תפריט חיפוש

תקנה אינה תקן

11 דצמבר, 2024 |
ד"ר אברהם בן עזרא

בהיררכיית החיקוקים השונים החלים בתחום התכנון והבניה, תקנה לפי חוק התכנון והבניה עומדת מעל תקן ישראלי ו\או מפמ"כ (מפרט מכון התקנים), ומומחה הבודק בניין - כמו גם: מתכנן בשלב התכנון, ומפקח על הביצוע - צריכים לדעת זאת.

יש מומחים המשבשים את ההבדלים, וכשהם מומחים מטעם בית המשפט - גורמים לעתים קרובות לפסקי דין שגויים.

דוגמא לשיבוש היא כדלקמן:

-       מדובר בנעילת דלת כניסה לדירה.

-       מומחה התביעה טען כי נעילת הדלת לא תקינה בהיותה נוגדת את דרישת התקנות.

תקנה 2.92 לחוק התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השניה, אמצעי מס' 2, קובעת דרישה לנעילה בארבעה כיוונים, והטוען לפתרון שווה ערך צריך להוכיח זאת מבחינות רבות כפי שרשום בתקנה.

-       ללא שום בדיקה מעבדתית שאמורה להתייחס לרמת המנגנון של הנעילה ולבדוק האם הוא שווה ערך, אלא סתם על סמך העלאת טענות, טוען מומחה הנתבעת כי הנעילה שאינה ל- 4 כיוונים אלא רק ל- 3 או ל- 2 כיוונים - תואמת לדרישות התקן הישראלי \ המפמ"כ, ולכן, כביכול, אין ליקוי.

בכך מתעלם מומחה הנתבעת מהאפשרות כי התאמה לתקן - עדיין לא תבטל אי ההתאמה לתקנות.

להלן פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, ע"א 20205-10-20 תורג בע"מ נ' מוטי אורנשטיין ואח', שופטת: תמר נתנאל שרון; (ציטוט רלוונטי: סעיפים 18 עד 23)

"18. תקנה 2.92 לתוספת השניה של תקנון התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל 1970 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "נעילת הדלתות תהיה באחד מהאמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטען לכך".

לענייננו רלבנטי אמצעי (2)(א) אשר קובע:

"מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי, ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי".

...

21. בית משפט קמא קבע כי: "דרישת התקנות הינה לנעילה ל- 4 כיוונים, לרבות בריח אנכי תחתון. לא די בקיומם של 4 בריחים אלא הדרישה היא שאותם בריחים יהיו ל- 4 כיוונים" (סעיף 52 לפסק הדין) וכי "זכותם של התובעים לקבל את הדירה מהנתבעת 1, בהתאם לדרישת התקנות, ולא הוכח בפני כי הדלת שבדירה יוצרה לפי התקנות או כי הנעילה הקיימת מהווה אמצעי 'שווה ערך' מבחינת חוזקה ואמינותה. תשובתו של מומחה בית המשפט ולפיה תוספת של נעילה כלפי מטה תשפר את הנעילה, מלמדת כי לא מדובר במנגנון נעילה שווה ערך" (סעיף 52 לפסק הדין).

22. לא מצאתי כל פסול בקביעתו זו של בית משפט קמא; על מנת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה בעניין זה, היה על תורג להוכיח, כי מנגנון של 3 בריחים + בריח נוסף, צידי, כפי שהותקן בדלת דנן, הוא שווה ערך למנגנון בן 4 בריחים, אשר ננעלים בארבעה כיוונים.

עיון בפרוטוקול הדיון מעלה, כי תורג בחרה שלא לשאול את המומחה כל שאלה בעניין זה ועיון בחוות הדעת מטעם מומחה המערערות מעלה, כי הוא הסתמך על תקן - מפכ"מ 196 אשר קובע, כי "במקום הבריח בפיאה התחתונה של הדלת אפשר להתקין, בפיאה הצדדית (בצד שמותקן בו המנעול) בחלק התחתון של הדלת, בריח נוסף על הבריח הקיים בה" וציין כי מכאן - שמדובר בנעילה, "שקולה" לדרישת התקנה.

אינני סבורה שזו מסקנה נכונה, אשר יכולה להרים את נטל הראייה המוטל על תורג, בעניין זה; העובדה שעל פי מפכ"מ 196 ניתן להתקין בריח צדי במקום בריח תחתון, עדיין איננה אומרת שהתְקנה כזו שקולהמבחינת חוזק עמידות ואמינות, כנגד התְקנת 4 בריחים ל- 4 כיוונים שונים, כדרישת התקנה. לשם כך יש צורך בחוות דעת מומחה אשר תבדוק זאת בפועל וחוות דעת כזו לא הוגשה.

.23 לפיכך, אני דוחה גם חלק זה של הערעור."

 

עינינו הרואות, כי יש וליקוי בניה נבדק לא רק בעיני מומחה, אלא גם (לאחר מכן) בעיני בית המשפט, לאור נושאים משפטיים שאינם בהכרח בידיעת המומחה, כגון - ההיראכיה שבין החוק, התקנות והתקנים, משמעות בדיקה והוכחה כי מנגנון א' שווה ערך למנגנון ב' - האם די בחוות דעתו של מומחה בעניין זה או שמא דרושה בדיקת מעבדה, ועוד.

 

 

טוען סינון...ajaxSpinner