תפריט חיפוש

ת"א 48068-07-10 ראם ואח' נ' חברת גב-ים לקרקעות בע"מ ואח'

27 יוני, 2013 |
בית משפט השלום

מטרד אינו בהכרח אי התאמה לתקן טו להוראה אחרת בתחום חקיקת המשנה. ייתכן מצב שאין בו אי התאמה לתקן אך הוא מהווה ליקוי בגלל קיומו של מטרד. בפסק דין זה יש התייחסות למטרד אקוסטי.

בית משפט השלום בחיפה

27 יוני 2013

ת"א 48068-07-10 ראם אוח' נ' חברת גב-ים לקרקעות בע"מ ואח'

בפני כב' השופט א' סלמה, סגן נשיא

התובעים:

1. אברהם ראם

2. חיה ראם

נגד

הנתבעת

חברת גב-ים לקרקעות בע"מ

נגד

הצדדים השלישיים

בנגד בניה 2004 בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבעת ועניינה ליקויי בנייה בדירה שברחוב שז"ר 10 נווה גנים, קרית מוצקין (להלן: "הדירה") אותה רכשו התובעים מהנתבעת בהתאם להסכם מיום 14/4/06.

טענות התובעים בתמצית

התובעים טוענים, כי קיבלו את החזקה בדירה ביום 13/3/08, מבלי שהיו ערים לבעיה מהותית בה.

זמן מה לאחר קבלת החזקה בדירה, התברר לתובעים, כי בחדרי השינה שבדירה יש רעש מטריד כל אימת שנעשה שימוש בחדרי בתי השימוש בדירות אחרות שבבניין, רעש המורגש במיוחד בשעות הלילה. מבדיקת העניין התברר לתובעים, כי הדירה תוכננה ע"י הנתבעת ו/או מי מטעמה, כך שצנרת הביוב של דירות אחרות בבניין (אלו שמעל הדירה), ממוקמת בתוך הקיר הפנימי שבין חדרי השינה.

התובעים פנו לנתבעת שהגיבה בביטול תוך גישה שלפיה כלל אין מדובר בליקוי ושרק לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב בלבד, תהיה מוכנה לבצע עבודה שתפחית את הרעש הבוקע מצנרת הביוב/הקולטן, וזאת בדרך של הרחבת עובי הקיר הפנימי בלוחות גבס, מילוי צמר וחיפוי.

בהתאם, שלחה הנתבעת סוקר מטעמה לדירה (הסוקר טען שהוא מומחה בתחום האקוסטיקה) אולם את ממצאיו לא מסרה לתובעים. הנתבעת העלתה את הצעתה על הכתב, אלא שלפי התובעים, ביצוע העבודה לפי הצעת הנתבעת משמעותו הקטנה לא מבוטלת של שטח חדרי השינה בדירה והשפעה על פריטים שונים בה (הזזת דלת הכניסה לחדר, שבירת קיר, פירוק פאנלים ועוד). בנסיבות, ביקשו התובעים מהנתבעת לקבל מפרט של העבודות, לוח זמנים והתחייבות להשבת הפריטים השונים לקדמותם, פנייה שנדחתה על ידה.

התובעים טוענים, כי גם הצעה למנות מומחה אובייקטיבי שיחווה דעה ואשר שכרו ימומן ע"י הצדדים בחלקים שווים לא נענתה על ידי הנתבעת.

במצב דברים זה, פנו התובעים למומחה, המהנדס אברהם בן עזרא (להלן: "מומחההתובעים"), אשר ערך חוות דעת הנדסית ביחס לדירה ופירט בה את ממצאיו. בחוות דעתו מיום 25/8/09, מפורטים ליקויים שונים שנמצאו בדירה וכן התייחסות מפורטת לליקוי צנרת הביוב בציון כי זהו "פגם מהותי שנפל בדירה" אשר יש צורך לבטלו, תוך ציון "חומרת הבעיה ואי סבירות הימצאות צינור ביוב בקירות פנים של הדירה ובמיוחד בחדר השינה". המומחה התייחס גם להצעת הנתבעת שאינה אלא טיפול אקוסטי בלבד המותיר את הליקוי על כנו, לרבות החשש מפני נזקים עקב נזילות או פגיעת צנרת הביוב, ושלל את ההצעה מכל וכל.

חוות דעת זו נשלחה לנתבעת, יחד עם דרישה שהנתבעת תבצע את תיקוני שנת הבדק ובכלל זה את התיקונים הנדרשים בחוות הדעת. בנוסף חזרו התובעים על ההצעה למינוי מומחה אובייקטיבי לנושאים שיישארו במחלוקת בדגש על נושא ליקוי צנרת הביוב. דא עקא, הנתבעת נותרה בשלה ודחתה את ממצאי חוות הדעת.

משכך, פנו התובעים לשמאי מקרקעין, אלי סידאוי (להלן: "שמאיהתובעים"), לצורך קבלת חוות דעת שמאית אודות ירידת ערך הדירה נוכח קיומו של ליקוי צנרת הביוב. הלה נתן את חוות דעתו השמאית מיום 28/12/09, במסגרתה העריך את ירידת ערך הדירה בסך של 165,000 ₪.

גם לאחר חוות דעת זו חזרו התובעים והציעו מינוי המומחה האובייקטיבי, אך ללא הועיל.

התובעים טוענים, כי הנתבעת אחראית לכל הנזקים שנגרמו להם בעקבות ליקוי צנרת הביוב וליקויי הבנייה שנמצאו ע"י המומחה מטעמם ואשר לא טופלו ו/או תוקנו חרף ההזדמנויות שניתנו לכך.

טענות הנתבעת בתמצית

הנתבעת טוענת, כי התובעים אכן פנו אליה, אלא שלאחר בדיקה התברר שאין בסיס לטענותיהם. לפנים משורת הדין ומבלי לפגוע בטענת הנתבעת לפיה אין בעניין כל ליקוי, הוצע לתובעים פתרון, אלא שהם דחו אותו. בדנן, צירפה הנתבעת חוות דעת מומחה לאקוסטיקה, מר משיח שם טוב, מיום 13/9/10.

הנתבעת מכחישה את הנטען בחוות דעת מומחה התובעים. הנתבעת עומדת על כך שתינתן לה הזכות לתקן את הליקויים בדירה, ככל שקיימים, למעט נושא הרעש ממערכת הביוב לגביו מוכחש כל ליקוי. לפי הנתבעת, התובעים מנעו ממנה את בדיקת הדירה ותיקון הטעון תיקון, כך שאין להם כל זכות תביעה בנדון.

באשר לתיקוני שנת הבדק, הנתבעת רצתה לבדוק את הדירה ולבצע את שיש לבצע, אלא שהתובעים סירבו לכך ודרשו את תיקון כל הליקויים שלדעתם קיימים כולל נושא הרעש הנ"ל, דבר שהנתבעת לא הסכימה שיש לה אחריות כשלהי לגביו.

בהודעה לצד ג' שהגישה הנתבעת כנגד הקבלן המבצע, טענה הנתבעת כי בינה לבין הצד השלישי נחתם הסכם לפיו היה עליו לבנות את הבניין בו מצויה הדירה; כי הלה הפר את ההסכם הן מבחינת הזמן שהיה עליו לסיים את הבנייה והן מבחינת טיב הבנייה ו/או איכותה; כי הפרות אלו, אם יוכחו ע"י התובעים, גרמו לנתבעת נזק.

בנוסף, שלחה הנתבעת הודעה לצד ג' נגד מתכנני הפרויקט והאדריכל, שגררה אף הודעה לצד רביעי, אלא שביום 14.11.12 ניתן לבקשת הצדדים פסק דין חלקי ובו נדחו כל ההודעות הנ"ל, למעט ההודעה לצד ג' נגד בנגד בע"מ, הקבלן המבצע של הבניה.

טענות הצד השלישי בתמצית

הצד השלישי טוען, כי בנה את הדירה בהתאם להוראות הדין והתחייבויותיו החוזיות כלפי הנתבעת. מרבית הליקויים הנטענים והמוכחשים הינם ליקויים תכנוניים המצויים באחריות הנתבעת ו/או מי מטעמה, וכאשר עיקר התביעה עניינה ליקוי תכנוני בצנרת הביוב (שאינה נוגעת ו/או קשורה לצד השלישי).

טענת התובעים לליקויי בנייה הועלתה על ידם אגב הליקוי העיקרי בצנרת הביוב הנ"ל, אלא שגם ליקויים אלה רובם ככולם מצויים במישור התכנוני ולצד השלישי אין כל אחריות ו/או קשר אליהם.

הליקויים שעניינם לכאורה בביצוע, הינם ליקויים בודדים ו/או מינוריים , כמפורט להלן: הרכבה לא נכונה של אדני החלונות בחדר שינה הורים (סעיפים 13 ו- 14 לחוות הדעת); חדירת רטיבות דרך פתח חלון חדר שינה הורים וסדק אנכי בקיר החדר (סעיף 20 לחוות הדעת). הסדק האנכי בקיר חדר השינה תוקן בחודש 6/10 במסגרת תיקוני שנת הבדק שביצע הצד השלישי בדירה והתובעים אישרו את דבר התיקון.

משכך, קיימים כאמור רק שני סעיפים רלוונטיים לצד השלישי. לפיכך, ככל שליקויים אלה אכן קיימים, יש לאפשר לצד ג' לתקנם. התובעים לא דרשו מהצד השלישי במסגרת תיקוני שנת הבדק לבצע תיקונים נוספים בדירתם, זולת תיקון הסדק שבוצע כאמור. למעשה, לא התובעים ולא הנתבעת פנו לצד השלישי לצורך תיקונים נוספים כלשהם בדירה, ואף לא העבירו לעיונו את חוות דעת מומחה התובעים, בה עיין הצד השלישי לראשונה עם קבלת ההודעה לצד ג'.

המומחה מטעם בית המשפט

בשים לב למחלוקות שבין הצדדים, מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את מר דן ברלינר (להלן: "מומחה בית המשפט" ו/או "המומחה ברלינר"), על מנת שיחווה דעתו המקצועית באם קיימים פגמים בדירה, מכל סוג שהוא, לרבות פגמים תכנוניים, ביצועיים והנדסיים; שיתייחס (ככל שניתן) לשאלת האחריות וחלוקתה בין כל המעורבים השונים בתיק זה ובנוסף שיתייחס גם לשאלת ירידת הערך (ככל שקיימת).

המומחה ברלינר, מהנדס ושמאי מקרקעין, הגיש את חוות דעתו מיום 30/10/11 (להלן: "חוות הדעת"), במסגרתה קבע בכל הנוגע לליקוי בצנרת הביוב כי לדעתו יש להטיל את מלואה האחריות בגינו על הנתבעת. הוא הסביר, כי המיקום של צנרת הביוב הוא בקיר פנימי, בעובי 15 ס"מ. קוטר הצינור הוא כ - 10 ס"מ; המיקום הוא כזה, שהתיקון המוצע הוא סביר בחדר השינה המשני; בחדר השינה הראשי התיקון הוא בעייתי בגלל רוחב המעבר (כ - 95 ס"מ), ודלת הכניסה הנמצאת בסמוך; זרימת המים בצנרת גורמת לרעש ולהפרעה, שבעיקר היא אסתטית - פסיכולוגית; קיים חשש טבעי כי בעתיד תיגרם בעיה בצנרת זו הנמצאת בתוך תחום הדירה, בין שני חדרי שינה, ולא בסמוך לחדר רחצה, כמקובל בדרך כלל; הבעיה נוצרה בגלל שהקומות העליונות (8, 9) שונות בתכנונן מהקומה הנדונה (7); מצב דברים זה (של שוני בין הקומות) נגרם לפי דרישת הנתבעת. מהנדסי הצנרת והאדריכלים, הבינו את הבעייתיות שנגרמת ע"י כך, והביאו זאת לידיעת נציגי הנתבעת; הרוכשים לא ידעו על מצב חריג זה בדירה; המומחה לא מצא כל פגם בעבודתו של צד ג', שבנה על פי התכניות שקיבל.

במסגרת הפרק "ערכים כספיים" שבחוות דעתו, ציין המומחה, כי עלות תיקון חלקית של הליקוי היא 2,500 ₪ + מע"מ והעריך את ירידת הערך שתיוותר לדירה לאחר תיקון הליקוי, בסך של 75,000 ₪.

במכתבו מיום 9/11/11, התייחס מומחה בית המשפט גם לליקויי הבנייה הנוספים שנטענו בחוות דעת מומחה התובעים, מעבר לליקוי בצנרת הביוב (להלן: "חוות הדעת המשלימה"). המומחה גם השיב על שאלות הבהרה ששלחו התובעים והנתבעת, והוא נחקר בבית המשפט על חוות דעתו, לבקשת ב"כ הנתבעת.

דיון והכרעה

ככלל, משמונה מומחה מטעם בית משפט, על אחת כמה וכמה כשמדובר במינוי בהסכמה, יש לאמץ את ממצאיו, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. ראו: ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח' (מאגרים משפטיים). עוד על מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט ראו: בר"ע (חי) 1942/07 יובל סעדון נגד משהב חברה לבנין בע"מ (מאגרים משפטיים) והפסיקה שצוינה שם.

בעניינו, נקודת המוצא היא, אפוא, חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא אם נאמר אחרת.

ליקוי הצנרת

התובעים טוענים לליקויים שונים בדירה, כשהעיקרי בהם הוא ליקוי צנרת הביוב/הקולטן (להלן ולעיל: "ליקוי הצנרת"). אדון תחילה בליקוי זה ולאחריו בשאר הליקויים (להלן: "הליקויים הנוספים").

אין חולק, כי הקולטן ממוקם בקיר שבין שני חדרי שינה בדירה. לא יכולה גם להיות מחלוקת שרמת הרעש הבוקעת מהקולטן, בעת הדחת מים בחדרי השירותים בקומות שמעל הדירה, חורגת מהרעש המרבי המותר בתקן. ודוק, אף לשיטת הנתבעת עצמה, כאמור בחוות דעת מומחה האקוסטיקה מטעמה מיום 13/9/10, עסקינן בחריגה. יש לקבוע, שחריגה זו מהווה ליקוי.

הנתבעת טוענת, שאין מניעה חוקית למקם את הקולטן היכן שמוקם. טענה זו מתעלמת ממספר גורמים, שבנסיבות העניין יש בהם כדי להיזקף לחובת הנתבעת.

ראשית, אין להתעלם מכך שהרעש החורג מהקולטן, כשלעצמו, מהווה ליקוי, ושליקוי זה, מטבע הדברים, הינו תוצאה של מיקום הקולטן בקיר הפנימי שבין חדרי השינה. בנסיבות אלה, חלה על הנתבעת חובה חוקית, בין מכוח חוזה המכר ובין מכוח הוראות הדין, להביא לפתרון הליקוי.

שנית, מיקום הצנרת הינו חריג ולא מקובל. בעניין זה, העיד מומחה בית המשפט, "אני לא חושב שזה מצב טבעי שצינור עובר בין שני חדרי שינה... אני חושב שזה מצב לא סביר, אני חושב שזה ליקוי" (עמוד 25 לפרוטוקול הדיון מיום 27/6/12). אמנם, בהמשך עדותו אישר המומחה שבעניין זה הוא אינו מסתמך על סעיף חוק ו/או תקן, ברם דבריו כי מדובר במצב שאינו סביר המהווה מטרד, מקובלים עליי ועולים עם הגיונם הפשוט של הדברים, עת עסקינן בדירת מגורים, על כל המשתמע מכך.

ודוק, בחוות דעתו הסביר המומחה, כי זרימת המים בצנרת גורמת לרעש ולהפרעה, שבעיקר היא אסתטית – פסיכולוגית ושקיים חשש טבעי כי בעתיד תיגרם בעיה בצנרת זו הנמצאת בתוך תחום הדירה (בין שני חדרי שינה) ולא בסמוך לחדר רחצה, כמקובל.

כאן יודגש, שעוד בשלבי תכנון הבניין והדירה, התעורר הנושא של מיקום הצנרת והייתה מחלוקת והתראה מראש של הגורמים הרלוונטיים, כעולה מעדות מומחה בית המשפט בדנן והמסמכים אליהם הופנה והתייחס (סעיפים 5, 6 לחוות דעת המומחה, עדות המומחה בעמודים 23 ו – 33 לפרוט' הדיון).

בנסיבות אלה ובהמשך לאמור בסעיף 7 לחוות דעתו לפיו "הרוכשים לא ידעו על מצב חריג זה, בדירה", הבהיר המומחה בחקירתו, כי ראוי היה שהנתבעת תיידע את התובעים באופן ברור על מיקום הצנרת, וכלשונו: "זה נראה לי דבר חריג לדירה ולכן נראה לי חשוב שהדיירים ידעו על זה" (עמוד 25 לפרוט' הדיון), ובהמשך עדותו "לא חשוב איפה זה כתוב, העיקר שיהיה ברור שזה קיים. אם מציינים עיגול קטן בתוכנית אף קונה סביר לא יבין מה זה" (עמוד 32 לפרוט' הדיון).

דברים אלה של המומחה בהחלט מקובלים עליי ולא מצאתי כל סיבה ו/או הצדקה לסטות מהם. אשר לטענת הנתבעת, בסיכומיה, לגבי אי צירוף תכנית המכר ו/או התשריט, אין בטענה כדי לסייע לה בדנן, וזאת בשים לב למכלול הראיות שבתיק ובכלל זה עדות המומחה והמסמכים עליהם סמך עדותו זו.

מכאן, אפנה לעניין התיקון שהוצע ע"י הנתבעת והשפעתו על ירידת הערך.

כפי שצוין לעיל, בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט, כי התיקון שהוצע ע"י הנתבעת (מומחה האקוסטיקה מטעמה, מר משיח שם – טוב, בחוות דעתו מיום 13/9/10), הוא תיקון סביר באשר לחדר השינה המשני, ואולם בעייתי באשר לחדר השינה הראשי. בתוך כך, קבע המומחה, כי עלות התיקון החלקי הינה 2,500 ₪ + מע"מ וכי מעריך את ירידת הערך לדירה, לאחר התיקון, בסך של 75,000 ₪. קביעות אלו של המומחה, מקובלות עליי ואני מאמץ אותן.

טענות הנתבעת לגבי הערכה מוגזמת נדחות על ידי. בפסקי הדין ו/או חוות הדעת (שניתנו במקרים אחרים) אליהם הפנתה הנתבעת בקשר עם טענתה זו, אין כדי להשליך לענייננו.

לאור הבעייתיות בתיקון שהוצע על ידה, העלתה הנתבעת, במסגרת שאלות ההבהרה שלה למומחה בית המשפט, הצעת תיקון חלופית/נוספת, כפי שפורטה במכתב מר אלעד משיח מיום 8/11/11. בעניין זה ולשאלת הנתבעת בדבר השפעתו על נושא ירידת הערך בדירה, השיב המומחה, כי תיקון כזה, אם יבוצע בהצלחה, יביא לכך שירידת הערך תפחת לסך של 40,000 ₪.

אלא מה? שמחקירת המומחה והסתייגויותיו השונות והמהותיות לגבי סיכויי הצלחת התיקון, מקובלת עליי טענת התובעים לפיה הצעת תיקון זו אינה ריאלית ואינה צריכה להשפיע על ירידת הערך של הדירה, קרי יש להותיר את ירידת הערך על הסך של 75,000 ₪.

בעניין זה אישר המומחה (עמוד 30 סיפא ועמוד 31 רישא לפרוט' הדיון), כי אין לו הבנה או ידע "אם הפתרון הזה באמת פותר, עד כמה הוא פותר ועד כמה הקטלוג של מי שרוצה למכור את המוצר אכן תואם את המציאות או לא". עוד ציין המומחה כי זה דבר חדש וכי גם משיח עצמו לא התנסה בזה, אחרת היה כותב. לבסוף ציין, כי ספק "אם המפעל הזה עשה עבודה כזו בבניין קיים וצריך לפתוח קיר. זה דבר שהיו צריכים לעשות מראש עם בניית הבניין".

בנסיבות אלה, מצאתי לקבוע כי הוכח קיומו של ליקוי המתבטא ברעש חריג מהקולטן וכן התנהלות רשלנית מצד הנתבעת בכל הנוגע למיקום צינור הביוב בדירה, שעה שהניחה את הצנרת במיקום לא טבעי ובכך פעלה כפי שחברת בניה סבירה לא הייתה פועלת בנסיבות העניין. בעניין ראש הנזק של ירידת ערך, הוכח שיש להעמידו, לאחר התיקון החלקי שעלותו 2,500 ₪ + מע"מ, על הסך של 75,000 ₪.

הליקויים הנוספים

בכל הנוגע לליקויים הנוספים, מעלה הנתבעת טענה מקדמית לפיה התובעים מושתקים מלטעון לליקויים נוספים וזאת נוכח מסמך מיום 20/2/11 (שעניינו תיקוני שנת בדק בדירה). יצוין, שהגם שהמסמך מופנה לצד ג', לא העלה הנ"ל בסיכומיו טענה דומה. מכאן יש להסיק, שמבחינת הצד השלישי, מקבל הוא את אחריותו לחלק מהליקויים הנוספים, אלה המצויים, לשיטתו, בגזרת ליקויי הביצוע, ואף עומד על זכותו לתקנם (לא מצאתי מקום להתייחס לטיעוני התובעים לעניין זהותו של החותם על המסמך).

פועל יוצא מעמדה זו של הצד השלישי, כי מבחינה עובדתית ליקויי הביצוע הנ"ל, טרם תוקנו. סיבה זו, ולא רק היא, מצדיקה, בנסיבות העניין, שלא להשתיק את התובעים, למצער בכל הנוגע לליקויי ביצוע אלו.

גם לגבי שאר הליקויים הנוספים, דעתי היא שאין במסמך הנ"ל כדי להשתיק את התובעים. מחומר הראיות שבתיק, עולה, שליקויים אלו הינם ליקויים תכנוניים (ו/או כאלה שאינם בבחינת ליקויי ביצוע), ואשר האחריות בגינם מוטלת על הנתבעת. המסמך הנ"ל עניינו ליקויי ביצוע ואישור בדבר תיקון ליקויים אלה, כך שממילא יש להחריג הימנו את הליקויים שאינם ליקויי ביצוע.

בחוות הדעת המשלימה, מצא המומחה ברלינר ליקויים שאת עלות תיקונם העריך בסך של 1,700 ₪, וכדלקמן: אדני חלונות בחדר שינה הורים (2 אדני חלונות מותקנים ללא חדירתם לקירות, בצדדים. לצורך איטום, בוצע מילוי מוגזם בחומר אטימה) עלות תיקון הליקוי – 700 ₪; חלון חדר שינה הורים (יש להחליף את אדן החלון, כך שיתחבר לקירות בצדדים) עלות תיקון ליקוי זה – סך של 300 ₪; אדן החצי חדר (יש להחליף את אדן החלון, כך שיתחבר לקירות בצדדים) עלות תיקון ליקוי זה – 300 ₪; נקודת חשמל מאחורי דלת ממ"ד: (מיקום נקודת הדלקה של תאורת חדר רחצה, הוא מאחורי דלת הממ"ד, כאשר היא פתוחה) עלות העברת נקודת ההדלקה למקום נוח – 400 ₪.

יש לקבל את ממצאי המומחה ברלינר ביחס לליקויים אלה ועלותם.

בחוות הדעת המשלימה התייחס המומחה גם לליקויים ו/או אי התאמות נוספים לגביהם סבר, כביכול, שאין מדובר בפגם כלשהו. אלא, שמתשובותיו לשאלות ההבהרה, מחקירתו בבית משפט ושאר הראיות שבתיק, הוכח שלגבי הרכיבים שיפורטו להלן, יש להתייחס כליקויים, על כל המשתמע מכך:

תריס חדר כביסה: בסעיף 9 לחוות הדעת המשלימה ציין המומחה, כי התריס הוא תריס הזזה ואינו מוצא בכך פגם. ואולם, בחקירתו, ומשעיין במפרט הדירה (ת/1), אישר המומחה כי התריס שנעשה אינו תואם את המופיע במפרט לעניין זה (מופיע תריס גלילה) (עמוד 31 לפרוט' הדיון). במסגרת תשובות ההבהרה, קבע המומחה, כי עלות ביצוע תריס גלילה במקום תריס הזזה היא 700 ₪.

חלון חדר אמבטיה: בסעיף 11 לחוות הדעת המשלימה, ציין המומחה, כי בחדר האמבטיה קיימת גם דלת הפונה למרפסת הכביסה הסגורה רק בתריס, ללא חלון ושאינו מוצא בדנן פגם. בתשובות ההבהרה, אישר המומחה, כי החלון בחדר שירותי הורים הוא חלון רגיל ולא חלון "דריי קיפ" והוסיף, כי עלות החלפת החלון היא 1,200 ₪. בחקירתו, ומשעיין במפרט (מופיע דריי קיפ), אישר המומחה "גם שם צריכים היו לעשות חלון דרייקיפ ועשו חלון רגיל" ואף אישר שחלון דריי קיפ הוא עדיף (עמוד 31 לפרוט' הדיון).

חלון חדר שירותי הורים: גם כאן, אישר המומחה, כי היו צריכים לעשות חלון דריי קיפ, ועשו חלון רגיל (עמוד 31 לפרוט' הדיון). בתשובות לשאלות ההבהרה, קבע המומחה, כי עלות החלפת החלון לחלון "דריי קיפ", היא 700 ₪.

סך כל הסכומים בגין עלות תיקון הליקויים ו/או אי ההתאמות הנוספים, אפוא, עומד על4,300 ₪ בצירוף מע"מ.

תיקון או פיצוי

בהגנתה, דרשה הנתבעת, כי תינתן לה האפשרות לתקן בעצמה את הליקויים בדירה, למעט נושא צנרת הביוב. לעומת זאת, בסיכומיה, לא מצאתי שהיא חזרה על דרישתה זו, כך שממילא, יש לומר כי זנחה את העניין ושאינה מעוניינת עוד בביצוע תיקונים.

למעלה מהצורך, יצוין, שגם לאור התרשמותי מהתנהלות הנתבעת עובר להגשת התביעה, כעולה מחומר הראיות שבתיק ובכלל זה התכתובת שנוהלה בין הצדדים (התובעים והנתבעת), ובשים לב להעדר האמון בין הצדדים, דעתי היא שנסיבות העניין מצדיקות פיצוי, ללא אפשרות תיקון.

עוגמת נפש

התובעים טוענים לעוגמת נפש בגין ליקויי הבנייה בדירה, במיוחד הליקוי של צנרת הביוב.

הלכה היא, שבקביעת שיעור הפיצויים ברכיב זה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס, טיב הליקויים ועלותם, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה וכן התנהלות הצדדים. ראו ע"א 5602/03 (וערעורים נוספים) אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח' (מאגרים משפטיים).

בנסיבות המקרה דנן, בשים לב למפורט בהרחבה לעיל, סוג הליקוי הנ"ל, הפרעתו ופגיעתו בהנאה מהדירה, ראיתי לפסוק לטובת התובעים בגין רכיב זה של עוגמת נפש, פיצוי בסך של 7,500 ₪.

הוצאות משפט ועלות חוות הדעת

התובעים עותרים להחזר הוצאות שנגרמו להם בקשר עם הגשת התביעה וניהולה (עלות חוות דעת מומחה התובעים; עלות שמאי התובעים; חלקם היחסי של התובעים בעלויות מומחה בית משפט). בשים לב לתוצאה הסופית אליה הגעתי, לעומת סכום התביעה המקורי, למהלך הדיון בפניי ולהתנהלות טרם הגשת התביעה, מצאתי לפסוק לזכות התובעים החזר הוצאות בסכום גלובלי של 5,000 ₪ מעבר לאגרה ולשכ"ט עו"ד כפי שייפסק להלן.

השורה התחתונה היא, שדין התביעה להתקבל בחלקה, כך שיש לפסוק לטובת התובעים את הסכומים הבאים: סך של 75,000 ₪ בגין ירידת ערך; סך של 2,500 ₪ + מע"מ בגין עלות תיקון חלקי; סך של 4,300 ₪ + מע"מ בגין עלות תיקון הליקויים הנוספים; סך של 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש; סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

ההודעה לצד ג'

בכל הנוגע לליקוי הצנרת, לא מצאתי לייחס לצד ג' אחריות כלשהי. די בכך שבסיכומיה, לא העלתה הנתבעת טענה כלשהי כנגד צד ג' בעניין זה. למעלה מהצורך, יצוין, שגם מומחה בית משפט, בחוות דעתו, לא מצא כל פגם בעבודתו של צד ג' בעניין זה (כאמור בסעיף 8 לחוות הדעת "לא מצאתי כל פגם בעבודתו של קבלן המשנה (בנגד), שבנה על פי התוכניות שקיבל").

בכל הנוגע לליקויים הנוספים, אישר צד ג' בסיכומיו את אחריותו לגבי חלקם: איטום "יתר" של אדני חלונות בחדר שינה הורים (700 ₪); החלפת אדן חלון חדר שירות הורים (300 ₪); החלפת אדן חלון "החצי חדר" (300 ₪), בהיותם ליקויי ביצוע. סך הסכומים בגין עלות תיקון ליקויים אלו, עומד, אפוא, על סך1,300 ₪ + מע"מ .

לעניין יתר הליקויים, אין לייחס אחריות בגינם לצד ג'. בכל הנוגע לנקודת חשמל מאחורי דלת ממ"ד, מדובר במיקום שלא נבחר על ידי צד ג' ומכאן העדר אחריות מצדו.

באשר לתריס חדר הכביסה, לטענת צד ג', התקין תריס הזזה (ולא תריס גלילה) בהתאם לתוכניות הביצוע שקיבל מהנתבעת, כך שאין מדובר בליקוי ביצוע והאחריות לקיומו הינה של הנתבעת בלבד. טענה זו, שנתמכה בתוכנית הביצוע של התריס (צורפה נספח ג' לסיכומי הצד השלישי), יש לקבל. הוא הדין בנוגע לחלון חדר האמבטיה, שבוצע בהתאם לתוכניות הביצוע שקיבל מהנתבעת, וכך גם בנוגע לחדר שירותי הורים.

36. השורה התחתונה היא, שדין ההודעה לצד ג' להתקבל בחלקה הקטן בלבד, קרי – בכל הנוגע לליקויי הביצוע שבאחריותו של צד ג', בסך של 1,300 ₪ + מע"מ.

סוף דבר

37. העולה מהמקובץ לעיל, שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 95,524 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.10.11 (מועד מתן חוו"ד מומחה בית המשפט) ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תחזיר הנתבעת לתובעים את האגרה ששילמו ותישא בשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת את הסך של 1,534 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.10.11 ועד התשלום המלא בפועל.

בהודעה לצד ג' איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים עותק פסק הדין בדואר רשום כמקובל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27/06/2013, בהעדר הצדדים.

טוען סינון...ajaxSpinner