביסוס, והדבר נקבע ע"י תקנה 15.12 לתוספת השנייה:
"15.12 ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
(1) העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי
רוח וכיוצא באלה - שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
(2) החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או
תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך
ולפי סוגו של הבנין, כגון: "ב-30" (לבטון); (למוטות פלדה);
(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:
(א) סוג הקרקע;
(ב) מאמצים מותרים לביסוס;
(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי
לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of
Subgrade Reaction);
(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי ניסיון, המלצות מהנדסי קרקע,
תקן ישראלי ת"י 940".
יודגש כי בית המשפט הבין, כי מי שעורך את החישוב הסטטי ואת תכנון שלד הבניין, הוא בעל אחריות מלאה ב-100% על התכנון מהמסד ועד הטפחות - ראה פירוט בסעיף קטן (3) שבתקנה 15.12 בעניין נתוני הביסוס שצריך לכלול בחישובים, בחלק הביסוס.
אחריות זו אינה עוברת ליועץ הקרקע; לכל היותר אחריות היועץ יכולה להיות חופפת, אך לא מחליפה.
מינוי יועץ קרקע, לא מונע ממתכנן השלד מלתכנן את הביסוס על פי שיקוליו המקצועיים, בזיקה לדו"ח ייעוץ קרקע.
זאת ועוד, לפי סעיף 69 לפסק הדין, המהנדס האחראי לשלד הבניין - (הקונסטרוקטור) הוא אחראי לקיים את בדיקות הקרקע לפי תקן 940 והוא אחראי להסתייע ביועץ קרקע; אי אפשר להטיל אחריות זו על המזמין, שהוא אזרח מן הישוב ואין לו חלק בתכנון. זאת, גם במצב בו המזמין משלם את שכרו של יועץ הקרקע.
בלשון בית המשפט -
"מוטלת חובה על מתכנן שלד לקבל דו"ח יועץ קרקע בטרם תכנון השלד, וחובה עליו לבצע בדיקה של הקרקע כדי לקבוע את עומק הכלונסאות הנדרש במגרש הספציפי (ראו: ע"א 6373/96 ניסנבוים נ' סימונה, 16.05.1999)".
פיקוח עליון
בסעיף 73 לפסק הדין, מאגד בית המשפט את התקנות המבהירות מה כולל הפיקוח העליון, ומסתבר שהפיקוח העליון כולל פיקוח על כל תהליך הקמת שלד הבניין, לרבות עדכון תכניות קונסטרוקציה וחישובים סטטיים במקרים של שינויים.
הפיקוח העליון הוא בעצם פיקוח צמוד לבניין, כך שכאשר הוא מבוצע ע"פ התקנות - אין שום צורך הנדסי למנות מפקח נוסף באתר.
אשם תורם
הניסיונות של הנתבע לייחס לתובעים אשם תורם - נדחו ע"י ביהמ"ש, מהסיבה ש"הנתבעים אינם בעלי מקצוע בתחום התכנון והבניה ואין להם ידע או ניסיון בתחום. הם שכרו את שירותיו של הנתבע כדי לתכנן את המבנה ולפקח על בנייתו כנדרש, דבר שלא בוצע". (סעיף 76 לפסק הדין).
ערעור
על פסק דין זה הוגש ע"י הנתבע המהנדס מיכאל פוזין ערעור לבית המשפט העליון.
דנו בערעור השופטים: י' עמית, ד' מינץ', ג' כנפי-שטייניץ.
פסק דין בערעור זה ניתן ביום 26.12.2023.
בפסק הדין שבערעור נקבע כי צדק ביהמ"ש כאשר פסק פיצוי לפי האלטרנטיבה של הריסת הבית ובניה מחדש, מהטעמים שפורטו, והתייחס לבניין בו היסודות קצרים בתור "המעוות לא יוכל לתקון" ולכן יש להרוס ולבנות מחדש.
