תכנון תא המקלחת בדירה

בעת האחרונה ביצוע פינת המקלחת בדירות חדשות נעשה תוך אי התאמה לתוכניות המכר, בעיקר בעניין מיקומו של נקז רצפה תא המקלחת. בעוד שכפי שמשורטט בהל"ת [הוראות למתקני תברואה תש"ל – 1979] ולרוב גם בתוכניות המכר, מיקומו של הנקז הוא סמוך לקיר, או אף בפינת הקירות, הביצוע הוא – נקז במרכז רצפת תא המקלחת.

ביצוע כזה הוא אומנם חוסך לקבלן בהוצאות של הגעה אל הפינה המרוחקת יותר, דבר שמשפיע לא רק על אורך הצנרת התת רצפתית אלא גם על השיפועים ועל האיטום, הרי מבחינתו של הדייר מדובר באי התאמה פורמלית ובאי נוחות ממשית, שכן בביצוע כנ"ל המתקלח עומד על הנקז וחוסמו...

הטענה כי מדובר בתרשים סכימטי ולא מחייב אינה טענה נכונה. הא ראייה כי טרח המתכנן וטרח מחבר ההוראות לשרטט היכן ממוקם הנקז, ולא בכדי.

בכל מקרה של אי התאמה, נוצרת עילה לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 כי התוכנית מהווה חלק בלתי נפרד מהמפרט וכי הל"ת הן הוראות שהותקנו מתוקף תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970.

תכנון נכון של פינת המקלחת בדירת מגורים הוא תכנון בהתאם להוראות מתקני תברואה תש"ל – 1970 ובהתאמה לתקן הישראלי 1205.3, בין אם הפירוש יהיה כי הוראות התקן הנ"ל הן בגדר המלצה ובין אם הפרשנות תהיה כזו שהוראות התקן מחייבות.

סימוכין לגישה זו – על פיה יש חובה לבצע גם את ההמלצות שבתקן – ניתן לקבל מדברי השופטת ט' שטרסברג-כהן בת"א 934/85 ורדי ואח' נ' מליבו בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" מהדורת 2002 עמ' 235 ולהלן ציטוט בנושא דיפון האמבט:

"מאחר ולדעת המומחה עדיף מילוי חול, ראוי שייפסק פיצוי בין עקב בחירת ההתקנה המועדפת פחות ובין עקב אי הנוחות בשימוש."

להלן תקצירי פסיקה בנושא תכנון פינת המקלחת מהיבטים נוספים:

1. ע"א 25-38/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: י' מרגלית, מ' סלוצקי, ח' אריאל, פורסם ב"פדאור": 

"12. פינת המקלחת

לטענת המערערים רוחב פינה זאת 65 ס"מ במקום 70 ס"מ לפחות, ושטחה 0.52 מ"ר במקום 0.65 מ"ר לפחות, כפי שנקבע בתקנה 3.11.3.

המומחה ה' דימנט אומר בחוות דעתו, סעיף 3.10 כי "למעשה מהווה כל חדר האמבטיה פינת מקלחת גדולה, באשר אין כל מחיצות בין אזור המקלחת לבין שאר החדר".

ה' דימנט אינו חולק על כך, שמידות המוזאיקה שמתחת לראש המקלחת הן אלה שמזכירן ה' בן עזרא בחוות דעתו.

טענת ה' דימנט, שאין כל מחיצה בין פינת המקלחת לבין שאר חדר האמבטיה אינה טענה. פירוש הדבר, שלא הותקנה פינת מקלחת של ממש, ונבדלת בצורה ברורה מיתר החדר. התוצאה בהכרח היא, של פיזור המים לשטח החדר כולו. מכל מקום זהו אישור לטענת המערערים, שלא הותקנה פינת מקלחת כנדרש. אדם מתקלח מתחת לראש המקלחת בלבד, וזקוק למשטח עמידה מתאים כפי שקובעות התקנות."

משתמע מפסק הדין כי נדרש תיחום ברור לפינת המקלחת – במידות הקבועות בהוראות למתקני תברואה תש"ל – 1970, המכונות בפסק הדין הנ"ל "התקנות".

2. ת"א 23249/02 חזות בנימין נ' עונות חטיבת הפנאי בע"מ [לזניק] בית משפט השלום בחיפה, שופט: מ' לבנוני, [פדאור 00 (11) 278]

"קויים בחדרי רחצה ב: גודל פנת רחצה קטן מ-0.54 מ"ר הן בחדר רחצה הורים והן בחדר רחצה שבקומת הכניסה: עמדת הנתבעת/מומחה הנתבעת: מיקום הקבועות תואם את התכנית. פינת המקלחת עונה לדרישות. עמדת מומחה ביהמ"ש: מידות פינת הרחצה שצוטטו הינן מידות המקלחון שהותקן ע"י הדיירים. פינות חדר המקלחת 75/90 ס"מ מתאימות לנדרש בהמלצות. יחד עם זאת תחום ושיפוע הרצפה של פינת המקלחת אינם ברורים ויש לבצעם ע"פ תוכנית המכר.

נושא תחום ושיפוע רצפת המקלחת נכון גם לחדר הרחצה שבקומת הכניסה.

עלות 1,170 ₪."

משתמע מפסק הדין כי יש חשיבות לתיחום פינת המקלחת במפלס הרצפה ולא די בהקצאת שטח מתאים.

3. ת'א 4627/03 חניה שלומית נ' י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ בית משפט השלום בבאר שבע בשבתו בבית משפט השלום בקרית גת, שופטת: נ' נצר [פדאור  05 (20) 512]:          

"בכל הכבוד הראוי, העובדה כי מקלחון ההורים נבנה בהתאם לתוכנית המכירה, היא כשלעצמה לא די בה כדי לפטור הנתבעת מאחריות, משאישר מומחה ביהמ"ש כי פינת המקלחת קטנה מהקבוע בתקנות. שלא לדבר על כך כי בתוכניות המכירה לא טרחה הנתבעת לציין מידות מפורטות של הכלים הסניטרים ומיקומם, זה ביחס לאחר, וממילא גם האדם הסביר, לא יכול היה להבחין בקיומו של פגם או ליקוי על יסוד עיון בתוכנית המכירה.

משמצא לנכון מומחה ביהמ"ש לקבוע, כי המדובר בליקוי תכנוני, בגינו זכאים התובעים לפיצוי, כי אז אין לי אלא, לסמוך על קביעת המומחה ולזכות התובעים בפיצוי בסך של 2,000 ₪ אשר ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ- 10/3/04 ועד לתשלום המלא בפועל.

באשר לסעיף 0.00580 - מרחק בין כלים סניטריים, בעייני בחוות דעתה של הגב' כדריה, שוכנעתי כי אכן המדובר בליקוי שהתובעים זכאים בגינו לפיצוי.

על כן מהטעמים אותם מניתי לעיל, בהקשר למקלחון הורים, בשינויים המתחייבים, הנני מזכה התובעים בפיצוי בגין ליקוי זה בסך של 1,000 ₪. אף סכום זה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 10/3/04 ועד לתשלום המלא בפועל."

יובהר כי המרחקים בין כלים סניטריים – גם הם על פי אותו תקן 1205.3 וע"פ הל"ת.

4. ת"א 154433/02 גמסון צבי נ' פסגות זכרון שותפות רשומה בית משפט השלום בתל אביב, שופט: מ' בן חיים [פדאור  04 (17) 225 ]

"אשר לאמבט ופינת המקלחת

בחוו"ד קבע המומחה כי תיקון האמבט משמעותו הבאת אמבטיה חדשה והצמדתה לאמבטיה הקיימת.

המומחה תימחר עלות ליקוי זה בסכום של 700 ₪.

לא מצאתי טעם לפגם בהערכה זו ובלבד שיובהר כי תיקון הליקוי מחייב התקנת אמבט חדש.

לעומת זאת מקובלת עלי טענת התובעים לפיה התעלם המומחה מן הדרישה לבצע דרוג (הנמכה) של רצפת האמבטיה וכן מן הליקוי הנובע מקיטון שטח רצפת תא המקלחת (עמ' 12 לפרוטוקול).

אני פוסק כי יש להוסיף לאומדן הליקויים בגין פריט פינת המקלחת את הסכום שנקבע 4.3 (ב) לחוו"ד מהנדס התובעים בסכום של 2000 ₪."

ברור מפסק הדין כי התיחום בו מדובר הוא למעשה באמצעות דירוג [הבדלי מפלסים] בין רצפת חדר השירות בו ממוקמת פינת המקלחת לבין רצפת תא המקלחת.