אוורור חדר בו קיים חלון כנף על כנף
בנושא אוורור החדר באמצעות חלון כנף על כנף, בו כאשר רוצים ליצור שטח אוורור מכסימלי – פותחים כנף אחת בלבד, ראוי לצטט מתוך פסק דינו של כב' השופט יאיר דלוגין בת"א
46376-05-19 בירנבוים ואח' נ' אשדר ייזום ובנייה (1997) בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, כדלקמן:
"אוורור חלונות
95. המחלוקת בין הצדדים כאן היא ביחס לפרשנות הנכונה להגדרת המונח "שטח חלון" בתקנות
(תקנה 01.2) וההשפעה של פרשנות זו על תקנה 2.21 ג' לתוספת השנייה לתקנות, לפיה לא
יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ- 8% משטח רצפת החדר. השאלה שבמחלוקת היא האם יש לחשב במדידת החלון את השטח הבנוי או את פתחי האוורור בלבד.
96. המומחה נחמן קבע ביחס לחדר שינה 1, חדר שינה 2, חדר שינה הורים, חדר רחצה הורים, ושטח רצפת ממ"ד, שלא קיים ליקוי וכי גודל פתח האוורור תואם את התקנות. נחמן קבע את ממצאיו על רקע חישוב שטח הבנייה שנועד למיקום החלון, ולא את שטח האוורור בפועל.
97. התובעים סבורים שמדובר בליקוי, ומבקשים בגינו פיצוי בסך 18600 ₪ (ללא מע"מ ופיקוח).
לטענתם, מדובר בנושא משפטי, וטענה מסוג זה התקבלה בפסיקה שניתנה לאחרונה על ידי,
במסגרתה קבעתי כך: "יש להתייחס לעניין האוורור רק לחלק החלון הפתוח ולא למידות
הבניה של הפתח שנועד להכיל את החלון" (ת"א 67099-05-18 הרצנשטיין ואח' נ' גינדי
החזקות, פסקה 26 ). לפי גישה זו, צריך לנקוט גם במקרה דנן, לטענתם. נטען עוד, שמאחר
שמרבית החלונות בדירת התובעים הם מסוג כנף על כנף, אזי ששטח החלונות לפי מידות הבניה
שונה באופן מהותי מהשטח דרכו חודר האוויר בפועל.
98. התובעים הפנו בהקשר זה לפסיקה נוספת בנספח ח' לחוו"ד המומחה מטעמם, התומכת
בטיעוניהם לכאורה, הכוללת גם פסיקה של בתי המשפט המחוזיים: ת"א 922/95 סלומון נ'
שיכון ופיתוח בע"מ, ע"א 15-06-13835 רקפות בגבעה נ' סבג, ת"א 37684-01-11 קוטר נ' דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ, ת"א 22366-07-14 הירשביין ואח' נ' ט.א. רימון יזמות ובניה (1977), ת"א 20628-06-13 אוחיון נ' מ.נ. חסקי אלון ייזום בנייה והשקעות בע"מ, ת"א 42816-04-15 שטיינר נ' א. דורי בע"מ.
99 .הנתבעת טענה שאין לסטות ממסקנת המומחה נחמן. לטענתה, הפסיקה המנחה בעניין זה,
שניתנה לאחרונה, קבעה שעל אף שבעבר נקבע כי במדידת החלון יש לחשב את פתחי האוורור
בלבד, הרי שלאחרונה נקבע כי לשון התקנות ברורה, ועל כן יש להיצמד אליה ולמדוד את הפתח
שנקבע בקיר לחלון בשלמותו, ללא קשר לפתח האוורור בפועל.
100. הנתבעת הפנתה בהקשר זה לפסקי הללו: ע"א 52131-10-19 באטאס נ' קשת חברה לבנין בע"מ (פסקה 24), ע"א ת"א 38629-08-18 ווכניש נ' משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ, ת"א 823/02 אברג'יל נ' רמת חביב בע"מ, ת"א 8750-03-18 אלחרר נ' נוף לים עכו בע"מ, ת"א 18957-04-17 יורמן יובל נ' צ.מ.ח המרמן בע"מ , ת"א 47164-06-16 זלצמן נ' שמואל ברוך חברה לבנין וניהול בע"מ, ת"א 48055-03-14 סינאי נ' דוניץ – קרית האמנים בע"מ, ת"א 22117-08-09 מנחימוב נ' גורדי בע"מ, ת"א 19583/04 איצקוביץ נ' ירון ישעיהו בע"מ.
101. נטען כי ב"כ התובעים בחרה להשמיע את הטענות הללו למרות שייצגה את התובעים בחלק
מהתביעות הנ"ל, בהן טענתה לא התקבלה, ולכן היא הסתירה את קיומם, ובחרה להתעלם
מהם ולהעלותם שוב גם בתיק הנוכחי. כפי שקרה ב-ת"א 44112-02-17 ג'ורג'י נ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ, שם בית המשפט העיר לב"כ בנסיבות דומות למקרה דנן.
102. התובעים טענו בסיכומי תשובתם שהפסיקה שהביאה הנתבעת שגויה ואינה רלוונטית, מכיוון שהיא לא מתייחסת לחלונות מסוג כנף על כנף, בזמן שבדירת התובעים כל החלונות, (למעט חלון חדר הרחצה, שם יש חלון קיפ עם חלק תחתון קבוע שאינו מחדיר אוויר וחלון הממ"ד
שהוא דרייקיפ), הינם חלונות כנף על כנף. כמו כן, נטען שמאחר שהמומחה מטעם הנתבעת לא
התייחס לחלון הממ"ד ולליקוי בו, מדובר בהרחבת חזית אסורה.
103 .לאחר עיון בחומר ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את טענת התובעים במקרה זה.
חשוב לציין בהקשר זה שטענת התובעים לפיה הנתבעת ציטטה פסקי דין שלא מדברים על
חלונות כנף על כנף, אינה נכונה, ובמרבית פסקי הדין שהביאה הדיון התקיים על חלונות כנף
על כנף.
104 .קיימת בפסיקה מחלוקת לגבי הפרשנות שיש לתת לסעיף 21.2 (ג) לתוספת השנייה לתקנות ולסעיף 2.01 לתקנות, כך שקיימת פסיקה סותרת גם במסגרת פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי.
105. לפי גישה אחת, יש למדוד את החלון לפי שטח הפתח בין המסגרות ולא בין הקירות, ובשים לב לתכלית העומדת בבסיס הקביעה בדבר שטח מינימלי של חלון, שהינה, להבטיח כניסה
מספיקה של אוויר/אור למבנה. עיגון לגישה הזו הביאו התובעים בפסיקתם שאוזכרה מעלה.
גישה זו אומצה למשל בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א 922/95 סלומון נ' שיכון
ופיתוח בע"מ ו-ע"א 13825-06-15 רקפות בגבעה נ' סבג, שהתובעים הביאו כדי לתמוך
בטיעוניהם המתוארים לעיל.
106. על פי הגישה השנייה, על המדידה להיעשות ביחס לגודל הפתח בקיר בו מותקן החלון לפי מידות הבנייה, בהתאם ללשון החד משמעית והברורה של התקנות. עיגון לגישה הזו הביאה הנתבעת בפסיקתה שאוזכרה מעלה. גישה זו אומצה למשל בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ב- ע"א 52131-10-19 באטאס ואח' נ' חברה לבנין בע"מ ואח' ו- ע"א 18-08-38629 ווכניש ואח' נ' משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ, שהביאה הנתבעת כדי לתמוך בטיעוניה המתוארים לעיל.
107. לדידי, כפי שכבר קבעתי במקרה אחר לאחרונה (ת"א 67099-05-18 הרצנשטיין ואח' נ' גינדי החזקות) יש להעדיף את הפרשנות הראשונה, הנצמדת לתכלית החוק, מה גם שאיני מסכים עם הטענה שלפיה התקנה ברורה ומפורשת. הטעם לכך הוא שבסופו של דבר התכלית שעמדה
מאחורי התקנה היא שייכנס לחלל כמות מספקת של אור/אוורור. מכך, אנו למדים שעל
הנתבעת, היה לדאוג לכך שיישאר פתח גדול מספיק שיאפשר להגשים את תכלית התקנה, וזאת
עוד בבוחרה את המסגרות שהיא עתידה להרכיב בפתחי החלונות ואת סוג החלון לשטח, כך
שתתאפשר פתיחה מלאה של החלון ולא רק מחציתה, כפי שקורה בחלונות מסוג כנף על כנף.
108. לפיכך, יתווסף כאן סך של 18600 ₪ בתוספת פיקוח הנדסי 10% ומע"מ ובסה"כ 20460 ₪ ."
אין מה להוסיף על הציטוט מפסק הדין הנ"ל.