לא חייבים לפסול מומחה כדי לבטל את חוות דעתו
בית המשפט מוסמך להימנע מביטול מומחה אשר מונה על ידו, ואפילו לשמור על מעמדו ועל כבודו, אך ביחד עם זאת - להעדיף את חוות דעתו של מומחה צד לדיון על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט, והיו דברים מעולם.
בת"א 25-38/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, דן הרכב שופטים מחוזיים [י' מרגלית, ח' אריאל, מ' סלוצקי] בממצאים מקצועיים שהיו במחלוקת בין מומחה בית המשפט - המהנדס ישראל דימנט לבין מומחה הדיירים - המהנדס א' בן עזרא, כאשר דעתו המקצועית של מומחה הקבלן לא הייתה כלל רלוונטית.
פסק הדין לא פורסם, ומובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" 2001 בעמ' 311.
אכן, בדרך כלל זהו המצב השכיח, מהטעם שהליקויים ואי ההתאמות נקבעים לראשונה על ידי מומחה התובעים אשר אין לו שום סיבה להמציא ליקויים שלא קיימים, ולעומתו מקבל מומחה הקבלן מטלה - לעמוד מול מומחה הדיירים ולהתמודד תוך ניסיון להכחיש את קיומם של הליקויים.
במצב זה, חוות דעתו של מומחה הקבלן לא רלוונטית, ומה שנותר אלו חוות הדעת של מומחה התביעה ושל מומחה בית המשפט. בת"א 25-38/90 הנזכר, העדיף בית המשפט לכל אורך הדרך ובאופן שיטתי את ממצאיו המקצועיים של מומחה הדיירים על פני ממצאי מומחה בית המשפט, תוך נימוקים לכל פרט ופרט.
בת"א 922/95 סולומון ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב [שופטת: צפורה ברון], מינה את המהנדס דן פריידלין כמומחה מטעם בית המשפט והשופטת אף ציינה את מהימנותו, אלא שהדבר לא מנע ממנה להטיח בו בקורת נוקבת, לא לקבל את חוות דעתו, ולהעדיף עליה את חוות דעתו של מומחה הדיירים.
פסק דין זה, שעיקריו יבוארו להלן, צריך להוות בצד פסקי דין אחרים - בסיס איתן לזכויות דיירים ותרומתו לאיכות המגורים תהיה רבה. פסק הדין פורסם בפדאור, כמו גם ערעור על פסק דין זה פורסם בפדאור - ערעור שנדחה.
להלן דברי בית המשפט באופן כללי:
"דעתי אינה נוחה מהערכותיו של המהנדס דן פריידלין במספר נושאים שבהם נתן פירוש מוטעה להוראות הדין החלות על בנייה למגורים. המהנדס פריידלין מתייחס להוראות הדין כאילו היו בגדר המלצות ולא כאל הוראות מחייבות."
ומן הכלל אל הפרט:
1. אופן מדידת חלון
מהנדס הדיירים, ד"ר אביגדור פורת שהוא גם שמאי מקרקעין, קבע בחוות דעתו כי אופן מדידת חלון הוא ללא שטחה של המסגרת הקבועה. אמנם בתקנות החלות על מדידת חלון נאמר כי המדידה תהיה בבנייה, אך בהגדרת החלון בתקנות נאמר כי החלון משמש לתאורה ולאוורור, ולפיכך ההיגיון מכתיב מדידה של השטח הנפתח למטרות המוגדרות לגבי חלון, ומה טעם במסגרת שעלולה להקטין את השטח האפקטיבי של החלון בשיעור בלתי מוגדר?
לעומתו מהנדס בית המשפט, מר פריידלין, סבר כי מדידת החלון צריכה להיעשות במידות שלד הבניין.
השופטת לא קיבלה את פרשנותו זו של פריידלין, והעדיפה על פניה את דעתו המקצועית של ד"ר פורת.
2. גובה המעקה
אין עוררין על כי גובה המעקה האופקי של מרפסת צריך להיות לפי התקן הישראלי 1142 לכל הפחות 105 ס"מ, וכן גם לא היו חילוקי דעות בין המומחים על כי גובה המעקה בפועל היה רק 102 ס"מ. אלא שלעומת פורת שראה בכך ליקוי, פריידלין סבר כי גובה של 102 ס"מ הוא תקין, וכי אין בכך שום פגיעה בבטיחות.
בית המשפט סבר אחרת, ופסק:
"משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של בית המשפט לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה. משום כל אין בכלל רלוונטיות לדעתו של מומחה, ולו גם מומחה מטעם בית המשפט. בחקירתו של המהנדס פריידלין התברר כי הוא מתייחס להוראה שבתקנות, בדבר גובה המעקות, כאילו מדובר בהמלצה, ולא היא. המידות הקבועות בתקנות הינן מידות מינימום מחייבות."
3. מזקף ראש בחדר המדרגות
אותו דין - אותה גישה - מצויה בפסק דין זה לגבי מזקף ראש במדרגות המובילות אל הגג. מומחה בית המשפט טען כי בניגוד למדרגות המובילות אל דירות, הרי מדרגות אל הגג מיועדות בעיקר לאנשי תחזוקה שהם ממילא נזהרים, ולכן לא ראה במזקף ראש הקטן מהמינימום הקבוע בתקנות [205 ס"מ במקום 210 ס"מ] משום ליקוי.
בית המשפט דחה פרשנות זו, ופסק כי מדובר בליקוי [אי התאמה לתקנות] - הרי אנשי האחזקה יוצאים מנקודת הנחה שהמדרגות בנות גובה תקין, כנדרש בחוק, וכך צריך שיהיה.
4. ריצוף
אמנם בנושא הריצוף לא מדובר במידות, אך גם כאן מצא לנכון בית המשפט שלא לקבל את גישתו של המומחה שמינה, פריידלין, אשר נקט בפתרון של תיקוני ריצוף חלקיים, תוך העברת אריחים מחדר לחדר וריכוזם בחדר אחד, וכל זאת כדי לחסוך בהוצאות התיקונים ולמזערם. [לדעת החתום על מאמר זה – משימה בלתי אפשרית, שאי סבירותה ידועה לכל מומחה, אלא שהמומחים משתמשים בה כדי לתת "חוות דעת של פשרה", מה גם שבחלק מהמקרים בית המשפט מקבל "פשרה" כזו המוכתבת על ידי המומחה...]
כללו של דבר בית המשפט פסק:
"המהנדס פריידלין מציין שיש לבצע פירוק מרצפות וריצוף חוזר. לגבי הרצפה באחד החדרים בכל דירה קבע המהנדס פריידלין שיש צורך בריצוף במרצפות חדשות ואילו בחלקים אחרים מספיק לדעתו לבצע תיקונים מקומיים תוך שימוש במרצפות משומשות. אני סבורה ששימוש במרצפות משומשות יבליט שינוי גוון ברצפות, ואין לחייב את בעלי הדירות להשלים עם רצפה שאינה אחידה מבחינת גוון וצורה."
פסק הדין קבע כי שיטה זו של תיקוני ריצוף מקומיים והעברות של אריחים משומשים – פסולה מעיקרה, וזו האמת, ואני חוזר ומדגיש שנית: כל מומחה יודע זאת, כולל המומחים שנוקטים בפתרון בלתי אפשרי זה בחוות דעתם, וחבל שמשפטן צריך לשים לתופעה זו קץ, שכן, ראוי היה כי ה"שיטה" הזו תיבלם על ידי המהנדסים ולא תגיע כלל אל פתחו של בית המשפט.
