יצירתיות ואלתור

מומחים שונים המקבלים את מינויים מטעם בתי המשפט [ועל אלה נמנים רבים מתחום התכנון והבנייה], רואים בעיקר תפקידם - איתור פתרונות, לשם ביטול ליקויי הבנייה, תוך הוצאה כספית מינימלית, ובלבד שאותו פתרון יהיה סביר, חוקי, תקני. לעתים מגיעים מומחים אלה בפתרונותיהם ליצירתיות מובהקת והזויה, שאינה לקוחה כלל מתחום התכנון והבנייה כפי שמקובל.

כדוגמא לכך, מהלך מדרגות בכניסה לבית, שרוחבו לא אחיד. בעניין זה התגלעה מחלוקת בין מומחה התביעה לבין המומחה שהתמנה על ידי בית המשפט בנושא החובה לרוחב מדרגות אחיד ושיטת הפתרון הדרוש, כשהרוחב של מהלך המדרגות משתנה.

הדרישה לרוחב אחיד למהלך המדרגות היא לפי תקנה 3.34 (ב) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, בטרם תיקון מס' 3 לתקנות שנכנס לתוקף בספטמבר 2009.

מומחה בית המשפט חס על כספו של מי שגרם לליקוי, והעלה בחוות דעתו רעיון מקורי להיפטר מאי ההתאמה על ידי ...מחסום של עציצים, שיישרו את המדרגות, וכך יהיה רוחבן בפועל – אחיד. המומחה לא לקח בחשבון כי העציצים אינם מהווים מעקה ובית אחיזה כנדרש מטעמי בטיחות וכמפורט בתקן 1142 החל על מעקים, לא לקח בחשבון את העובדה שכל ילד יוכל להסיט את העציצים ממקומם, והתעלם מכך שמהעבר החיצוני למחסום העציצים – ייוותרו המשכי המדרגות שייצרו סיכון בטיחותי... באותו תיק, בית המשפט לא קיבל את חוות הדעת של המומחה מטעמו.

מומחים שונים מרבים לאמץ פתרונות של טלאים לשם ביטול ליקויי אי התאמות בביצוע מעקי מרפסות ומעקי מדרגות. אפשר למצוא מעקה מסוגנן ויקר ערך, שאינו עומד בדרישות התקנות, והמומחה מתעלם מסגנונו של המעקה ומהחומרים המרכיבים אותו ותומך בפתרון של טלאי אשר במקרה הטוב הופך את המעקה המסוגנן לבטיחותי, אך לא שומר על ייחודו הארכיטקטוני של המעקה. במקרה כזה כמובן שצפויה התנגדות נמרצת של הדיירים לתיקון המעקה, והם עלולים להיות מוצגים בשל כך בעיני בית המשפט כסרבני תיקונים, ולא היא.

בעניין הנדון, ראוי ללמוד מתוך ת"א 906/00 חזות ערן ואח' נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: י' דר. 

תיאור הגישה הראויה של מומחה בעניין התייחסותו לליקויי בנייה [ציטוט מפסק הדין ת"א 906/00]:

"צריך לפתוח בהתיחסות לשאלות שהציג ב"כ הנתבעת למומחה, המהנדס סוהיל סאבא, בתחילת החקירה.

המומחה נשאל כיצד הוא רואה את תפקידו כמומחה של בית-המשפט והאם הוא אמור לחוות דעה רק לצד הטכני או גם בענינים שאינם טכניים בהכרח. בהקשר זה נשאל אם הוא סבור שהוא חייב לחוות דעתו על עבודה שהיא בגדר "משהו לא יפה" בהעדר תקן, תקנה או חוק.

על כך השיב המומחה: "כן. בית-המשפט לא ילך לשם ואני הולך לשם" (עמ' 19 ש'5).

5.2 צודק המהנדס סאבא כאשר הוא קובע שחוות הדעת שלו אמורה לשקף ממצאים שבית-המשפט לא יראה. במלים אחרות – במידה לא מעטה משמש המומחה כ"עיניו של בית-המשפט" לא רק בתחום התמחותו אלא, גם, פשוטו כמשמעו – המומחה מביא לידי ביטוי בחוות דעתו את שרואות עיניו. 

ראוי שמומחה מטעם בית-המשפט, בעיקר בתיקים של ליקויי בניה, שחלקם טכניים וחלקם אסתטיים, יביע דעתו וישקף את ממצאיו לא רק בתחום הטכני אלא גם בתחומים אחרים.

זכותו של המומחה לחוות דעתו על ליקוי, גם אם הליקוי נמצא בתחום המותר על פי התקן, אולם מחמת היקפו, גודלו או היותו במקום בולט, הוא נראה למומחה כפגם המשקף תכנון לקוי או ביצוע לקוי."

תיאור יישום של גישה נכונה זו הלכה למעשה בעניין מעקה המרפסת:

[ציטוט מתוך פסק הדין הנ"ל – 906/00]:

 

"6. מעקה חדש או מתוקן

 

6.1 בסעיף 1.8 לחוות הדעת של התובעים 2-1, התיחס המומחה לליקוי במעקות נמוכים מדי למרפסות. 

 

עניננו במעקה במרפסת הדיור שהותקן באלכסון, גובהו בצד אחד 91 ס"מ ובצד האחר 100 ס"מ. עקב כך נוצר מעקה אלכסוני, והפרש הגובה בין הרכיב האופקי מהמדרך האחרון עד לסוף המעקה משתנה וגם הוא אינו תקני.

 

בחקירה נגדית הפנה ב"כ הנתבעת את המומחה לשאלות ההבהרה, שם הציעה הנתבעת לתקן את המעקה ולהתאימו לתקן בעלות של 600 ש"ח, במקום לפצות את התובעים בעלות התקנת מעקה חדש בעלות של 2,000 ש"ח. 

 

6.2 המומחה השיב להצעת ב"כ הנתבעת בדבר תיקון כי "לא יהיה לזה שום צורה. זה טלאי על טלאי" (עמ' 21 ש' 10).

 

6.3 המעקה הותקן ויוצר בצורה לקויה. במקרה כזה, אינני רואה סיבה לחייב בעל דירה להשלים עם תיקון מעקה. זכותו של רוכש דירה לקבל מעקה תקין מלכתחילה. כאשר במקום זאת בונה המוכר את המעקה ברשלנות והוא פגום, אין מקום לכפות על בעל הדירה לקבל פריט מטולא.  

 

אני קובע שהתובעים זכאים לקבל פיצוי למעקה חדש."

לפיכך, ברור כי לא ראוי להסתפק בהתאמה לתקן, ולא ראוי שיינקט הפתרון "הכי זול שיש", אלא זאת: לדיירים מגיע פתרון הנדסי-תכנוני שהיה ראוי לנקוט בו מלכתחילה, בתכנון מחדש של הדירה, להבדיל מפתרון מאולתר או מאולץ.